ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- תפילה
- השכמת השחר
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
הלכות ברכות השחר
1 - ברכות השחר באופן כללי; 2 - זמן ברכות השחר; 3 - ברכות השחר למי שלא נהנה; 4 - הברכות הכלליות; 5 - סוף זמן ברכות השחר; 6 - ברכות השחר לשומר שקם באמצע הלילה
למעבר לברכות השחר בנוסח ספרד
למעבר לברכות השחר נוסח אשכנז
למעבר לברכות השחר בנוסח תימן
1 - ברכות השחר באופן כללי
רשימה של ברכות תקנו חכמים לומר מיד עם הקימה בבוקר, ועניינן להודות לה' על כל הדברים הקטנים והגדולים שבחיים.
וכך מובא בתלמוד מסכת ברכות (ברכות ס, נ), מיד כשייעור משנתו יודה לה' על הנשמה שהוחזרה לו לאחר השינה, ויאמר : "אלהי, נשמה שנתת בי טהורה היא, אתה בראת, אתה יצרת, אתה נפחת בי, ואתה משמרה בקרבי, מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי רבון כל המעשים ואדון כל הנשמות, ברוך אתה ה' המחזיר נשמות לפגרים מתים". וכשישמע את קול התרנגול המבשר את בואו של היום החדש, יאמר : "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה". וכשילבש את בגדיו, יברך את ברכת "מלביש ערומים". וכשיניח את ידיו על עיניו יברך את ברכת "פוקח עיוורים". וכשישב על מיטתו לאחר שהיה אסור בכבלי השינה, יברך את ברכת "מתיר אסורים". וכשיעמוד על רגליו יברך "זוקף כפופים". וכשיניח את רגליו על הארץ יברך "רוקע הארץ על המים". וכשינעל מנעליו יברך "שעשה לי כל צרכי". וכשיתחיל ללכת יברך את ברכת "המכין מצעדי גבר". וכשיחגור את חגורו יברך "אוזר ישראל בגבורה". וכשישים את כובעו על ראשו יברך "עוטר ישראל בתפארה". וכשיטול את ידיו יברך "על נטילת ידיים". וכשירחץ את פניו יברך את ברכת "המעביר שינה מעיני ותנומה מעפעפי" וכו'. בברכות אלו אנו לומדים להכיר טובה לבורא העולם על כל פרט ופרט ממרכיבי חיינו, אנו מתייחסים אל הדברים הגדולים וגם אל הקטנים. אנו מודים על הנשמה באופן כללי, ויחד עם זאת לא שוכחים להודות גם על דברים פעוטים יחסית כפקיחת העיניים, לבישת המלבוש, נעילת הנעליים, או אפילו על שמיעת התרנגול, המבשר את הבוקר החדש. באופן כזה החיים נעשים בעלי משמעות עמוקה יותר, אנו לומדים שלכל דבר יש ערך אלוקי, וכך אנו פותחים את היום החדש במבט עשיר ומלא.
2 - זמן ברכות השחר
כפי שלמדנו, תקנת חכמים המקורית היתה, לברך כל ברכה מברכות השחר בזמנה המדוייק. דהיינו מיד עם ההתעוררות מהשינה היו מברכים את ברכת "אלקי נשמה", ומיד עם השמע קול התרנגול היו מברכים "הנותן לשכווי בינה", ובעת שהיו מתיישבים על המיטה היו מברכים את ברכת "מתיר אסורים". וכשהיו נעמדים היו מברכים "זוקף כפופים", וכך היו מברכים כל ברכה בעיתה. אבל כיום השתנה המנהג, ורגילים לברך את כל ברכות השחר ברציפות. ולכאורה יש מקום לתמוה, מדוע חל השינוי הזה, הרי ברור שכאשר אנו מברכים כל ברכה בזמן המתאים לה, הברכה נאמרת בצורה השלמה ביותר. ולא זו בלבד, אלא כל הקימה מהשינה מקבלת משמעות עמוקה יותר, כאשר עם כל התקדמות לקראת היום החדש אנו מוסיפים ברכה ותודה לה'. ובאמת הרמב"ם פוסק לברך את כל ברכות השחר בדיוק כפי שנאמר בתלמוד, דהיינו כל ברכה בעיתה, ויש מעולי תימן שנוהגים כמותו גם היום.
אבל השולחן ערוך בסימן מ"ו סעיף ב' כתב שכיום נוהגים למעשה לומר את כל ברכות השחר בבת אחת, בבית הכנסת, ושני טעמים לכך. האחד מפני עמי הארץ שאינם יודעים את כל הברכות בעל פה, וכדי שלא ישכחו את אחת הברכות תקנו לאמרם בבית הכנסת מתוך הסידור. ועוד, שאנו רוצים לברך את ברכות השחר בצורה המכובדת ביותר, כלומר בידיים נקיות ובלבוש מכובד, ולכן אנו דוחים את אמירת הברכות מעת הקימה לתחילת התפילה בבית הכנסת.
3 - ברכות השחר למי שלא נהנה
בין ברכות השחר יש ברכות שלא כל אדם זוכה להנות מהן, והשאלה המרכזית ביותר בהלכות ברכות השחר היא, האם כל אדם יכול לברך את כולן, או שמא מי שלא נהנה מאחת הברכות אינו יכול לברכה.
למשל, האם עיוור יכול לברך את ברכת "פוקח עיוורים". וכן אדם שאין בשכנותו שום תרנגול הקורא בבוקר, האם יוכל לברך ברכת "הנותן לשכווי בינה להבחין בין יום ובין לילה".
למעשה נחלקו בשאלה זו גדולי הראשונים, הרמב"ם פסק (הלכות תפילה פ"ז ה"ט) שרק מי שנהנה מאותו דבר יוכל לברך עליו, ולכן אדם שישן בלילה עם בגדים, לדעתו לא יוכל לברך בבוקר ברכת "מלביש ערומים", מפני שאינו מתלבש. וכן חולה שאינו יכול ללכת, לא יוכל לברך ברכת "המכין מצעדי גבר". ואדם משותק שלא יכול להניע את איבריו לא יוכל לברך את ברכת "מתיר אסורים" ואת ברכת "זוקף כפופיסי'. וכרמב"ם פסק גם בעל השולחן-ערוך (שו"ע או"ח מו, ח). אבל לעומת זאת בעל ספר הכלבו (סימן א') כתב בשם רב נטרונאי גאון ורב עמרם ושאר הגאונים שהמנהג הוא לומר את כל ברכות השחר על הסדר, בין שנהנה מהם ובין שלא נהנה, משום שהברכה אינה פרטית בלבד, אלא היא על העולם כולו, ולכן אף שאותו משותק אינו יכול להזדקף, מכל מקום הוא רשאי לברך את ה' על כך שאחרים יכולים להזדקף. וכן העיוור יכול לברך פוקח עיוורים, על שאחרים יכולים לראות, ועל ידי כך יוכלו להראות לו את הדרך, ולהכין לו את כל צרכיו. וכן פסק הרמ"א (שו"ע או"ח מו, ח), שכל אדם יכול לברך את כל ברכות השחר, בין אם נהנה מהן באופן ישיר ובין אם לא, מפני שיש לברכות הללו גם משמעות כללית. וגם הבן איש חי על פי האר"י ז"ל פסק כשיטת הרמ"א, שכך הוא המנהג הנכון. ולכן למעשה גם הספרדים נוהגים כשיטת הרמ"א, לומר את כל ברכות השחר על הסדר, משוס שגם מי שלא התחייב בחלק מן הברכות רשאי לברך אותן ולהודות לה' על הטובה הכללית שהשפיע לעולם.
