ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- שמונה פרקים לרמב"ם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
וּלְזֶה הָעִנְיָן• לֹא הָיוּ הַחֲסִידִים מַנִּיחִים תְּכוּנוֹת נַפְשׁוֹתֵיהֶם עַל הַתְּכוּנָה הַמְמֻצַּעַת בְּשָׁוֶה, אֶלָּא נָטוּ נְטִיָּה מְעַטָּה אֶל הַתּוֹסֶפֶת וְהַחֶסְרוֹן, עַל דֶּרֶך הַסְּיָג•. רְצוֹנִי לוֹמַר, שֶׁהֵם, לְמָשָׁל, נָטוּ מִן הַזְּהִירוּת אֶל הֶעְדֵּר הַהַרְגָּשָׁה בַּהֲנָאָה מְעַט, וּמִן הַגְּבוּרָה אֶל הַמְּסִירָה לַסַּכָּנוֹת מְעַט, וּמִן הַנְּדִיבוּת אֶל הַפַּזְּרָנוּת מְעַט, וּמִן הָעֲנָוָה אֶל שִׁפְלוּת הָרוּחַ מְעַט, וְכֵן בִּשְׁאָר הַמִּדּוֹת. וְזֶה הָעִנְיָן נִרְמָז בְּאָמְרָם: "לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין" (ברכות ז ע"א).
מעשי החסידים וטעות הכסילים
וְאוּלָם מַה שֶּׁעָשׂוּ הַחֲסִידִים בִּקְצָת הַזְּמַנִּים, וּקְצָת אֲנָשִׁים מֵהֶם גַּם כֵּן, מִן הַנְּטִיָּה• אֶל הַקָּצֶה הָאֶחָד, כְּמוֹ הַצּוֹם, וְהַקִּימָה בַּלַּיְלָה, וְהַנָּחַת אֲכִילַת• הַבָּשָׂר וּשְׁתִיַּת הַיַּיִן, וְהַרְחָקַת הַנָּשִׁים•, וּלְבִישַׁת הַצֶּמֶר וְהַשֵּׂעָר, וְהַשְּׁכִינָה בֶּהָרִים, וְהַהִתְבּוֹדְדוּת בַּמִּדְבָּרוֹת - לֹא עָשׂוּ דָּבָר מֵאֵלֶּה אֶלָּא עַל דֶּרֶך הָרְפוּאָה, כְּמוֹ שֶׁזָּכַרְנוּ, וּלְהֶפְסֵד אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה• גַּם כֵּן; כַּאֲשֶׁר רָאוּ שֶׁהֵם נִפְסָדִים בִּפְגִישָׁתָם וּרְאִיַּת מַעֲשֵׂיהֶם, וְחָשְׁשׁוּ מֵהֶפְסֵד מִדּוֹתֵיהֶם בְּחֶבְרָתָם -הָלְכוּ מֵאִתָּם לַמִּדְבָּרוֹת, וּלְמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם אָדָם רַע, עַל דֶּרֶך מַאֲמַר הַנָּבִיא: "מִי יִתְּנֵנִי בַּמִּדְבָּר" (ירמיה ט, א) וְכוּ'. וְכַאֲשֶׁר רָאוּ הַסְּכָלִים שֶׁאוֹתָם הַחֲסִידִים עָשׂוּ אֵלּוּ הַמַּעֲשִׂים, וְלֹא יָדְעוּ כַּוָּנָתָם - חֲשָׁבוּם טוֹבוֹת, וְכִוְּנוּ אֲלֵיהֶם, בְּחָשְׁבָם שֶׁיִּהְיוּ כְּמוֹתָם, וְהִתְחִילוּ לְעַנּוֹת גּוּפוֹתֵיהֶם בְּכָל מִינֵי עִנּוּי, וְחָשְׁבוּ שֶׁהֵם קָנוּ לְעַצְמָם מַעֲלָה, וְעָשׂוּ טוֹב, וְשֶׁבָּזֶה יִתְקָרֵב הָאָדָם לה'; כְּאִלּוּ ה' שׂוֹנֵא אֶת הַגּוּף, וְרוֹצֶה לַהֲמִיתוֹ וּלְאַבְּדוֹ. וְהֵם לֹא יָדְעוּ שֶׁאֵלּוּ הַפְּעֻלּוֹת רָעוֹת, וְשֶׁבָּהֶן תֻּשַּׂג פְּחִיתוּת מִפְּחִיתֻיּוֹת הַנֶּפֶשׁ. וְאֵין מְשָׁלָם אֶלָּא מְשַׁל סָכָל בִּמְלֶאכֶת הָרְפוּאָה, שֶׁרָאָה הַבְּקִיאִים מִן הָרוֹפְאִים שֶׁהִשְׁקוּ חוֹלִים נוֹטִים לָמוּת סַמִּים