ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
חיטה
על אף ש"לא על הלחם לבדו יחיה האדם" (דברים ח' ג'), עדיין משמשת החיטה כמקור העיקרי בעולם לחלבון צמחי, ויש בה כמעט את כל החומצות האמיניות הנצרכות לתפקוד הגוף ולגידול ילדינו. כבר חז"ל (ברכות מ' ב') הדגישו, כי "אין התינוק יודע לקרות אבא ואמא, עד שיטעום טעם דגן".
החיטה מהווה בסיס להכנת מגוון רחב מאוד של מאכלים ומוצרים שונים. ניתן לבשל את גרגרי החיטה בפני עצמם ולאכלם בתבשיל, במרק או בחמין. שבירת החיטה יוצרת מאכלים שונים, מהבורגול (גס, בינוני ודק) דרך הסולת (הטחונה עד דק) המשמשת להכנת דיסה או קוסקוס, ועד לטחינה הגמורה של החיטה, ויצירת מיני הקמח השונים, המשמשים למוצרי בצק, לחם, עוגות ועוגיות, פסטות ופשטידות ועוד כיוצא בהם, כפי שכולן מכירות, קונות או מכינות. לרשימה הזו אפשר להוסיף גם לא מעט משקאות חריפים העשויים מחיטה.
חשוב לדעת שכ80% מתצרוכת הישראלית של החיטה מקורה ביבוא. נתון זה יוצר בעיה קשה של חשש איסור "חדש", אך ב"ה, קיים פיקוח הלכתי הדוק על כל משלוחי החיטה המגיעים לארץ, ואפשר לומר באופן ודאי, שכל החיטה ומוצריה הנמכרים היום עם הכשר, אין בהם חשש "חדש". בנוסף, גם במוצרי יבוא המקבלים את אישור הרבנות הראשית לישראל אין חשש ל"חדש". שונים מהם הם מוצרי חו"ל, שאין עליהם אישור מהרבנות, והם יכולים להכיל קמח "חדש", גם אם יש עליהם סמל של הכשר מקובל בחו"ל, מאחר שכמעט כל גופי הכשרות בחו"ל סומכים על שיטה יחידאית המקלה באסור "חדש", כשבארץ אין שום הווה אמינא לסמוך על שיטה זו. ההשלכה בעייתית ולא מוכרת לכך היא בקנית מוצרי חיטה הנמכרים בתפזורת בחנויות טבע ללא תעודת כשרות בתוקף.
כמובן, שהמהדרין בחיבור ובקישור שלהם לארץ ישראל המשתמשים דווקא בקמח מחיטה שגודלה בארץ (בד"כ קמח אורגני), צריכים להקפיד על הפרשת תרומות ומעשרות כדין מהתוצרת, ובמידת הצורך, להפריש מספק וללא ברכה.
בגרגירי חיטה קיימת לעיתים נגיעות, ויש להתבונן בשקית בזמן הקניה. כדאי להימנע מרכישת אריזה שרואים בתוכה פירורים או חלקיקים קטנים רבים, היכולים להעיד על כרסום של מזיקים וחרקים. חשוב לדעת שבדרך כלל, החרקים נמצאים בין גרגירי החיטה (ולא בתוכם, בשונה מקטניות), וכדאי לנפות את הגרגירים מעל משטח בדיקה בעזרת מסננת עם חורים גדולים, ולראות אם נופלים חרקים קטנים דרכה. לאחר מכן יש לפזר את הגרגרים על גבי משטח כתום או תכלת ולהתבונן היטב ביניהם. נקודה שחורה על גבי הגרגיר אינה סימן לנגיעות. לעיתים רחוקות אפשר למצוא חורים בתוך הגרגרים. בנגיעות מסוג זה, אין להשתמש בכל התכולה, הואיל ואין אפשרות לנקות את הגרגרים.
גם בקמח קיימת לעיתים נגיעות של תולעים, ולכן יש לנפותו לפני השימוש. חשוב מאד לנקות היטב את הנפה בעזרת מטלית יבשה, בעיקר מצידה החיצוני, עד שכל האבקה מתנקה. פעולה זו כדאי לבצע גם לאחר הניפוי, לפני אחסון הנפה.
לא לשכוח להפריש חלה מן העיסה, אם מכינים בצק בכמות מספקת של קמח.
רימון
