ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' שמחה דב בן פרץ גליק ז"ל
הסיבה לטעות הייחודית הזו, שבסוף פרשת במדבר, ישנה פרשיה המתחילה בדיוק כשם שמתחילה פרשת נשא – "וידבר ה' אל משה לאמור. נשא את ראש בני...", ההבדל הוא, שבפרשתנו מדובר על בני גרשון, בעוד בפרשת במדבר מדובר על בני קהת.
הכפילות הזו מעוררת תמיהה – 'נשא', משמעותו שרוצים להרים את הנישאים מעם מעל האחרים. התורה מטילה עליהם תפקיד ייחודי אליו הם נבחרים מתוך כל העם. אם כן מיהם הנבחרים – בני קהת או בני גרשון?
בתמיהה זו מרגיש 'אור החיים הקדוש', ואכן מציין שאלו גם אלו נבחרו לתפקידים חשובים ומיוחדים, לכן לכול אחד מהם יש ציווי מיוחד של נשיאת ראש. בני קהת זכו לשאת את כלי המקדש הפנימיים – ארון הברית, שולחן, מזבח הזהב ועוד. בני גרשון זכו גם הם לשאת את יריעות המשכן והפרוכות. זאת בניגוד לבני מררי, שזכו 'רק' ('הלוואי עלינו') לשאת את הקרשים, האדנים וכדומה. והואיל ובני מררי זכו לעבודת המשא הפשוטה ביותר במשכן, עליהם לא נאמר לשון – "נשא".
רעיון עמוק יש בדבר, המזכיר לנו את דברי ר' נחמן מברסלב, שאדם צריך לחזק את עצמו בזמני חולשה, ולשנן לעצמו את יתרונותיו ומעלותיו הרוחניות, באומרו לעצמו – יש יהודים במדרגה נמוכה ממני. והיהודי הנמצא בדיוטא הרוחנית הנמוכה ביותר, יחזק את עצמו בברכת השחר – 'שלא עשני גוי'. אני יהודי, בן של מלך, יש בי קדושה עצומה וודאי הקדוש ברוך הוא אוהב אותי ושמח בי. הקב"ה גם שמח בכל מעלה ומעלה רוחנית שלי. (כמובן, אין להפוך אמירות אלו כמנוף לגאווה, אלא כאמירה לשמוח בקשר שלנו עם ה' ולהתחזק בכך).
וכך נוהגת התורה – נושאת גם את ראש בני גרשון, ואף על פי שבני קהת מעלתם גדולה ממעלת בני גרשון, בכל זאת בני גרשון למעלה מבני מררי, ועליהם לשאת ראש ולשמוח בכך.
עניין גדול זה מאיר במיוחד בימים אלו שלאחר חג השבועות, ימים בהם אנו שמחים בתורה שקיבלנו ובביכורים. כך נהג רב יוסף האמורא, שהיה עושה סעודה מיוחדת מעגל משובח בחג השבועות, מפני שהיה אומר: 'אם לא יום זה של קבלת התורה, ובזכותו למדתי תורה והתרוממתי, הרי הרבה אנשים יש בשוק ששמם יוסף, ולא היה הבדל ביני ובינם' (פסחים סח, ע"ב ורש"י שם). כמובן, רב יוסף לא התגאה בכך, שהרי כל האמירה שלו היא שיתרונו בקשר עם ה', אם כך אין זו גאווה אלא שמחה בחיבור לה'.
ואף ימי הבאת הביכורים הם זמן בו אנו שמחים בטוב אשר גמלנו ה', "ושמחת בכל הטוב...". שנזכה בעזרת ה' לשמוח ולהודות על כל אשר קיבלנו והשגנו, ומתוך כך להתרומם ולהוסיף עד בלי די.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.