חֲרִיפִים, וְהִפְסִיקוּ מֵהֶם הַמָּזוֹן, וְהִבְרִיאוּ מֵחָלְיָם, וְנִצְּלוּ מִן הַמָּוֶת הַצָּלָה גְּדוֹלָה. וְאָמַר אוֹתוֹ הַסָּכָל: אִם אוֹתָם הַדְּבָרִים מַבְרִיאִים מִן הַחֹלִי, כֹּל שֶׁכֵּן שֶׁיַּעֲמִידוּ הַבָּרִיא עַל בְּרִיאוּתוֹ, אוֹ יוֹסִיפוּ בָּהּ, וְהִתְחִיל לָקַחַת אוֹתָם תָּמִיד, וּלְהִתְנַהֵג בְּהַנְהָגַת הַחוֹלִים - שֶׁהוּא יֶחֱלֶה בְּלֹא סָפֵק. כֵּן אֵלּוּ, חוֹלֵי הַנְּפָשׁוֹת הֵם בְּלֹא סָפֵק, בְּלָקְחָם הָרְפוּאָה עַל הַבְּרִיאוּת•.
___________________________________
שמונה פרקים לרמב"ם (50)
בשביל הנשמה
26 - פרק ד' חלק ב
27 - פרק ד' חלק ג
28 - לימוד שבועי באמונה יד- כ כסלו
טען עוד
וּלְזֶה הָעִנְיָן – על פי מה שבארנו. דֶּרֶך הַסְּיָג – החסידים גדרו את עצמם ונטו מעט מן האמצע, כדי לאזן את הנטייה הטבעית הרעה הקיימת באדם לעבר הקצה האחר. מִן הַנְּטִיָּה – באופן שנטו. וְהַנָּחַת אֲכִילַת – מניעת אכילה. וְהַרְחָקַת הַנָּשִׁים – התרחקות מחיי משפחה. וּלְהֶפְסֵד אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה – כדי להתרחק מהשפעה שלילית של החברה. עַל הַבְּרִיאוּת – במצב בריא ומאוזן.
ביאורים
ישנם חכמים במהלך הדורות שהלכו בדרך קיצונית. האם דבר זה סותר את דברי הרמב"ם?
הרמב"ם עונה על קושיה זו בדבריו. התורה מנהיגה את האדם לחיות חיים ממוצעים. אין הכוונה לחיים בינוניים אלא חיים שכל כוח מופיע בגדלות ובעוצמה אך מונח ומופיע במקומו הראוי. החכמים שנוטים לקצוות עשו כך בגלל שתי סיבות: הסיבה הראשונה היא כדי להתרפא. החידוש הנוסף שמבליע כאן הרמב"ם הוא שגם חכמים גדולים בחכמת התורה יכולים ליפול לחולי הנפש. עבודת המידות אינה שייכת רק לאנשים הקטנים אלא גם לגדולי הדור ומנהיגיו. אין זמן שבו האדם יכול לנוח על זרי הדפנה ולומר שסיים את העבודה. הסיבה השנייה היא שהדבר נעשה כדי שלא להינזק מחולאי החברה, ולכן האדם נוטה לכיוון השני השלילי כדי לשמור על האיזון בנפש. הרמב"ם מחדש שאפילו אם החכם עשה זאת לפרק זמן ארוך בחייו אין הדבר מעיד שזו הדרך הרצויה. צריך להתבונן על הדרכת התורה ועל פיה להבין את מעשי החסידים.
זה ההבדל בין סכל ובין חכם. סכל רואה את מעשי החסידים ומחקה אותם בלי להבין את מחשבותיהם. דבר שיכול להביא לסילוף האמת ולעיוות נפשי. לעומת זאת, החכם עומד על הטעם והסיבה להתנהגותם ועל פי זה מנהיג את אורחותיו. זהו 'שימוש תלמידי חכמים' אמתי – להבין את טעם דבריו של החכם ולא רק ללמוד ממעשיו. אם נתבונן על הדרכת התורה נבין את מעשה החכמים לעומק. זוהי רק דרך רפואה ולא ההנהגה הראויה לכתחילה.