הרימון הוא פרי עץ מיוחד במינו, אדום כולו ומעוטר בכתר - כתר הרימון. נמשלו ישראל לרימון, כמובא בחז"ל, ש"אפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון", והנהגתו של רבי מאיר בעל הנס מלמדת אותנו את יסוד ההסתכלות היהודית על האדם ועל העולם, שהפנימיות היא הקובעת, ולא החיצוניות: "רבי מאיר רימון מצא, תוכו אכל קליפתו זרק" (חגיגה טו' ב').
כיום, כל הרימונים הנמצאים בשווקים הם גידולי ארץ ישראל, ובכל מצב של ספק יש להפריש תרומות ומעשרות (בלי ברכה, אלא אם ברור שזהו טבל וודאי, וממנו יש להפריש בברכה). ברימונים המצויים בשווקים אין בעיה של ערלה, אך רימונים מגידול ביתי מגדלים "נצרים" חדשים הצומחים מתוך האדמה בסמוך לגזע המקורי הגדול. חוטרים אלו נחשבים כעץ חדש והרימונים שיגדלו עליהם בשלוש השנים הראשונות הם פירות ערלה האסורים באכילה ובהנאה.
יש לבדוק מבחוץ שאין חור כניסה של תולעים (לעיתים, סביב החור תופיע מעין מוגלה). אם נמצאה נגיעות, יש להסיר את המקום הנגוע ולהתבונן בתוך הרימון. בדרך כלל, הנגיעות היא מקומית בלבד, ולאחר הסרת המקום הנגוע, ניתן לאכול את שאר הרימון. נקודות כהות קטנות על גרגירי הרימון אינן סימן של נגיעות.
צימוקים
הצימוקים הם למעשה, ענבים מיובשים. הענב הוא פרי שגנוז בו כח אדיר הראוי לשמירה, על ידי עשיית יין או צימוקים. בדומה לכך, נהגה ארץ ישראל, שלא הניבה פירות לאף אומה אחרת, ושמרה את כוחה לעם ישראל במשך אלפי שנות הגלות, עד שהגיע עת הקץ המגולה, בשעה שהחזירנו רבש"ע לאדמתנו.
גם בצימוקים שייכים דיני ערלה והפרשת תרומות ומעשרות שהוזכרו לעיל ביחס לרימון. לכן, במידה והצימוקים הם מגידולי הארץ, יש להקפיד על שני עניינים אלו. אמנם, כמעט כל הצימוקים הנמכרים כיום, מיובאים מחו"ל, ואין בהם דיני תרומות ומעשרות או ערלה (כאמור לעיל, מאחר שמותר לאכול פירות חו"ל שהם ספק ערלה). אעפ"כ, עדיין יש צורך בכשרות טובה על צימוקים, מחשש לחומרי גלם לא כשרים שמשתמשים בהם בזמן העיבוד והשמירה של הצימוקים.
נוסף על כך, בצימוקים קיימת בעיה קשה של חרקים, הנדבקים אל הצימוקים מבחוץ. ניתן להסיר חרקים אלו בקלות בעזרת מים. יש להשרות כמות קטנה של הפרי בכלי שקוף בתוך מים חמימים (פחות מחום שהיד סולדת ממנו, כדי לא להרוס את הפרי) ולהסתכל ביניהם. את הצימוקים יש לשפשף בעדינות בכפות הידים ולהפרידם זה מזה. לאחר שלוש דקות מערבבים בעדינות את הפרי וממתינים כדקה ומתבוננים במים אם יש חרקים צפים או חרקים ששקעו לתחתית הכלי. אם נמצאו חרקים, מומלץ מאוד לא להשתמש בהם.
לכניסה למצגת הדרכה לטו' בשבט לחץ כאן
באדיבות: כושרות יעוץ והכוונה בכשרות

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

דיני פרשת זכור

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

למה ללמוד גמרא?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

ענייני כשרות המצויים

כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?

איך להתכונן לחגים?

"בזאת התורה" - איזו תורה?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















