שותפות בבחירות במצב הנוכחי | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש | אתר ישיבה

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט

לימוד יומי אור למוצ"ש ה' תמוז ה'תשפ"ו

הקדשת הלימוד באתר

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
מאמרים אקטואליים
מאמרים נוספים

קטגוריה משנית

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

8 דק' קריאה • 32 דק' צפיה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

ב"ה

יש לנו הבטחה מוכנה
נשאלתי בימים האחרונים: איך אפשר להצביע לרשימה שחלק מראשיה מוכנים לפשרות בנושאים עקרוניים כמו גיור ונישואים אזרחיים. רבנו הרב צבי יהודה זצ"ל נשאל שאלות כאלו עוד לפני קום המדינה. במאמר "יהדות התורה- לדרישת המדינה היהודית" (לנתיבות ישראל ח"א עמ' סז') אומר הרב כך:

שאלתני: האם מותר לנו בתור יהודים דתיים לתמוך בדרישה למדינה יהודית?
ותהי תשובתי: לא מותר הוא לנו אלא מחויבים אנו בזה.

כלומר אין כאן רק שאלה של היתר, אלא כך צריך לכתחילה.
ממשיך הרב:

לשאלתך והלא אין לנו הבטחה, שהמדינה תתנהג על פי התורה, עניתי יש לנו הבטחה מוכנה.

צריך להבין שמדובר כאן בתקופה טרם קום המדינה. לאיזו הבטחה מתכוון הרב?

ההבטחה לזה יש לנו לקבל לא ממי שהוא מן החוץ, מאיזה כוחות יהודיים או נכריים שבעצמם אין להם עניין בערכה התורני והדתי של מדינתנו, אלא מאיתנו בעצמנו. כפי מדה זו שאנו כולנו, כל ישראל ואמוני תורתו באים בלב שלם ואמונה תמה, ביתר קדושה ועוז יראה, לבנות את בית ישראל בארצו ולהקים בה את מדינתו, כן אנו מובטחים יותר ויותר, גם בעצם חשיבותם של פועלינו בה, בתוקף השפעתינו הרוחנית והמעשית על אחינו רחוקי התורה ופעליהם בה, גם בהופעת סיעתא דישמיא וגילוי כוחה הפנימי של קדושת הארץ ויישובה- שארץ ישראל ומדינתו תיבנה ותתנהג כראוי על פי התורה.

צריך להבין את התשובה הזו. הרב צבי יהודה אומר שהננו מובטחים, ומי הבטיח זאת? אנו, אנשי התורה מבטיחים זאת לעצמינו. מה זאת אומרת? וכי זה תלוי רק בנו? משיב הרב – כן! זה תלוי בנו. אם אנחנו נתנהג כפי שצריך ונשפיע על הרחוקים המדינה תתנהג על פי התורה. נראה לנו שאנחנו קטנים וחלשים? אנחנו לא קטנים ולא חלשים! הדבר תלוי במידת האמונה שאדם מאמין, ובמידת אורך הרוח שיש לו, מתוך הבנה שאי אפשר להשפיע על הרחוקים בן רגע. עם זאת בביטחון מלא שאפשר ושזה מה שיהיה, בסייעתא דשמיא ומתוך ידיעה שזה מה שהקב"ה רוצה. אמנם זה ייקח זמן, אבל אנחנו מובטחים שנגיע לכך שהמדינה תתנהג על פי התורה. ואדרבה ככל שנהיה יותר בטוחים בזה, כך התהליך יתקצר.

