ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הראבי"ה (ב, לולב תרצד) פסק שכתיבה בשמאל בשבת אסורה לשמאלי, כי האיסור בשבת הוא לעשות מלאכה חשובה וטובה, אבל אין עניין שצריך דווקא בימין, (והסיבה שאם כותב ביד החלשה שלו הוא פטור מדאורייתא היא בגלל (חידושי הר"ן בגמרא שם) שכותב היא מלאכה דקה, וכתיבה בשמאל לימני היא שינוי, בניגוד למלאכות אחרות שמבוצעות בשתי הידיים באותה הצלחה). לעומת זאת בדינים שבהם צריך מן התורה לבצע אותם דווקא ביד ימין, כמו עבודה בבית המקדש, שמאלי לא יוכל לבצע אותם אפילו ביד החזקה שלו, יד שמאל. לכן גם סופר איטר יכול לכתוב תפילין בשמאל, כי הסיבה שצריך שסופר יכתוב ספר תורה בידו הימנית היא בגלל שקושרים תפילין ביד ימין, ואם כן סופר איטר שקושר אותם ביד שמאל יכול גם לכותבם בידו השמאלית.
הבית יוסף (או"ח לב) מביא מספר התרומה (תפילין רה) שאם סופר ימני כתב ס"ת ביד שמאל ספר התורה פסול גם בדיעבד. וכתב שאין לומר שהפטור של ימני ביד שמאל יהיה רק לעניין מלאכת שבת שנלמדת ממשכן, ולכן בשמאל לא נאסרה מלאכת הכתיבה מהתורה, אבל בתפילין בסופו של דבר התפילין כתובות, וגם אם סופר ימני כתב ביד שמאל זה כשר. כי אם נאמר כך יצא שסופר שכותב בשבת ספר תורה יהיה פטור, וזה לא הגיוני.
בעניין כתיבת גט פסק הרמ"א (אבן העזר קכג, א) שלכתחילה יכתוב הסופר בימינו, אבל אם כתב בשמאלו כשר. וכתב החלקת מחוקק (ה) שמשמע מרמ"א שגם אם ימני כתב גט בשמאלו, הגט כשר בדיעבד. וצריך לומר שאינו דומה לשבת, כי בשבת צריך מלאכת מחשבת, ולכתוב בשמאל זה לא מלאכת מחשבת, אבל זה נחשב כתב לעניין גט. ובית שמואל (ד) אומר שלפי דברי ספר התרומה שהביא הב"י בהלכות תפילין שתפילין שנכתבו בשמאל פסולות, נראה שהגט פסול בדיעבד גם. ולכן הקל רק במקום עיגון.
מנחת חינוך (מוסך השבת, לד, ח) כתב שיש לתרץ את קושית ספר התרומה בב"י שהבאנו לעיל, האם יתכן שאדם ימני שכותב ס"ת בשבת בשמאלו יהיה פטור? כי הגמרא במסכת סוכה (ז ע"א) כתבה שדופן שלא הייתה כשרה לגבי שבת ביום רגיל, בחג הסוכות, אם היא משמשת כדופן לסוכה, היא נחשבת גם דופן לעניין שבת. ולכן גם כאן אם הכתיבה היא מועילה להיות כתיבה לעניין ספר תורה, תחשב כתיבה גם לעניין שבת, ואדם שיכתוב ספר תורה בשבת יהיה חייב חטאת.
אמנם פתחי תשובה (אהע"ז קכג, ה) הביא דברי רביד הזהב שהסתפק מה הדין באדם שכתב גט בשבת בשמאל האם עשה עבירה דאורייתא, והגט יהיה פסול מהתורה (כדין מחלל שבת שכתב גט, שהגט פסול), לכאורה לפי דברי המנחת חינוך יש לומר שהוא חייב, כי כמו שהכתיבה היא כתיבה לעניין גט, היא תחשב ככתיבה גם לעניין איסור שבת.
אמנם יש לחלק (כמו שכתב האבני נזר או"ח, ט אות ב) שבגט החשיבות היא לתוצאה, שהגט יהיה כתוב. ולכן גם אם הכתיבה הועילה בגט, והוא נחשב כתוב, לא שייך לומר שמתוך זה תהיה הכתיבה אסורה גם בהלכות שבת, כי בשבת האיסור הוא פעולת הכתיבה. ולעומת זאת בספר תורה, שם יש מצווה מיוחדת בכתיבה, ויש חשיבות לפעולת הכתיבה, וצריך גם כוונה מיוחדת בכתיבה. לכן, צודק המנחת חינוך שאם הכתיבה נחשבת לכתיבה, היא תחשב גם לאיסור שבת, כי יש חשיבות גם לפעולת הכתיבה.
לפי סברא זו ניתן גם לתרץ את קושית הבית שמואל על דברי הרמ"א שמכשיר גט שכתב ימני בשמאלו, והקשה מדברי ספר התרומה בספר תורה שפסול אם כתב בשמאלו. אמנם לפי מה שהסברנו יש חילוק גדול בין ספר תורה, שיש דין בפעולת הכתיבה ולכן יש מקום לפסול אם כתב בשמאל, לעומת גט, שאין כל חשיבות לפעולת הכתיבה אלא רק לתוצאה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
