ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- ליקוטים ג
- הלכות צומח ובעלי חיים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- צומח ובעלי חיים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אריה יעקב בן משה יוסף ז"ל
כלאיים הוא ערבוב של שני מינים שונים ביחד. בחמישה דברים הקפידה התורה שלא נערב מינים שונים. ונפרטם בקיצור:
1) כלאי זרעים, שלא לזרוע שני מיני זרעים שונים ביחד.
2) כלאי הכרם, שלא לזרוע תבואה וירקות ליד גפנים.
3) כלאי אילנות, שלא להרכיב מין בשאינו מינו.
4) כלאי בגדים, שלא לעשות בגדים שיש בהם צמר ופשתים ביחד.
5) כלאי בהמה, שלא להרביע בהמה או חיה מין בשאינו מינו.
כדי לעמוד על ההבדלים ההלכתיים בין סוגי הכלאיים השונים יש לדעת כלל יסודי: כל המצוות הקשורות לקרקע נוהגות מן התורה בארץ ישראל בלבד, ואילו המצוות שאינן קשורות לקרקע נוהגות גם בחוץ לארץ. לפיכך איסור כלאי זרעים וכלאי הכרם חל מן התורה רק בארץ ישראל. ואילו איסור כלאי בגדים וכלאי בהמה חל בכל העולם. איסור הרכבת שני מיני אילנות זה על זה, אע"פ שהוא שייך במידה מסוימת לעבודת האדמה, מכל מקום הצמידה התורה איסור הרבעת בהמה לאיסור הרכבת אילן, כדי להעמידנו על הדמיון שבאיסור הרבעת בהמה מין בשאינו מינו לאיסור הרכבת אילן מין בשאינו מינו. בשני האיסורים הללו, יוצרים דבר חי, בהמה או עץ, שיש בו עירוב של שני מינים. כשם שאיסור הרבעת בהמה אסור בכל העולם, כך איסור הרכבת אילן אסור מהתורה בכל העולם (קידושין לט, א).
עוד דבר משותף ישנו בשני איסורי הכלאיים הללו, שאע"פ שיש איסור להרביע בהמה ולהרכיב אילן, מכל מקום הפירות שגדלו על האילן המורכב מותרים באכילה, וכן הבהמה או החיה שנולדה עקב ההרבעה של מין בשאינו מינו מותרת בהנאה, ואם היא נולדה משני מינים הכשרים לאכילה, מותר אף לשוחטה ולאוכלה 1 .
קיום כלאיים
שאלה מרכזית מאוד בדיני הרכבת האילן היא, האם מותר לקיים ולטפל בעץ מורכב. כבר למדנו שיש איסור להרכיב שני מיני עצים זה על זה, ועם זאת למדנו שאם עבר אדם על איסור הרכבה, הפירות שגדלו מהעץ המורכב מותרים באכילה, שכן האיסור הוא להרכיב אבל אין איסור ליהנות מהפירות שצמחו ממנו. השאלה שצריך לברר היא כפולה: האם מותר לאדם ששתל בטעות בשדהו עצים מורכבים להמשיך ולטפל בהם או שעליו לעוקרם? אם לטפל בהם, האם מותר גם לשתול באדמה עץ מורכב שנמצא בתוך גוש אדמה?
שאלות אלו מעשיות מאוד. למשל, בעצי אגס רוב העצים מורכבים, וכן בעצי שזיפים ואפרסקים יש שכיחות רבה של עצים המורכבים באיסור. והשאלה מה יעשה אדם שנטע בשדהו אגסים ולאחר זמן התברר שהם מורכבים, האם עליו לעוקרם או שכיוון שכבר נטע מותר לו להמשיך לטפל בהם?
שתי שיטות עיקריות נאמרו בסוגיה זו ונזכירם בקצרה: הדעה המקילה סוברת, שהאיסור הוא להרכיב שני מינים שונים, אולם מרגע שההרכבה נעשתה, אין יותר איסור לקיים את העץ המורכב, ואף מותר לשותלו בשדה ולטפל בו. הטעם הוא, שדין הרכבת אילנות דומה לדין כלאי בהמה, שהאיסור הוא רק להרביע בהמה ממין אחד על מין אחר, אבל לאחר מכן מותר להשתמש בבהמה שנולדה, וכן מותר להשתמש בעץ המורכב ולקיים אותו. מאידך דעת הרבה פוסקים וכן נפסק בשולחן ערוך (יו"ד רצה, ז) שאסור לקיים עץ מורכב. יש אומרים שמשמעות האיסור היא שאסור להשקות את העץ המורכב, לעקור את העשבים שסביבו ולגוזמו, אבל מותר להשאירו בשדה ללא טיפול. ויש אומרים שכיוון שאסור לקיימו, ממילא חובה על מי שיש בשדהו עץ מורכב לעוקרו. לדעת בעל החתם סופר, אכן יש איסור לקיים עץ מורכב, אלא שהאיסור נמשך רק עד לאותה שעה שהכנה והרוכב מתאחים, אבל לאחר מכן, מותר לקיים עץ מורכב ולטפל בו.