הרחבות
מהי הנחת היסוד הרוחנית של הפרישות?
כְּאִלּוּ ה' שׂוֹנֵא אֶת הַגּוּף, וְרוֹצֶה לַהֲמִיתוֹ וּלְאַבְּדוֹ. כאן רומז הרמב"ם לדבריו במשנה תורה, שם הוא מתאר את דרך הפרישות כמאפיין של הכוהנים של עובדי הכוכבים [הלכות דעות ג, א]. היחס השלילי לגוף נובע מהשקפה נוצרית שרואה בו את הרוע בהתגלמותו. אם הגוף הוא חוטא חסר תקנה אין מנוס מלדכא אותו בשביל להגיע לצדקות.
שאלות לדיון
מהי מידת השפעת החברה על האדם? מה אפשר לעשות על מנת למנוע השפעה שלילית של החברה על האדם?
כיצד האדם יכול להחליט האם הנהגה שראה אצל זולתו מתאימה לו וראוי לאמצה או שאינה מתאימה לו?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות שטיפת כלים בשבת
נס חנוכה בעולם שכלי ?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
סינון פסולת בשבת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך מתחברים לקב"ה דרך התורה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך ללמוד אמונה?
איך ללמוד גמרא?
האם מותר לפנות למקובלים?
ארץ ישראל ומצוותיה מצוות יישוב הארץ ותהליך הגאולה
מתוך עיון במשנת הרצי"ה ובמשנת הרב יששכר טייכטהל הי"ד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן בטחון התשובה אפילו בזמן החטא
אורות התשובה פרק ו פסקה ב'
הרב מסביר שהתשובה תמיד שרויה בלב האדם אפילו בשעת החטא, רק שכח זה לא מופיע כעת אלא גנוז הוא ומחכה לשעה שבא האדם יחזור בתשובה. דבר זה נותן לאדם ביטחון לחזור בתשובה כי הוא מבין שבעצמותו הוא טוב והחטא הוא רק חיצוני לו.
אור החיים על הפרשה דרכים לקניין תורה ע"פ שמות בני יששכר
אור החיים על פרשת פנחס חלק ב'
חזרת ישראל מהגלות, האור החיים לומד את השמות של בני יששכר בתור משל ללומדי התורה.
וירא הייחודיות שברות המואביה
הקשר בין ישראל לעמון ומואב - ג'
ישנו עניין פנימי וחיובי בעמון ומואב שקיים רק אצל הנקבות שבהם, ובזכותו אנו מקבלים אותן לבוא בקהל. מהו אותו הדבר? כיצד זה מתבטא ברות המואביה ובנעמה העמונית? וכיצד עניין זה מייחד את מלכות בית דוד?
תורה והלכות ציבור גואל הדם
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
דין גואל הדם. רוצח במזיד נהרג. רוצח באונס פטור. רוצח בשוגג. גלות לעיר מקלט. גלתה סנהדרין וביטול עונש מוות. חוק לביטול עונש מוות. אחריות גואל הדם להעמדה לדין את הרוצח במזיד. חוק זכויות נפגעי עבירה. גואל הדם בזמן הזה. מצווה או היתר לגואל הדם להרוג את הרוצח בשגגה.
מידות הראי"ה השקפת עולם ואמונה
אמונה י"א - י"ב
השיעור עוסק בהשקפת העולם הישראלית, הרואה בעולם החומרי הנוכחי מצב זמני, חסר ומקולל מימי חטא אדם הראשון, שעתיד להגיע לתיקון ולגאולה שלמה. בנוסף, השיעור מנתח את התפתחות האמונה בעם ומסביר כיצד האדם נדרש לזקק את תפיסת האלוהות מתיאורים גשמיים וילדותיים כדי להגיע להבנה רוחנית, עמוקה וטהורה יותר.