העיכובים הם זמניים
במאמר נוסף "נצח אמתנו" (שם עמ' פט') הרב מתייחס שוב לעניין זה.
עוד שאלני כבודו: מי יהיו המנהיגים של המדינה היהודית וכיצד תתנהג? גם זה מתברר מתוך אותו בירור דברים יסודי ופשוט. לפי מה שכל עיקר כיוונו של בניין בית ישראל, להתחדשות חייו השלימה, במלא עוז תורתו, בקודש ובחול, על מקומו האמיתי, הרי הוא מתוך פנימיות עצמנו וכלפיה, ולפי מה שכל עיקרה של קביעות היחסים והערכת הכוחות החיצוניים מצדנו נחשבת היא דווקא לפי כיוון זה, לכן איזון הכוחות שבתוכנו וסידור המבנה הממשי של צורתנו הצבורית בעצמה גם הם נקבעים אך לפי החישוב הפנימי של מעמקי הוויתנו, המוחלטת בנצח קדושתה ממעל ומבעד לכל פרפורי המאבקים הזמניים והשטחיים.
זהו משפט המפתח. אנחנו מתרוממים מעל "פרפורי המאבקים הזמנים והשטחיים" - אין אנו מסתכלים על ה"כאן ועכשיו", על הרגע. אנו צופים למגמה, לכיוון, על השאיפה ומתוך זה אנחנו בטוחים. כשאנחנו מסתכלים ויודעים שהמגמה של עם ישראל זה לשוב לארצו ולבנות פה את חייו על פי הקודש - שזהו התוכן הפנימי - ואנו בטוחים בדרכנו זאת מתוך אמונה בריבונו של עולם ומתוך ידיעה שיש כאן סייעתא דשמיא, אנחנו נצליח. וכי מי יכול למנוע זאת?! אם רבש"ע רוצה ואנחנו רוצים, מי יכול לעמוד כנגד?! נכון, יש באמצע "פרפורים ומאבקים זמניים" אבל הם חולפים והם יעברו גם אם זה ייקח 50 או מאה שנה. אנחנו הולכים בדרך ונגיע למטרה.
הרב מלמדנו כאן גישה של אמונה וביטחון. להאמין שריבונו של עולם מנהל את עולמו, ולהאמין שהתהליכים האלו לא מתנהלים לבד. עם ישראל לא שב לארצו לבד אלא ריבונו של עולם הוא המשיב את בניו. עם ישראל לא משתחרר מהשעבוד בארץ לבד אלא ריבונו של עולם עושה זאת. כיוון שכך אנו בטוחים ולא מפחדים משום דבר, ולא חוששים גם מי יהיו המנהיגים. מעל ומעבר ל"פרפורים" – הם יהיו טובים. יהיו, אמנם לאט לאט, אבל יהיו.

להתמלא בביטחון ואמונה
ממשיך הרב :

כוחות האמונה והמעשה המופיעים פה מתוך מבוע היהדות הקיימה הם יהיו המנהיגים, המעצבים והמכוננים, בעזרת השם ובאור נעמו. האמונה כי "יש ד' בקרבנו" כי "מתהלך בקרב מחננו".

צריך להבין. הרב צבי יהודה זצ"ל היה מאוד מעשי. הוא ידע מי יהיו המנהיגים וידע מי יקים את הממשלה הראשונה. זה לא היה סוד. הוא לא חשב שתהיה כאן תופעה ניסית וכולם יבקשו שאנשי הקודש הרוח והאמונה ינהיגו את המדינה והדבר לא הפריע לו לומר את מה שכתוב כאן.
אנחנו צריכים לשאוף להקמת המדינה. מה האלטרנטיבה? וכי אם לא תקום מדינה הציבור יהיה יותר שומר תורה ומצוות?! תקומת המדינה היא דבר גדול מאוד, והאמונה כי "יש ה' בקרבנו" והוא "מתהלך בקרב מחננו", מבהירה לנו כי אם יש ראש ממשלה מסוים כנראה שזהו הסדר הנכון.
יש להאמין כי ד' "הוא הנותן לך כח לעשות חיל" (דברים ח, יח). כך רבנו הרב צבי יהודה הסביר את הדברים. ריבונו של עולם הוא המנהל את העניינים ובפרט שבענייני ציבור וכלל אין כל כך בחירה (משלי כב, אורות התחיה ב'), ברור כי הקב"ה מכוון את הדברים באופן כזה. האמונה הזו מורה לנו שהכל מכוון לטובה וממילא אנו צריכים לסייע ולהיות שותפים עם א-ל בגאולתם של ישראל.