למעשה, יש שסומכים על השיטה המקילה, שכל האיסור הוא רק להרכיב, או לקיים עד שעת האיחוי, אבל לאחר מכן אין איסור לקיים ולטפל בעץ המורכב ואף מותר לנטוע שתיל של עץ מורכב באדמה לאחר שלב האיחוי. למעשה אין למחות ביד המקילים. אבל דעת רוב הפוסקים להחמיר בספק איסור תורה, שאין לטפל בעץ מורכב גם לאחר שההרכבה התאחתה, אלא שבמקום שיש ספק אם ההרכבה נעשתה באיסור, משני מינים נפרדים, או שנעשתה בהיתר, משני זנים של אותו המין, אזי אפשר להקל ולקיים את העץ, שכן משני צדדים של ספק אפשר להקל: ראשית יתכן שאיננו מורכב בעבירה, ואף אם נאמר שהוא מורכב בעבירה, אולי הלכה כדעה הסוברת שמותר לקיים עץ פרי שהורכב בעבירה. כך היא דעת החזון איש. אבל לעניין נטיעה, הורה החזון איש שאסור לנוטעו באדמה, שכן נכנסים בזה לספק איסור תורה, שהשתילה נחשבת לדעתו כמו ההרכבה עצמה ולא כמו קיום עץ מורכב 2 .
האם מותר לגוי להרכיב אילנות ולהרביע בהמות
באיסור כלאי בהמה והרכבת האילן אנו רואים מגמה, לשמור על כל מין שברא הקב"ה בעולמו כפי צורת חייו הטבעית ולא לשנות את אורחותיו. ישנה שאלה עקרונית בהלכה זו, האם האיסורים הללו חלים רק על בני ישראל, שאותם ציוותה התורה שלא לעשות פעולה המנוגדת לטבע העץ או בעל החיים, אבל אין איסור על בן נח לעשות כן, או שמא האיסור חל על כל בני האדם, שלא יעשו פעולה בניגוד לטבע העץ והחי.
לדעת הרמב"ם (מלכים י, ו) ועוד פוסקים רבים, איסור הרכבת אילנות והרבעת בהמה חל על כל בני נח, שכן נאמר (ויקרא יט, יט): "את חקתי תשמרו", ולמדו חז"ל: את החוקים שכבר חוקקתי בעבר עוד בטרם נתנה התורה לישראל, תשמרו. מכאן שאף שאיסור הרכבה והרבעה אינו בכלל שבע מצוות בני נח, ואינם נענשים עליו כפי חומרת שבע המצוות, מכל מקום אסור לכל בני האדם להרכיב שני אילנות שונים זה על זה, וכן אסור להרביע שני מינים של בעלי חיים זה עם זה.
אולם לדעת מקצת הפוסקים, כיוון שאיסורי כלאיים אינם מכלל שבע מצוות בני נח, ממילא אין עליהם איסור להרכיב אילנות או להרביע בעלי חיים שונים 3 .
עם זאת, צריך לציין שלשתי השיטות אסור ליהודי לבקש מגוי שירכיב עבורו עץ. לדעה הראשונה מפני שאסור ליהודי להכשיל את הגוי באיסור. ולשיטה השנייה, אף שלגוי עצמו מותר להרכיב עץ, מכל מקום על פי חכמים כל דבר שאסור ליהודי לעשותו מהתורה, אסור לו לבקש מהגוי שיעשהו עבורו וכשם שאסור ליהודי לבקש מגוי לחלל עבורו שבת, כן אסור לו לבקש ממנו שירכיב עבורו עצי פרי (ב"מ צ, א; רא"ש הל' כלאים ג').
^ 1. לעניין כלאי הכרם, אף שמן התורה אין איסור בחוץ לארץ, מכל מקום, כיוון שיש בכלאי הכרם חומרה מיוחדת, שהירק והענבים הגדלים בכלאיים אסורים באכילה ובהנאה, לפיכך החמירו חכמים ואסרו לגדל כלאי הכרם בחוץ לארץ, אבל כלאי זרעים, כיוון שאין איסור לאכול את מה שגדל בכלאיים, לא אסרו חכמים את גידולם בחוץ לארץ.
