ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- שיעורים נוספים
בחן רבי דוד את האתרוג, והנה הוא הדר שבהדר, אך חסרון אחד יש בו – חסרה בו חתיכה קטנה.
פנה רבי דוד לשואל ואמר: "אתרוגך חסר הוא, וה'חסר' פסול.
באותה שנה חל היום הראשון של סוכות בשבת, וההלכה היא שה'חסר' פסול רק ביום הראשון, ואילו בשאר הימים כשר הוא. בזמן שהמקדש חרב, לא נוטלים לולב בשבת, אך במקדש היו נוטלים גם בשבת.
לפיכך, ענה השואל לרבי דוד- 'וכי מה בכך? הלא השנה אין נוטלים לולב ביום הראשון, ואתרוגי כשר'.
הזדעזע רבי דוד – וכי אינך יהודי מאמין? הלא מהרה יבנה המקדש, וניטול לולב בשבת, ואתרוגך פסול הוא!
סיפור זה כוחו יפה לא רק לערב סוכות, כי אם גם לימים אלו של ערב הפסח ותחילת ספר ויקרא, ספר הקורבנות. בשעה שיהודי עולה לשמיים, הוא נשאל בין היתר – ציפית לישועה? (שבת לא). הציפיה לישועה, כוללת בין השאר גם את הכיסופים למקדש העומד להיבנות בכל רגע.
בערב פסח, עת כל אחד מתכנן עם בני משפחתו את המקום בו יחגוג את הסדר, מן הראוי שנוסיף לפחות בינינו לבין עצמנו – בעזרת ה', כל התוכניות הללו ישתנו, וכולנו נעלה ונקריב ביחד את קורבן הפסח בירושלים.
ב"ה, בדורנו יש בכוחנו לתת גם ביטוי מעשי יותר לכיסופים אלו, כפי שפסק הגאון הרב חיים קנייבסקי שליט"א. על פי ההלכה, על קרבן הפסח יש להימנות מראש עוד לפני הקרבתו. בשנים האחרונות, החל מכון המקדש להכין מידי שנה בערב הפסח, טלאים המבוקרים ממום וכשרים להקרבה, שיוכלו לשמש בבוא העת כקרבן פסח. כל יהודי ויהודייה, יכולים לעשות מנוי על טלאים אלו דרך מכון המקדש (באתר או בטלפון), בציפייה שבעזרת ה' עוד השנה נזכה להקריב טלאים אלו כקרבנות פסח.
ככל מצוות התורה, המקדש והקרבנות אינם רק צו אלוקי, כי אם גונזים בחובם גם רבדים רעיוניים עמוקים. נביא כאן רובד אחד, הרמוז בתחילת ספר ויקרא. בית המקדש הוא מקום השראת השכינה, מקום קדוש. כולנו יודעים, שכדי להתעלות מעל הרדידות ולחשוב מחשבות עמוקות, עלינו להתרכז. פעמים רבות, כדי להתרכז, עלינו למצוא לעצמינו מקום שקט ורגוע. ברשות הרבים קשה להתרכז, במקום שקט וסגור אפשר יותר בקלות להתעלות למקום פנימי. יותר מזה – אם זה מקום קבוע, שהאדם רגיל אליו, יכולת הריכוז גדולה עוד יותר.
לכן, יש לנו את בית הכנסת ובית המדרש לתורה ולתפילה. "כל הקובע מקום לתפילתו, אלוקי אברהם בעזרו". אין להתפלל בבקעה, אלא רק במקום צנוע. (מסכת ברכות).
בית המקדש הוא המקום, שבו העולם כולו מתרכז ומתעלה לעומק ולפנימיות. לפיכך, בתחילת כל ספר הקרבנות, נאמר – "ויקרא אל משה", וכדברי רש"י, שלכל האמירות והציוויים קדמה לשון 'קריאה'. משה נקרא אל הקודש פנימה, אל המקום הקדוש הפנימי, שממנו בשורת העומק לעולם כולו.
לכן, המשכן נקרא גם 'אוהל מועד', 'כמלך הקובע מקום מועד לדבר עם עבדיו שם". מקום מיוחד להתוועדות פנימית בין ה' וישראל.
בימים אלה, עת מסיימים אנו מערכת בחירות, שכטבען של מערכות בחירות מושכת להתעסקות ברדוד ובחיצוני. בתקופתנו זו, עת התקשורת והפרסומות מושכים כל העת אל המהיר והזורם וה...רדוד. כמהים אנו לעומק, לפנימיות... כמהים למקדש!
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך ללמוד גמרא?
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
אנחנו קודש למענך
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
