ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' שמחה דב בן פרץ גליק ז"ל
הסיבה לטעות הייחודית הזו, שבסוף פרשת במדבר, ישנה פרשיה המתחילה בדיוק כשם שמתחילה פרשת נשא – "וידבר ה' אל משה לאמור. נשא את ראש בני...", ההבדל הוא, שבפרשתנו מדובר על בני גרשון, בעוד בפרשת במדבר מדובר על בני קהת.
הכפילות הזו מעוררת תמיהה – 'נשא', משמעותו שרוצים להרים את הנישאים מעם מעל האחרים. התורה מטילה עליהם תפקיד ייחודי אליו הם נבחרים מתוך כל העם. אם כן מיהם הנבחרים – בני קהת או בני גרשון?
בתמיהה זו מרגיש 'אור החיים הקדוש', ואכן מציין שאלו גם אלו נבחרו לתפקידים חשובים ומיוחדים, לכן לכול אחד מהם יש ציווי מיוחד של נשיאת ראש. בני קהת זכו לשאת את כלי המקדש הפנימיים – ארון הברית, שולחן, מזבח הזהב ועוד. בני גרשון זכו גם הם לשאת את יריעות המשכן והפרוכות. זאת בניגוד לבני מררי, שזכו 'רק' ('הלוואי עלינו') לשאת את הקרשים, האדנים וכדומה. והואיל ובני מררי זכו לעבודת המשא הפשוטה ביותר במשכן, עליהם לא נאמר לשון – "נשא".
רעיון עמוק יש בדבר, המזכיר לנו את דברי ר' נחמן מברסלב, שאדם צריך לחזק את עצמו בזמני חולשה, ולשנן לעצמו את יתרונותיו ומעלותיו הרוחניות, באומרו לעצמו – יש יהודים במדרגה נמוכה ממני. והיהודי הנמצא בדיוטא הרוחנית הנמוכה ביותר, יחזק את עצמו בברכת השחר – 'שלא עשני גוי'. אני יהודי, בן של מלך, יש בי קדושה עצומה וודאי הקדוש ברוך הוא אוהב אותי ושמח בי. הקב"ה גם שמח בכל מעלה ומעלה רוחנית שלי. (כמובן, אין להפוך אמירות אלו כמנוף לגאווה, אלא כאמירה לשמוח בקשר שלנו עם ה' ולהתחזק בכך).
וכך נוהגת התורה – נושאת גם את ראש בני גרשון, ואף על פי שבני קהת מעלתם גדולה ממעלת בני גרשון, בכל זאת בני גרשון למעלה מבני מררי, ועליהם לשאת ראש ולשמוח בכך.
עניין גדול זה מאיר במיוחד בימים אלו שלאחר חג השבועות, ימים בהם אנו שמחים בתורה שקיבלנו ובביכורים. כך נהג רב יוסף האמורא, שהיה עושה סעודה מיוחדת מעגל משובח בחג השבועות, מפני שהיה אומר: 'אם לא יום זה של קבלת התורה, ובזכותו למדתי תורה והתרוממתי, הרי הרבה אנשים יש בשוק ששמם יוסף, ולא היה הבדל ביני ובינם' (פסחים סח, ע"ב ורש"י שם). כמובן, רב יוסף לא התגאה בכך, שהרי כל האמירה שלו היא שיתרונו בקשר עם ה', אם כך אין זו גאווה אלא שמחה בחיבור לה'.
ואף ימי הבאת הביכורים הם זמן בו אנו שמחים בטוב אשר גמלנו ה', "ושמחת בכל הטוב...". שנזכה בעזרת ה' לשמוח ולהודות על כל אשר קיבלנו והשגנו, ומתוך כך להתרומם ולהוסיף עד בלי די.
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הכוח המיוחד של שבת שובה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