4 - הברכות הכלליות
בין ברכות השחר, העוסקות בעיקר בהודאה לה' על דברים פרטיים, כגון ראיית העיניים, המלבושים, ההליכה וכדומה, תקנו חכמים לומר גם שלוש ברכות המבטאות את הכרת התודה של כל יהודי על מצבו הכללי בעולם. ואלו הן : "שלא עשני גוי", "שלא עשני עבד" ו"שלא עשני אשה". וכתב השולחן-ערוך (שו"ע או"ח מו, ד), שהנשים יברכו במקום "שלא עשני אשה", "שעשני כרצונו".
ומזה שגם האיש וגם האשה מברכים, משמע שלכל מין ישנו צד של מעלה על המין האחר. האיש מברך "שלא עשני אשה", משום שהאשה מחוייבת בפחות מצוות, שהרי היא אינה חייבת במצוות תלמוד תורה ובמצוות עשה שהזמן גרמן. והאשה לעומת זאת מברכת, "שעשני כרצונו", ופרוש הדבר, שהאיש צריך ליותר מצוות, משום שמצבו הבסיסי נמוך ממצבה של האשה, ולכן הוא זקוק ליותר מצוות כדי לתקן את עצמו. אבל האשה שמיסודה נבראה בצורה מתוקנת יותר, יכולה להודות לה' ולברך "שעשני כרצונו", דהיינו אני מתאימה יותר לרצון האלוקי (שיחות הרצי"ה 9, 7).
ואפשר להוכיח זאת מכך שהאדם נברא עפר מהאדמה, ואילו האשה נבראה מחומר זך יותר, דהיינו מצלעו של האדם, כלומר האשה מבטאת התפתחות נוספת מעל הקומה שאליה הגיע האיש.
ולמעשה פסק השולחן-ערוך שהאשה תברך בשם ובמלכות את ברכת "שעשני כרצונו", וכן נוהגים למעשה כל יוצאי אשכנז. אבל הנשים הספרדיות נהגו לומר ברכה זו ללא הזכרת שם ומלכות (כה"ח מו, מא).
5 - סוף זמן ברכות השחר
לכתחילה יש לברך את כל ברכות השחר סמוך עד כמה שאפשר לקימה מהשינה. אולם השאלה היא מה הדין בדיעבד, אם לא ברכו את ברכות השחר בתחילת היום, עד מתי ניתן לברכן? היו פוסקים שרצו להשוות את דין ברכות השחר לדין התפילה, וכשם שזמן התפילה הוא עד ארבע שעות זמניות שהוא שליש היום, כך גם זמן ברכות השחר יהיה עד שליש היום (דרך החיים עפ"י המ"א). ויש שאמרו, שכשם שתפילת שחרית אפשר להתפלל בדיעבד עד חצות היום, כך גם את ברכות השחר ניתן לברך עד חצות היום ,רבי שלמה קלוגר). אבל הרבה פוסקים קבעו שאין זיקה בין ברכות השחר לתפילה, ושהברכות הללו קשורות לכל היום. ולדעת הגר"א אם שכח לאומרן ביום, יכול לאומרן אפילו בלילה עד שילך לישון.
ולמעשה פסק בעל המשנה-ברורה (מ"ב נב, י), שלכתחילה צריך לברך את ברכות השחר בתחילת היום, עד לסיום ארבע השעות הראשונות. אבל בדיעבד יכול לברך גם עד חצות היום, ואם לא הספיק לאומרן עד חצות, רשאי לאומרן אחרי חצות, ואין למחות בידו, משום שדעת רוב הפוסקים שאפשר לאומרן כל היום.
6 - ברכות השחר לשומר שקם באמצע הלילה
אדם שצריך לקום לשמירה או לעבודה לפני אור הבוקר, אין ראוי לדחות את ברכות השחר עד לתפילת שחרית, אלא עדיף לברך את כל ברכות השחר מיד לאחר הקימה מן השינה, למרות שעדיין לילה. אבל לפני חצות הלילה אין לברך את ברכות השחר, ולכן אדם שקם מן השינה לפני חצות, ימתין עד לאחר חצות הלילה, ואז יברך את ברכות השחר. ולגבי ברכת "הנותן לשכווי בינה", לכתחילה יש לברך אותה לאחר שיאיר היום או לאחר שישמע קול תרנגול, אבל בדיעבד יכול לברך אותה מחצות הלילה יחד עם שאר ברכות השחר (מ"ב מז, לא , ובאו"ה שם, כה"ח מז, מט). וגם שומר שקם לאחר חצות הלילה לשמירה של כמה שעות, ומתכנן לחזור אחר כך למיטתו ולישון - ראוי שיברך את ברכות השחר בשעה שהוא קם לשמירה. ואת כל הברכות יאמר כרגיל עם שם ומלכות, ולאחר שיקום מן השינה בפעם השניה לא יחזור לאומרן. אולם שתי ברכות יאמר בפעם הראשונה שיקום ללא שם ומלכות, ובפעם השניה שיקום יאמרן בשם ומלכות כהלכתן, ואלו הן : ברכת אלקי נשמה, וברכת המעביר שינה מעיני וכו'. והטעם לכך, משום שברכות אלו הן הודאה על הקימה מן השינה, ומאחר שמתכונן לישון שוב, ראוי שיודה לה' לאחר הקימה האחרונה. אבל שאר ברכות השחר הן הודאה לקראת היום החדש, וכיוון שהודה בקימה הראשונה, שוב אין צורך שיודה בקימה השניה (באו"ה או"ח מ"ז ד"ה 'המשכים').
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א ממשבר התעוררות אל אמונה גדולה
אורות התחיה - פסקה ז'
השיעור עוסק בהתעוררות הלאומית ובתהליך שיבת ציון מתוך כתבי הרב קוק, ומסביר כיצד המשבר הרוחני המתלווה אליה הוא שלב מעבר בונה. דרך התבוננות מעמיקה והרחבת הדעת, עם ישראל נקרא להתעלות מעל אמונה מצומצמת ומפוחדת לעבר עבודת השם שלמה, אמיצה וגדולה בארצו.

