ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- שיעורים נוספים
בחן רבי דוד את האתרוג, והנה הוא הדר שבהדר, אך חסרון אחד יש בו – חסרה בו חתיכה קטנה.
פנה רבי דוד לשואל ואמר: "אתרוגך חסר הוא, וה'חסר' פסול.
באותה שנה חל היום הראשון של סוכות בשבת, וההלכה היא שה'חסר' פסול רק ביום הראשון, ואילו בשאר הימים כשר הוא. בזמן שהמקדש חרב, לא נוטלים לולב בשבת, אך במקדש היו נוטלים גם בשבת.
לפיכך, ענה השואל לרבי דוד- 'וכי מה בכך? הלא השנה אין נוטלים לולב ביום הראשון, ואתרוגי כשר'.
הזדעזע רבי דוד – וכי אינך יהודי מאמין? הלא מהרה יבנה המקדש, וניטול לולב בשבת, ואתרוגך פסול הוא!
סיפור זה כוחו יפה לא רק לערב סוכות, כי אם גם לימים אלו של ערב הפסח ותחילת ספר ויקרא, ספר הקורבנות. בשעה שיהודי עולה לשמיים, הוא נשאל בין היתר – ציפית לישועה? (שבת לא). הציפיה לישועה, כוללת בין השאר גם את הכיסופים למקדש העומד להיבנות בכל רגע.
בערב פסח, עת כל אחד מתכנן עם בני משפחתו את המקום בו יחגוג את הסדר, מן הראוי שנוסיף לפחות בינינו לבין עצמנו – בעזרת ה', כל התוכניות הללו ישתנו, וכולנו נעלה ונקריב ביחד את קורבן הפסח בירושלים.
ב"ה, בדורנו יש בכוחנו לתת גם ביטוי מעשי יותר לכיסופים אלו, כפי שפסק הגאון הרב חיים קנייבסקי שליט"א. על פי ההלכה, על קרבן הפסח יש להימנות מראש עוד לפני הקרבתו. בשנים האחרונות, החל מכון המקדש להכין מידי שנה בערב הפסח, טלאים המבוקרים ממום וכשרים להקרבה, שיוכלו לשמש בבוא העת כקרבן פסח. כל יהודי ויהודייה, יכולים לעשות מנוי על טלאים אלו דרך מכון המקדש (באתר או בטלפון), בציפייה שבעזרת ה' עוד השנה נזכה להקריב טלאים אלו כקרבנות פסח.
ככל מצוות התורה, המקדש והקרבנות אינם רק צו אלוקי, כי אם גונזים בחובם גם רבדים רעיוניים עמוקים. נביא כאן רובד אחד, הרמוז בתחילת ספר ויקרא. בית המקדש הוא מקום השראת השכינה, מקום קדוש. כולנו יודעים, שכדי להתעלות מעל הרדידות ולחשוב מחשבות עמוקות, עלינו להתרכז. פעמים רבות, כדי להתרכז, עלינו למצוא לעצמינו מקום שקט ורגוע. ברשות הרבים קשה להתרכז, במקום שקט וסגור אפשר יותר בקלות להתעלות למקום פנימי. יותר מזה – אם זה מקום קבוע, שהאדם רגיל אליו, יכולת הריכוז גדולה עוד יותר.
לכן, יש לנו את בית הכנסת ובית המדרש לתורה ולתפילה. "כל הקובע מקום לתפילתו, אלוקי אברהם בעזרו". אין להתפלל בבקעה, אלא רק במקום צנוע. (מסכת ברכות).
בית המקדש הוא המקום, שבו העולם כולו מתרכז ומתעלה לעומק ולפנימיות. לפיכך, בתחילת כל ספר הקרבנות, נאמר – "ויקרא אל משה", וכדברי רש"י, שלכל האמירות והציוויים קדמה לשון 'קריאה'. משה נקרא אל הקודש פנימה, אל המקום הקדוש הפנימי, שממנו בשורת העומק לעולם כולו.
לכן, המשכן נקרא גם 'אוהל מועד', 'כמלך הקובע מקום מועד לדבר עם עבדיו שם". מקום מיוחד להתוועדות פנימית בין ה' וישראל.
בימים אלה, עת מסיימים אנו מערכת בחירות, שכטבען של מערכות בחירות מושכת להתעסקות ברדוד ובחיצוני. בתקופתנו זו, עת התקשורת והפרסומות מושכים כל העת אל המהיר והזורם וה...רדוד. כמהים אנו לעומק, לפנימיות... כמהים למקדש!

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "בכל הארץ יצא קוום לשמש שם אוהל בהם"
לימוד בסידור עולת ראי"ה - סדרה חדשה (20)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

















