ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' שמחה דב בן פרץ גליק ז"ל
הסיבה לטעות הייחודית הזו, שבסוף פרשת במדבר, ישנה פרשיה המתחילה בדיוק כשם שמתחילה פרשת נשא – "וידבר ה' אל משה לאמור. נשא את ראש בני...", ההבדל הוא, שבפרשתנו מדובר על בני גרשון, בעוד בפרשת במדבר מדובר על בני קהת.
הכפילות הזו מעוררת תמיהה – 'נשא', משמעותו שרוצים להרים את הנישאים מעם מעל האחרים. התורה מטילה עליהם תפקיד ייחודי אליו הם נבחרים מתוך כל העם. אם כן מיהם הנבחרים – בני קהת או בני גרשון?
בתמיהה זו מרגיש 'אור החיים הקדוש', ואכן מציין שאלו גם אלו נבחרו לתפקידים חשובים ומיוחדים, לכן לכול אחד מהם יש ציווי מיוחד של נשיאת ראש. בני קהת זכו לשאת את כלי המקדש הפנימיים – ארון הברית, שולחן, מזבח הזהב ועוד. בני גרשון זכו גם הם לשאת את יריעות המשכן והפרוכות. זאת בניגוד לבני מררי, שזכו 'רק' ('הלוואי עלינו') לשאת את הקרשים, האדנים וכדומה. והואיל ובני מררי זכו לעבודת המשא הפשוטה ביותר במשכן, עליהם לא נאמר לשון – "נשא".
רעיון עמוק יש בדבר, המזכיר לנו את דברי ר' נחמן מברסלב, שאדם צריך לחזק את עצמו בזמני חולשה, ולשנן לעצמו את יתרונותיו ומעלותיו הרוחניות, באומרו לעצמו – יש יהודים במדרגה נמוכה ממני. והיהודי הנמצא בדיוטא הרוחנית הנמוכה ביותר, יחזק את עצמו בברכת השחר – 'שלא עשני גוי'. אני יהודי, בן של מלך, יש בי קדושה עצומה וודאי הקדוש ברוך הוא אוהב אותי ושמח בי. הקב"ה גם שמח בכל מעלה ומעלה רוחנית שלי. (כמובן, אין להפוך אמירות אלו כמנוף לגאווה, אלא כאמירה לשמוח בקשר שלנו עם ה' ולהתחזק בכך).
וכך נוהגת התורה – נושאת גם את ראש בני גרשון, ואף על פי שבני קהת מעלתם גדולה ממעלת בני גרשון, בכל זאת בני גרשון למעלה מבני מררי, ועליהם לשאת ראש ולשמוח בכך.
עניין גדול זה מאיר במיוחד בימים אלו שלאחר חג השבועות, ימים בהם אנו שמחים בתורה שקיבלנו ובביכורים. כך נהג רב יוסף האמורא, שהיה עושה סעודה מיוחדת מעגל משובח בחג השבועות, מפני שהיה אומר: 'אם לא יום זה של קבלת התורה, ובזכותו למדתי תורה והתרוממתי, הרי הרבה אנשים יש בשוק ששמם יוסף, ולא היה הבדל ביני ובינם' (פסחים סח, ע"ב ורש"י שם). כמובן, רב יוסף לא התגאה בכך, שהרי כל האמירה שלו היא שיתרונו בקשר עם ה', אם כך אין זו גאווה אלא שמחה בחיבור לה'.
ואף ימי הבאת הביכורים הם זמן בו אנו שמחים בטוב אשר גמלנו ה', "ושמחת בכל הטוב...". שנזכה בעזרת ה' לשמוח ולהודות על כל אשר קיבלנו והשגנו, ומתוך כך להתרומם ולהוסיף עד בלי די.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