שם משמואל על הפרשה יעקב אבינו ושעבוד ארבע מלכויות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ו)
השיעור עוסק במשנתו של בעל ה"שם משמואל" המבארת את חלום סולם יעקב ואת משמעות הברית שנכרתה עמו, שבמסגרתה קיבל יעקב על עצמו ועל זרעו את תפקיד בירור הטוב ותיקון העולם מתוך שעבוד ארבע המלכויות. דרך הקבלה למדרשים ולספר הזוהר, המרצה מסביר כיצד ההתמודדות של ישראל בגלות – ובפרט צרותיו של יעקב בבית לבן כדוגמה מוקדמת לגלות בבל – מהווה תהליך הכרחי של הפרדת הטוב מהרע וזיקוק הקדושה עד לגאולה השלמה

ויצא יעקב אבינו: בין שמיים לארץ
פרשת ויצא
השיעור עוסק בדמותו הייחודית של יעקב אבינו המשלב בין עולמות הרוח והתורה העליונים לבין עשייה ארצית, כישרון מעשי והתמודדות עם קשיי הגלות. דרך התבוננות בחלום הסולם ובנישואיו לרחל ולאה, מוסבר כיצד שילוב זה מניח את היסודות לבניין עם ישראל ומהווה דגם להתמודדות של האומה לאורך הדורות.