לא לפחד
האמונה מחייבת ומכוונת את מעשינו ודרך פעולתנו. עלינו לראות את האור שבמציאות. מתוך הסתכלות במבט אמוני אפשר לראות את האור שבתופעות, ולא רק לצפות לעתיד גדול, אלא כבר עכשיו להביט בתהליכים הטובים שבמציאות. להבין שאנחנו מתקדמים. מה הפחד?! וכי יש לנו פחד שהממשלה תשפיע? אין להיות פחדנים!
זאת הדרכה מאוד חשובה, לא להיות בחרדה מתמשכת כל הזמן, לא יראה ופחד אלא עוצמה ובטחון, מתוך עוז של תורה ומצוות, מתוך יחד. אין לפחד להיות יחד עם כל כלל ישראל. וכי הם ישפיעו? אנחנו נשפיע! יאמרו לנו: "אם נשתתף איתם נושפע הרי אנחנו המעט והם הרוב". נכון אנחנו המעט אבל נהיה הרוב, נשפיע! לא נפחד מהיחד הזה, מתקומת המדינה, מלהשתתף בממשלה, לא לפחד ממבט גדול.

כבשה בין שבעים זאבים- עוצמה!
יש במאמר הזה כמה הגדרות מתוך הסתכלות בריאה. כמה פעמים חזרנו ויש לחזור על האמיתות היסודיות שיש במאמר הזה- נצח אמתנו.
חז"ל אומרים כי אנו ככבשה בין שבעים זאבים. (תנחומא תולדות, סימן ה) אפשר לראות זאת כאסון, טרגדיה של האומה הישראלית בכל הדורות. כל השנים האומה הישראלית מסובבת בשנאה בין שבעים זאבים שרוצים לטרוף את הכבשה. אך אפשר אחרת. אפשר להסתכל במבט אחר ולהבין שיש כאן שבעים שלא מצליחים לטרוף כבשה אחת! איזו מין כבשה זאת? זה משהו לא נורמלי! היכן שמענו דבר כזה, הרי בדרך כלל מספיק זאב אחד לטרוף כבשה לא כל שכן שני זאבים. אבל שבעים זאבים?!
וכאן, שבעים הזאבים מצליחים אולי להכאיב קצת לכבשה, לשרוט אותה אבל לא לטרוף. ההישרדות הזו משדרת עוצמה לא מסכנות! כולם מנסים ולא מצליחים. פה ושם עוקצים נושכים אך האומה ממשיכה להתקיים!
כך גם בליל הסדר. אנחנו שרים: "והיא שעמדה לאבותינו ולנו שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם". זהו שיר?! לכאורה זה יגון גמור! זה מה שצריך לשיר בליל הגאולה, החירות?! כן! הקב"ה מצילנו מידם! הם מתפתלים ומשתוללים ולא מצליחים. עלינו להרגיש את המציאות של האומה שכל כך איתנה, לחוש את כח העמידה מול כל הגויים הרבים והעצומים שנגדנו. להתבונן בפלא. מבט עוצמתי זה של רבינו הרב צבי יהודה זצ"ל, התבוננות מיוחדת זו, קשה לקנותה, אבל זהו המבט הנכון, זהו מבט של אמונה.
עוד ביטוי של חז"ל שיש להתבונן בו: "אין לנו להשען אלא על אבינו שבשמים" (סוטה פ"ט). אפשר לפרש זאת כדרך שהרופאים אומרים לחולה שאין רפואה למחלתו: "נו, עכשיו צריך להתפלל, אין כבר מה לעשות. המצב אבוד" אבל האמת הפוכה לגמרי. באמת שיש לנו על מי להישען. על אבינו שבשמים! ואם כך מי יכול לצאת נגדנו?! כולם נגדנו אבל המשענת שלנו החזקה מכולם- אנו נשענים על אבינו שבשמים. הם אולי קצת מפריעים? זה חולף. שבע פעמים יפול צדיק וקם.
כותב הרצי"ה:

הננו משננים מכירים ומכריזים: כי אמנם אין לנו להשען על החוץ והרצוץ, אלא יש לנו להשען על הפנים והקיים, הקדוש והנשגב, של אבינו שבשמים, של רוחו העומדת בתוכנו".

ומסיים הרב במשפט מתוך אורות ישראל:

ואם בראשית הגילוי רק קווי אור דקים אנו רואים, במהרה תפרוץ האורה מלא רוחב ארצנו עמנו אל.

