ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
בפרשתנו שירה ארוכה ללא הלחנה,
אך ברש"י שיר אחר - לו מוכרה מנגינה.
דברי רש"י (בסוף הפרשה) - מקורם במשנה
המצויה בסוף פרק ג' בראש השנה.
ב. בדרך כלל המטרה משמיים
של גשם היא, והרבה מיים.
לא כן בפרשתנו היה,
אך גם בה המטר מקור מחיה.
למרות שהמטר איננו גשם ומיים,
לכפור דמה, וכסותו - טל שמיים.
ג. אוכל למשמרת - אצלנו בסדרה,
וכן גם ציווי בפרשה שעברה.
"לא תותירו עד בקר" בשתי הפרשיות,
"איש לפי אוכלו" ו"מעט" בשתי הסוגיות.
"בין הערביים" וסעודת בשר ודגן,
אף הן מופיעות שם וכאן.
ד. "לא נשאר בהם עד אחד" - בסדרה
ו"לא נשאר … אחד" - בפרשה שעברה.
כמותם גם בפרשת "וארא",
בפרשתנו המכה, ובקודמות ההסרה.
ה. חמש מילים רצופות באותה אות מתחילות
על מזימת רשע ממנה נצלנו - לנו מגלות.
ו. המטה בו נעשים המופתים
בפרשתנו מופיע שלוש פעמים.
מצא את שלושת המקרים,
שבמטה האלקים נעזרים.
שים לב, שהביטוי "מטה האלקים",
מופיע אך ורק בפעם השניה ברפידים.
דווקא שם חסר ציווי ה' ללקיחתו,
והסתייעות משה בו - פרי יוזמתו.
ז. ה"אבן" נזכרה שלוש פעמים,
וזאת בענינים שונים ומגוונים.
פעמיים ממנה משל הובא,
ופעם נוספת יועדה לישיבה.
היכן מופיעות אלו האבנים
ומהם המשלים והנמשלים?
ח. מצא בפרשתנו את הדברים הבאים:
ישיבה על הסיר, צנצנת ותולעים.
וכן שֶמֶש (פעמיים), ספר וקדים.
אופן (גלגל), עופרת ופלישתים.
אמונה, מזבח, מקדש ודבש,
מחר (לא מוכרע מה), תוף וקש.
ארץ נושבת וחומה
ושלוש פעמים מלחמה.
ט. ושאלה בעניין מתים וקברות
היכן בפרשתנו גולגולת ועצמות?
והיכן מסתתרים
מת וקברים?
י. בדברי תלונת העם על משה
מוזכר סיפור מעשה.
דברים שאמר העם בעבר,
עליהם במקומם לא סופר.
מהם אלו הדברים,
שאצלנו נאמרים ובמקומם נעדרים?
י"א. בפרשתנו רמז למספר הנהגות,
וכן מקור למצוות והליכות.
למצרים לחזור ולרדת – נאסר,
ובלילה ראויה ההימנעות מבשר.
"לחם משנה" בכל שבת תמיד,
וכשלך תהיה חביבות התלמיד.
מחוץ לתחום שבת - יציאה נאסרה,
בשני וחמישי - חיוב בקריאת התורה.
ועוד מקור, לעניין שלוש סעודות,
וכן שבמצוות ראוי להתנאות.
י"ב. חצי פסוק – חמש מילים,
מופיע פעמיים, ללא הבדלים.
בחציו הראשון בשני המקרים,
השינוי רק בסדר המילים והדברים.
בטעמים חגיגיים הפסוקים נקראים,
להדגשת רוממות מעשה הפלאים.
*
ועוד חצי פסוק חגיגי -
בשירה, כנראה, מרכזי.
בפי משה - כ"פזמון" הוא נראה,
ונכפל ע"י אחותו הנביאה.
תשובות
א. 'והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וגו' - וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה אלא לומר לך כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים ואם לאו היו נופלין...' (ראש השנה פרק ג' משנה ח', מובא ברש"י י"ז, י"א).
ב. 'ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמיים' (ט"ז, ד').
ג. בקרבן הפסח נאמר: 'והיה לכם למשמרת', 'ולא תותירו ממנו עד בוקר', 'איש לפי אוכלו תכסו על השה', 'ואם ימעט הבית מהיות משה', 'ושחטו אותו על קהל עדת ישראל בין הערביים', 'ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות' (י"ב, ו'-י').
ובמן נאמר: 'הניחו לכם למשמרת', 'איש אל יותר ממנו עד בוקר', 'איש לפי אוכלו', 'וילקטו המרבה והממעיט, 'בין הערביים תאכלו בשר ובבוקר תשבעו לחם' (ט"ז, י"ב-כ"ג).
ד. לאחר קריעת ים סוף נאמר על המצרים 'לא נשאר בהם עד אחד'. בהסרת מכת ערוב נאמר 'לא נשאר אחד', וגם בהסרת מכת ארבה 'לא נשאר ארבה אחד'.
ה. 'אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל' (ט"ו, ט').
ו. 'ואתה הרם את מטך ונטה ידך על הים ובקעהו' (י"ד, ט"ז)
'ויאמר ה' אל משה עבור לפני העם... ומטך אשר הכית בו את היאר' (י"ז, ה')
במלחמת עמלק- 'מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלוקים בידי' (י"ז, ט')
ז. על המצרים נאמר 'תהומות יכסיומו ירדו במצולות כמו אבן' (ט"ו, ה')
על עמי כנען נאמר 'תפל עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן' (ט"ו, ט"ז).
'וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה' (י"ז, י"ב).
ח. 'בשבתנו על סיר הבשר', 'ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן', 'וירום תולעים ויבאש', 'וחם השמש ונמס' ו- 'ויהי ידיו אמונה עד בא השמש', 'כתוב זאת זכרון בספר ושים באוזני יהושע', 'ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה', 'ויסר את אופן מרכבותיו וינהגהו בכבדות', 'צללו כעופרת במים אדירים', 'ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלשתים', 'ויהי ידיו אמונה עד בא השמש', 'ויבן משה מזבח ויקרא שמו ה' נסי', 'מכון לשבתך פעלת ה' מקדש ה' כוננו ידיך', 'והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחית בדבש', 'שבתון שבת קודש לה' מחר' ו- 'מחר אנוכי נצב על ראש הגבעה', 'ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התוף בידה', 'תשלח חרונך יאכלמו כקש', 'ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד בואם אל ארץ נושבת', 'והמים להם חומה מימינם ומשמאלם', 'פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה' ו- 'ה' איש מלחמה ה' שמו' ו- 'מלחמה לה' בעמלק מדור דור'.
ט. 'ויקח משה את עצמות יוסף עמו', 'עומר לגולגולת', 'המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר'.
י. 'הלא זה הדבר אשר דיברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה את מצרים כי טוב לנו עבוד את מצרים ממותנו במדבר' (י"ד, י"ב).
י"א. 'כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם', 'ויאמר משה בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבוקר לשבוע' (יומא ע"ה), 'ויהי ביום השישי
לקטו לחם משנה' (שבת קי"ז), 'ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק' (אבות דר"נ כ"ז), 'שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו' (ערובין נ"א), 'וילכו שלושת ימים במדבר ולא מצאו מים' (ב"ק פ"ב), 'ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאוהו בשדה' (שבת קי"ז), 'זה א-לי ואנוהו' (שבת קל"ג).
י"ב. 'ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם' (י"ד, כ"ב), 'ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חומה מימינם ומשמאלם' (שם, כ"ט).
'אשירה לה' כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים' (ט"ו, א'), 'שירו לה' כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים' (שם, כ"א).
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