שם משמואל על הפרשה עיקר וטפל בעבודת ה' ובחיי האבות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ג)
השיעור עוסק בחששו של יעקב אבינו מפני אחיו עשו ומפני הכישוף והטומאה שבבית לבן הארמי. על פי פירוש ה"שם משמואל", ההתמדה והשקיעה המוחלטת בלימוד התורה בבית המדרש של שם ועבר הן אלו שהעניקו ליעקב הגנה רוחנית והתעלות מעל כוחות הטבע והכישוף.

שמונה פרקים לרמב"ם דרך האמצע וחטא אדם הראשון
שיעור 8
השיעור עוסק במשנתו של הרמב"ם לגבי דרך האמצע ובפער שבין "המושכלות" (אמת ושקר אובייקטיביים) לבין "המפורסמות" (טוב ורע יחסיים ומוסריים) בעקבות חטא עץ הדעת. דרך ניתוח פרשת בראשית ומגילת אסתר, מוסבר כיצד החטא יצר את ההבחנה הסובייקטיבית ואת התודעה המוסרית בעולם האנושי.

תורה ומדע חירות אמיתית: בין שיעבוד לצמיחה
השיעור עוסק בהגדרת מושג החירות, ובוחן את ההבדל בין חופש פיזי חיצוני לבין חירות פנימית ותבונית המשחררת את האדם מדחפים, מהתמכרויות וממגבלות החומר. דרך משנתם של הכוזרי, המהר"ל והרב קוק, מוסבר כי חירות אמיתית אינה מתמצה בניתוק מוחלט מהעבר, אלא בבחירה חופשית להתחבר לתורה ולצמוח מתוך המהות הפנימית של האדם

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א מידת ההשתוות והכבוד הרוחני האמיתי
טהרת הנפש והמידות י"ז - י"ח
השיעור עוסק בהתמודדות עם מידת הגאווה והזלזול באחרים, שלעיתים צומחים דווקא מתוך תחושת גדלות ועלייה רוחנית, וצורך לזכך אותם באמצעות תשובה וענווה. בהמשך נבחנת מידת ההשתוות כדרגה עליונה שבה האדם אינו מושפע משבח או מגנאי חיצוני, וזוכה לכבוד רוחני אמיתי הנובע מערכה הפנימי של התורה והנשמה.