זה היה המבט של הרב זצ"ל וזה היה המבט של רבינו הרב צבי יהודה. לא לפחד! זה משנה את כל השקפת העולם.

הבחירות כיום – פריצת דרך!
יש להתייחס למצב של היום, לבחירות. כפי שאני רואה את המציאות שבימינו, מה שעומד לקרות בבחירות הללו זו פריצת דרך חדשה שלא הייתה מקודם. בכנסת הבאה יהיו כארבעים אנשים המצהירים על עצמם כשומרי תורה ומצוות! לא כולם במפלגות המגדירות את עצמם כדתיות, אבל מכל מקום הם מגדירים את עצמם כאנשים שומרי תורה ומצווה. שבת, כשרות, בקיצור אנשים מאמינים.
ארבעים חברי כנסת מתוך מספר הנציגים היהודים זה יותר משלושים אחוז! לא היה כדבר הזה. צריך לזכור שבכנסת הראשונה היו רק כשש עשרה נציגים דתיים, ולא עלה על הדעת שבמפלגה המוגדרת כחילונית יהיה מישהו דתי לא כל שכן רב! וכעת פתאום איזו מן רוח חדשה של רצון להתקרב להיות שייכים למסורת, לאור, לטוב. יש כאן שינוי בהנהגת המדינה שהולכת וחוזרת, וממש כפי שהרב צבי יהודה אמר. זהו תהליך שמתרחש אל מול עיננו. ציבור שומרי התורה הולך ותופס את מקומו הראוי בהכוונת הרוח שבציבור ובנציגות וההנהגה שבכנסת.
אני רוצה להתייחס גם לזה שיש חברי כנסת דתיים במפלגות הכלליות מהמרכז. במפלגה מסוימת ישנו אלוף לשעבר המצהיר על עצמו שהוא כאדם שומר תורה ומצוות. הוא איננו בדיוק תלמיד ישיבת בית אל אבל בוודאי שומר תורה ומצוות. איך צריך להסתכל על מי שהגיע לדרגת אלוף בצבא תוך היותו שומר מצוות?
וכי אנחנו יודעים אילו התמודדויות הוא עבר במשך כל שנותיו בשירות הצבאי? בעליות במדרגות הקצונה, כמה שזה קשה, כשכולם אינם דתיים. כולם מזמינים אותו, רוצים שהוא יתחבר איתם, יבוא לאכול ולא תמיד במסעדות כשרות, לבקר ולטייל ביחד בשבתות, אך הוא לא יכול להשתתף איתם, והוא לא הולך. קשיים אלו מתפשטים להמון תחומים. זהו קושי עצום שאף בחור ישיבה לא מתמודד אתו. אין לי כל ספק איזה קושי יש בלהחזיק מעמד במדרגות העלייה תוך השירות כשומר מצוות, כשצריך להיות מצוין שבמצוינים. להיות חבר של כולם אך אפילו לא לאכול יחד. לשמור על קשרים חברתיים טובים יחד עם שמירת גבולות. זה מכביד מאוד מאוד. נכון הוא איננו כמונו אבל צריך להסתכל במבט רחב, לראות גם את הצד השני שבמטבע. כמובן, שאנחנו יכולים לבקר את הדרך ובצדק. יש לנו דעות אחרות ואיננו מתפשרים עליהם. אנו חלוקים עליו אולי בהרבה תחומים, אבל צריך לראות את הטוב והאור. על כל דבר צריך להתבונן בשלימות.
גם הרב שי פירון, שהוא נציג בכנסת שכנראה דעותינו חלוקות. אמנם לא יצא לי לשוחח איתו אף פעם אבל מהשמועות אני מבין שאיננו שותפים בכל, וכמה דברים אנו חלוקים בהם ואפילו בצורה קוטבית. עם זאת , יש לנו הרבה מן המשותף. אנחנו נתפלל יחד במניין, והוא עוסק בתורה מלמד ומחנך. נוסף לכל יש לו גם אג'נדה חברתית שיש בה הרבה חיוב: לטפל באנשים קשי יום ובכל מיני בעיות חריגות. זוהי מידת חסד מיוחדת. צריך להבין שכל אחד עוסק בצד שונה של המצוות לפי תכונתו ומהותו הפנימית. אבל אין כל ספק שהצדדים החיובים שלו הם רבים וגדולים.
וצריך לומר , שאני שמח על העובדה שהוא שם! אני שמח שרוצים בסיעה זו שיהיה להם רב. וזה לא "רב מטעם"! לא מדובר כאן על רב רפורמי שעושה כל מה שהם רוצים! הם צריכים להתכופף אליו, הם לא יכולים לצאת כנגד היהדות בעצמה, כנגד התורה. אפשר שהם יוצאים כנגד תלמידי ישיבה ואומרים שהם לכאורה בטלנים ומשתמטים מהצבא וכו', אבל לא כנגד התורה והאמונה בכללותה. לכן אני רואה זאת כחלק מההתפתחות הכללית.
עוד שאלו אותי על נציגים שבבית היהודי. שאלו אותי על גברת אחת שאמרה כך או אחרת. אמרתי להם אתם לא צריכים להצביע לה, היא הביאה מספיק מצביעים משלה... אך האמת, שגם היא הולכת ושבה בתשובה. כולם יחזרו בתשובה. צריך להתבונן במבט יותר גדול, לא לפחד! סוד ההסתכלות הוא לא לפחד! האמונה והביטחון שננצח היא הנותנת לנו את האפשרות להרחיב את השורות. לעבוד יחד ולהמשיך את ההשפעה שלנו עם מירב הכוחות. גם בעבודת ד' צריך ביטחון עצמי ואמונה בכוחות שלנו. להאמין בסייעתא דשמיא שכל אדם שרוצה בטוב הקב"ה עומד ומסייע לו.
ברוך השם, מדינת ישראל צועדת בצעדים מהירים לכיוון הנכון, לכיוון התשובה, הגאולה, וההתיישבות בארץ ישראל.