תשובה התשובה בהשקפתו הגדולה של הרב זצ"ל
הקדמה: חשיבות הספר "אורות התשובה" | חידוש הראי"ה במבט על התשובה | העמקה ביסוד שהעולם שב לשורשו – נפילת העולמות | שלושת מעגלי התשובה | חשיבות המבט הגדול לדורנו | הכרחיות התשובה | תשובה מאהבה | התבוננות בעולם | כח הרצון וחשיבותו | עיקר האדם – רצונו | הרצון – בלתי מוגבל | הרצון עצמו פועל | הדרכות מעשיות: רצון דרצון, הפער הרצוי
ארץ ישראל ומצוותיה מצוות יישוב הארץ ותהליך הגאולה
מתוך עיון במשנת הרצי"ה ובמשנת הרב יששכר טייכטהל הי"ד
למה מצוות יישוב הארץ כל כך מרכזית? | האם מצוות יישוב הארץ נוהגת בזמן הזה? | שלוש השבועות | רבנו חיים בתוס' כתובות | השמטת הרמב"ם, מגילת אסתר | האם אנו בתהליך גאולה? | הגאולה לא צריכה להיות נסית? | הדור לא ראוי? | התהליך נעשה על ידי כופרים? | יש חשש שיתקלקלו בארץ מה'ציונים הכופרים'? | האם בסוף המדינה תונהג בדרך התורה? | היחס למדינת ישראל
פנחס מהות התפילה וסוד המנהיגות
שיחת מוצ"ש פרשת פנחס
הרב בוחן את משמעותה העמוקה של התפילה כתחליף לקורבנות, תוך הדגשה על פי הזוהר שדווקא "תפילת העני", הבאה מתוך לב נשבר וענווה, היא התפילה הרצויה והגבוהה ביותר לפני בורא עולם. בנוסף, הרב מסביר שמנהיג אמיתי נמדד ביכולתו להרגיש את רוח העם, להתחבר לרצונות הפנימיים של הציבור ולהוביל אותו מתוך מסירות נפש ואמונה.
יסודות התורה והאמונה משיח בן יוסף, מקורו ומשמעו
הארכנו לבאר את עניינו של משיח בן יוסף לפי הדעות והמסורות השונות, וביארנו מדוע הרמב''ם השמיטו ולא כללו לא בין עיקרי האמונה ולא בכל כתביו. עוד ציינו שלושה פירושים שפרש בענינו מרן הרב, הראי''ה קוק זצ''ל, בשלוש רבנויותיו בזוימל, בבויסק וביפו. ולבסוף למדנו על חשיבות היסודות שלימד מרן הראי''ה בעניינו של משיח בן יוסף, וכיצד הם עומדים בעצמם, אפי' בלא קשר לתלייתם כפירוש למהות משיח בן יוסף.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מערכת היחסים בין הקודש לחול
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ה'
אחרי שנות הגאולה הקודש מתגבר, החול יכול להתגבר גם כן, אבל זה גורם להם להתעמת.
פנחס פרשת פנחס – זה הזמן שלך
מדוע מקפידה התורה על זמנים ומועדים? למה חובה לקחת הזדמנויות בזמן ולא לאחר? התזמון האלוקי ומשמעותו האישית והלאומית
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א הצימאון לאלוקים
דרך הקודש ג' פסקה י - י"ב
הקדושה מתגלה בנשמתו של האדם בצימאון לאור ה', ומי שיש לו צימאון כזה צריך להכיר את תכונתו ולנהל את חייו על פייה. אסור לכבות את הצימאון הזה. אך צריך לדעת לאזן את הצימאון הזה בחיבור לשכל.
מאמר שלישי אור החיים - מדרגת החסיד האמיתי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
הרב עוסק בפירושיו המעמיקים של אור החיים הקדוש למידת יראת השמים ולמדרגתו הגבוהה של ה"חסיד", אשר אינו מסתפק בקיום מצוות מתוך חובה ופחד, אלא פועל מתוך אהבה טהורה במטרה לעשות נחת רוח לבוראו. כמו כן, מובאים בשיעור סיפורים על שקידתו העצומה בתורה והסבר עמוק על כך שנשמתו מהווה בחינה של נשמת משיח המצויה בכל דור.
י"ז בתמוז איך חלה תענית?
למה חייבים לקבל תענית? ולמה דווקא מבעוד יום, הרי אפשר לאכול עד עלות השחר? על הקדושה שבתענית ומשמעותה, ועל סדר התענית אצל חז"ל ובזמננו.