יסודות הש"ס כללי ספקות בהלכות השבת אבידה
השיעור עוסק ביישום כללי הספקות ההלכתיים (כגון "ספק דאורייתא לחומרא", "ספק ממון לקולא", חזקה ורוב) בהקשר של מצוות השבת אבידה. במהלך הדיון נבחנת השאלה העקרונית והמחלוקת בין הראשונים (הרא"ש מול הרמב"ם) האם מצוות השבת אבידה מוגדרת כדין איסור והיתר או כדין ממונות, וכיצד הגדרה זו מכריעה במקרים של ספק בבעלות או בייאוש.

רביבים ספר חדש: תורה, עם וארץ
בחסדי ה' יצא לאור במסגרת 'פניני הלכה' ספרי החדש 'תורה עם וארץ' | נוכחתי לדעת שאצל רבים הדרכת התורה בעניינים של תלמוד תורה, עבודה, מדע, יישוב הארץ וצבא - אינה מבוררת ומבוססת כראוי | אחר פגישה עם רבנים בארצות הברית גמלה בליבי ההחלטה ליצור את הספר | זאת כדי לבאר את ההשקפה השלמה של התורה על החיים | מגמת ספר זה לבאר שהתורה היא חיינו ואורך ימינו, וממנה שורה ברכה לחיי ישראל בארצו, ומתוך כך תימשך ברכה לתיקון העולם כולו

ויצא מסע הנשמה: תפילה, תורה ושליחות
פרשת ויצא
השיעור מתחקה אחר מסעו של יעקב אבינו מבאר שבע לחרן כמשל לירידתה של כל נשמה לעולם הזה ולשליחותה לבנות את "בית ישראל". דרך סיפור חלום יעקב והמפגש עם "המקום", מוסבר כיצד ההתעצמות בתפילה ובלימוד התורה מעניקה לאדם כוח רוחני להפוך את המציאות החומרית למשכן להשראת השכינה.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת ויצא תשפז
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. מה הטעם שבפסוק זה נכתב ג' פעמים אֲחִי אִמּוֹ. האם באמת הסכים יעקב לעבוד עבור רחל בפעם הראשונה והשניה בשווה? שבע שנים מלאות פעמיים. מה הטעם שלאה לא הודתה לקב"ה בג' לידות הראשונות עד לידת יהודה. מה הטעם לכתיבת שתי אותיות שי"ן בשם יִשָּׂשכָר בעוד שהוגים רק אחת.

ויצא פרשת ויצא – יש עליה בירידה
מדוע צריך סולם בחלום יעקב? וכי מלאכים אינם יכולים לעלות ולרדת בלי סולם? מה עושים עם ירידה ואיך הופכים אותה לעליה גדולה?

אורות התשובה - הרב הראל כהן סוד השתיקה וצער התשובה
אורות התשובה פרק ח, ח'
השיעור עוסק במצב שבו הצער הרוחני וכאב התשובה של האדם גדולים עד כדי כך שהם סותמים את יכולתו לחשוב, לדבר, להתפלל או לבטא את רגשותיו. על פי משנתו של הרב קוק, דווקא מתוך אותו מקום של אילמות ו"עולם הדומייה" ניתן להתרומם, להתחבר למציאות הכללית ולשאוב כוחות חיים ותשועה.

ויצא 'ויישק יעקב לרחל' - כיצד יעקב בחיר האבות מנשק לרחל - פרשת 'ויצא'
האם לאבא או סבא מותר לנשק את ביתו ונכדתו, וכן לאמא וסבתא לנשק את בנה ונכדה, ומה ההסברים בנשיקת יעקב לרחל והסברים מדוע בכה.

כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש כסלו תשפ"ז
ברכות לראש חודש והתייחסות ללימוד התורה כעבודה בימי החנוכה | חשיבות העמידה בהתחייבויות ובלימוד עם תלמידים | דוגמה אישית והתקדמות מתמדת של ר"מים וראשי ישיבות | הכרת תודה על כלים טכנולוגיים והתמודדות נכונה עמם | תוקף גיור ללא קבלת מצוות ועול מלכות שמיים | הצטרפות לתוכנית מנהיגות והאיזון מול ביטול תורה | אורח החיים של אברך ורכישת מותרות | יציאה לשליחות ורבנות יישובים וחינוך הילדים | ריקודים בשבתות בישיבה | חתונות נפרדות והתחשבות באורחים | שורש המחלוקת עם הר המור והשאיפה לאחדות הציונות הדתית