יום בחירות – יום חג
היו ששאלו אותי אם יש לומר תחנון ביום הבחירות או לא והאם לומר 'שהחיינו' מי שמצביע בפעם הראשונה. אכן השאלה נכונה. דברנו עליה בפעם הקודמת. אשרינו שזכינו לשוב לארץ ישראל, אשרינו שהשתחררנו מעול הגויים ואנו בוחרים את המנהיגים מתוכנו. זהו שלב חשוב בדרך לגאולה השלמה. זהו יום גדול.
חזק ונתחזק.

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

10 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיב העבודה - המשך פרק י"ז (4)
שיעור מס' 63
ב' אייר תשפ"ג
9 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז (4)
שיעור מס' 93
י"ח סיון תשפ"ג
12 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (11)
שיעור מס' 75
כ' אייר תשפ"ג
11 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז (3)
שיעור מס' 92
י"ז סיון תשפ"ג

מאמרים נוספים

מאמרים נוספים
תלונות בני ישראל בספר במדבר
מכתב מס' 31
הרב אברהם אבא וינגורט | תמוז תשס"ט
תשעה באב
בעוון שמיטה גלו ישראל? (על השמיטה ועל חורבן גוש קטיף)
הרב עזריאל אריאל | אב תשפ"ה
מאמרים נוספים
גבולות הקנאות
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ה
מאמרים נוספים
פסיקת הלכה אינה משחק
הרה"ג דוב ליאור | תשס"ו

מאמרים נוספים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

22 דק'
חקת
מדוע נענש משה שלא יכנס לארץ
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ה
38 דק'
חקת
פרשת חוקת – מי פה המציאותי
הרב יצחק חי זאגא | ו' תמוז תשפ"ה
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הרב יהושע שפירא
הרב שמואל אליהו
הרב ש. יוסף וייצן
הרב חיים אביהוא שוורץ
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הרה"ג חיים שטיינר
הרב אליהו ברין
ר' יעקב כץ (כצל'ה)

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו

עוד שיעורים

אזור אישי

מתחברים עכשיו לצפיה בשיעורים אחרונים שלך, השאלות שלך בשאל את הרב ולהמשך צפיה בסדרות שיעורים בדיוק מהרגע שבו עזבת אותן.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il