^ 2. נסכם הדעות ממקורותיהם: דעת המקילים שאין כלל איסור לקיים אילן מורכב הם הריטב"א בקידושין לט, הרדב"ז בלשונות הרמב"ם אלף תקס"ד (ר'), וכן מבאר ערוה"ש יו"ד רצה, יז, את דעת הרמב"ם. לעומתם, הסוברים שיש איסור קיום של עץ מורכב הם הרא"ש הל' כלאים סי' ג', הטור יו"ד רצה ושו"ע רצה, ז. אלא ששלוש דעות בהגדרת איסור הקיום: 1) לדעת החתם סופר ח"ו ליקוטים כ"ה, וכן מבאר ערוה"ש רצה, יח, את דעת הרא"ש, כל איסור הקיום נמשך רק עד לשעת האיחוי, אבל לאחר מכן אין איסור לטפל בעץ. ב) לדעת הר"ר זרחיה גוטה ושו"ת משנת ר"א כ"ד אין איסור להשאירו בשדה, ורק לטפל בו אסור. ג) לדעת החיד"א בברכ"י רצה, ז, ושו"ת דברי יוסף כ"ד צריך לעקור את העץ המורכב וכן דעת החזון איש (כלאים ב, טו). אמנם במצב של ספק אם נעשה איסור, החזו"א מקל לקיים את העץ ולטפל בו מחמת ספק ספיקא. (עוד עיין קובץ התורה והארץ ח"ג ע' 120 דעת הרב ישראלי ומאמר הרב בצרי שם בח"ב ע' 383).
^ 3. בגמ' סנהדרין נ"ו נחלקו חכמים ור' אליעזר בשאלה זו, לדעת ר' אליעזר איסור הרכבה הוא אחד משבע מצוות בני נח, ואילו לדעת חכמים אינו כלול בשבע מצוות בני נח. וכתב ערוה"ש רצה, ז, שאע"פ שהרמב"ם פוסק כחכמים, מכל מקום מפי הקבלה גם הרכבת אילן אסורה על בני נח, אלא שאין נענשים על איסור זה כחומרת שבע מצוות בני נח וכן משמע מהר"ן בסנהדרין. אמנם יש שבארו שהרמב"ם פסק כר' אליעזר, וכן משמע מהגר"א רצו, ד. לעצם הדין, גם השאילתות צ"ט סובר שבני נח אסורים בכלאים, וכן דעת בה"ג, והמאירי בסנהדרין, והגהות מרדכי גיטין פ"ו תס"ד ועוד. לעומת זאת דעת הריטב"א קידושין לט, א, שכיוון שהלכה כחכמים, אין איסור הרכבה על בן נח, וכ"כ הש"ך יו"ד רצז, ג וכן משמע מהרא"ש.
^ 2. נסכם הדעות ממקורותיהם: דעת המקילים שאין כלל איסור לקיים אילן מורכב הם הריטב"א בקידושין לט, הרדב"ז בלשונות הרמב"ם אלף תקס"ד (ר'), וכן מבאר ערוה"ש יו"ד רצה, יז, את דעת הרמב"ם. לעומתם, הסוברים שיש איסור קיום של עץ מורכב הם הרא"ש הל' כלאים סי' ג', הטור יו"ד רצה ושו"ע רצה, ז. אלא ששלוש דעות בהגדרת איסור הקיום: 1) לדעת החתם סופר ח"ו ליקוטים כ"ה, וכן מבאר ערוה"ש רצה, יח, את דעת הרא"ש, כל איסור הקיום נמשך רק עד לשעת האיחוי, אבל לאחר מכן אין איסור לטפל בעץ. ב) לדעת הר"ר זרחיה גוטה ושו"ת משנת ר"א כ"ד אין איסור להשאירו בשדה, ורק לטפל בו אסור. ג) לדעת החיד"א בברכ"י רצה, ז, ושו"ת דברי יוסף כ"ד צריך לעקור את העץ המורכב וכן דעת החזון איש (כלאים ב, טו). אמנם במצב של ספק אם נעשה איסור, החזו"א מקל לקיים את העץ ולטפל בו מחמת ספק ספיקא. (עוד עיין קובץ התורה והארץ ח"ג ע' 120 דעת הרב ישראלי ומאמר הרב בצרי שם בח"ב ע' 383).
^ 3. בגמ' סנהדרין נ"ו נחלקו חכמים ור' אליעזר בשאלה זו, לדעת ר' אליעזר איסור הרכבה הוא אחד משבע מצוות בני נח, ואילו לדעת חכמים אינו כלול בשבע מצוות בני נח. וכתב ערוה"ש רצה, ז, שאע"פ שהרמב"ם פוסק כחכמים, מכל מקום מפי הקבלה גם הרכבת אילן אסורה על בני נח, אלא שאין נענשים על איסור זה כחומרת שבע מצוות בני נח וכן משמע מהר"ן בסנהדרין. אמנם יש שבארו שהרמב"ם פסק כר' אליעזר, וכן משמע מהגר"א רצו, ד. לעצם הדין, גם השאילתות צ"ט סובר שבני נח אסורים בכלאים, וכן דעת בה"ג, והמאירי בסנהדרין, והגהות מרדכי גיטין פ"ו תס"ד ועוד. לעומת זאת דעת הריטב"א קידושין לט, א, שכיוון שהלכה כחכמים, אין איסור הרכבה על בן נח, וכ"כ הש"ך יו"ד רצז, ג וכן משמע מהרא"ש.
מה המשמעות הנחת תפילין?
אנחנו קודש למענך
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
האם מותר לפנות למקובלים?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך עושים קידוש?
למה תמיד יש מחלוקת??
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה באנו לעולם הזה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
