ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- שמונה פרקים לרמב"ם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אלון בן איריס
וְזֹאת הַתְּשׁוּבָה בְּעַצְמָהּ הִיא הַתְּשׁוּבָה עַל אָמְרוֹ: "הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ" (דברים לא, טז). שֶׁאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין זֶה וּבֵין אָמְרוֹ: מִי שֶׁיַּעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה - נַעֲשֶׂה בּוֹ כָּך וְכָך, לְפִי שֶׁאִם לֹא יִהְיֶה שָׁם לְעוֹלָם מִי שֶׁיַּעֲבֹר - יִהְיֶה הָאִיּוּם לְבַטָּלָה, וְיִהְיוּ הַקְּלָלוֹת כֻּלָּן לְבַטָּלָה, וְכֵן הָעֳנָשִׁים אֲשֶׁר בַּתּוֹרָה, וְלֹא בִּגְלַל מְצִיאוּת דִּין הַסְּקִילָה בַּתּוֹרָה, נֹאמַר שֶׁזֶּה אֲשֶׁר חִלֵּל הַשַּׁבָּת - מֻכְרָח עַל חִלּוּלוֹ, וְלֹא בִּגְלַל הַקְּלָלוֹת יְחֻיַּב שֶׁנֹּאמַר, שֶׁאוֹתָם שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה וְחָלוּ בָּהֶם הַקְּלָלוֹת הָהֵן - נִגְזַר עֲלֵיהֶם בַּעֲבוֹדָתָהּ. אֶלָּא בִּבְחִירָתוֹ עָבַד כֹּל מִי שֶׁעָבַד, וְחָל עָלָיו הָעֹנֶשׁ, "גַּם הֵמָּה בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם וְכוּ' גַּם אֲנִי" וְכוּ'2 (ישעיה סו, ג-ד).
___________________________
יגזור במרי – יגרום לאדם לחטוא.
שמונה פרקים לרמב"ם (50)
בשביל הנשמה
11 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק שמיני חלק ג'
12 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק שמיני חלק ד'
13 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק שמיני חלק ה'
טען עוד
קיימת טענה כללית בקרב חלק מן המאמינים עמה מבקש הרמב"ם להתמודד לקראת סיום הקדמתו. הטענה היא שישנם פסוקים בתורה המעידים על כך שציבור מסוים יחטא. למשל, על המצרים נאמר שישעבדו את עם ישראל ארבע מאות שנה. כיצד אם כן מעניש ה' את המצרים על דבר אותו הוכרחו מראש לבצע בדבר ה'? כדי לפתור את הקושיא הזו פונה הרמב"ם, לחלוקה בין כלל לפרט. נניח למשל שה' מיידע אותנו מראש על כך שהדור העתיד להיוולד יכלול בתוכו אנשים כופרים, עבריינים ולעומת זאת – צדיקים וחסידים. זוהי בוודאי אמירה נכונה. אלא שמובן שאין באמירה זו קביעה למי מבני האדם העתידים להיוולד לאיזה מבין שני הסוגים הם עתידים להשתייך. כלומר, הקביעה הכללית לגבי טיב הרכב האוכלוסיה האנושית מותירה עדיין ביד הפרטים את ההחלטה והבחירה לאיזו חברה להשתייך. על כך אין כפייה. כך גם נכונים הדברים לגבי המצרים. אמנם נגזרה הגזירה שהמצרים ישעבדו את ישראל. אך לא נקבע מי מבין המצרים ישעבד. דבר זה ניתן לבחירה בידי כל פרט ופרט מבני העם המצרי. את אותו ההסבר מחיל הרמב"ם כלפי כל עונש שקיים בתורה. האם יעלה על הדעת שבגלל שעונשו של המחלל שבת הוא סקילה, ועונש זה מופיע בתורה, מתחייב מכך שמישהו מוכרח לחלל שבת?! ודאי שזוהי טענה מופרכת מעיקרה. האזהרה מעונש היא קביעה כללית שמניחה מראש שבכל חברה ישנם הסוטים מדרך הישר, אלא שההחלטה וכח הבחירה נמצאים תמיד בידינו.
הרחבות
1. מדוע נענשו המצרים?
הרמב"ם תירץ, שהגזירה היתה על הכלל , אבל לכל יחיד בפני עצמו היתה בחירה.
הראשונים הקשו עליו:
1. ראב"ד (הל' תשובה, ו ה) - אי אפשר להפריד בין הכלל ליחידים: "יאמר הבורא לזונים למה זנית, ואני לא הזכרתיך בשם כדי שתאמר שעליך גזרתי. יאמרו לו הזונים, ועל מי חלה גזרתך, על אותן שלא זנו, הנה לא נתקיימה גזרתך".
2. רמב"ן (בראשית, טו יד) - מי שקיים גזירת ה' ראוי לשכר ולא לעונש: "שאפילו גזר שאחד מכל האומות יריע להם בכך וכך, וקדם זה ועשה גזרתו של הקדוש ברוך הוא, זכה בדבר מצוה"
ב) העונש על הכבדת השעבוד - "וקצף גדול אני קוצף על הגוים השאננים, אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה (זכריה א טו).
רמב"ן (שם): "וכן היה במצרים שהוסיפו להרע, כי השליכו בניהם ליאור, וימררו את חייהם וחשבו למחות את שמם".
ג) העונש על רשעתם הקודמת לשעבוד
ראב"ד (שם): "שאין הבורא נפרע מאדם רע אלא ברע ממנו, ואחר שיפרע מזה יחזור ויפרע מן הרע ממנו ברשעו... והמצרים גם כן רשעים היו וראויים למכות ההם".
ד) העונש על כוונת הגויים בשעבוד
אור החיים (בראשית, טו יד): "כי האומות, טעם אשר יענונו, הוא לצד הבדלתנו מהם וקיום המצות אשר אנו מקיימים... ומעתה מה מקום לטענת שהם שלוחי אל הגוזר, והלא אל גזר על אשר עברו ענף אחד מדבריו, והם מריעים על שאינם עוברים על כל התורה".
שאלות לדיון
למה עם ישראל נולד בצורה לא טבעית, בגלות ולא בארצו, מתוך סבל ויסורים?
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
