ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
בפרשתנו שירה ארוכה ללא הלחנה,
אך ברש"י שיר אחר - לו מוכרה מנגינה.
דברי רש"י (בסוף הפרשה) - מקורם במשנה
המצויה בסוף פרק ג' בראש השנה.
ב. בדרך כלל המטרה משמיים
של גשם היא, והרבה מיים.
לא כן בפרשתנו היה,
אך גם בה המטר מקור מחיה.
למרות שהמטר איננו גשם ומיים,
לכפור דמה, וכסותו - טל שמיים.
ג. אוכל למשמרת - אצלנו בסדרה,
וכן גם ציווי בפרשה שעברה.
"לא תותירו עד בקר" בשתי הפרשיות,
"איש לפי אוכלו" ו"מעט" בשתי הסוגיות.
"בין הערביים" וסעודת בשר ודגן,
אף הן מופיעות שם וכאן.
ד. "לא נשאר בהם עד אחד" - בסדרה
ו"לא נשאר … אחד" - בפרשה שעברה.
כמותם גם בפרשת "וארא",
בפרשתנו המכה, ובקודמות ההסרה.
ה. חמש מילים רצופות באותה אות מתחילות
על מזימת רשע ממנה נצלנו - לנו מגלות.
ו. המטה בו נעשים המופתים
בפרשתנו מופיע שלוש פעמים.
מצא את שלושת המקרים,
שבמטה האלקים נעזרים.
שים לב, שהביטוי "מטה האלקים",
מופיע אך ורק בפעם השניה ברפידים.
דווקא שם חסר ציווי ה' ללקיחתו,
והסתייעות משה בו - פרי יוזמתו.
ז. ה"אבן" נזכרה שלוש פעמים,
וזאת בענינים שונים ומגוונים.
פעמיים ממנה משל הובא,
ופעם נוספת יועדה לישיבה.
היכן מופיעות אלו האבנים
ומהם המשלים והנמשלים?
ח. מצא בפרשתנו את הדברים הבאים:
ישיבה על הסיר, צנצנת ותולעים.
וכן שֶמֶש (פעמיים), ספר וקדים.
אופן (גלגל), עופרת ופלישתים.
אמונה, מזבח, מקדש ודבש,
מחר (לא מוכרע מה), תוף וקש.
ארץ נושבת וחומה
ושלוש פעמים מלחמה.
ט. ושאלה בעניין מתים וקברות
היכן בפרשתנו גולגולת ועצמות?
והיכן מסתתרים
מת וקברים?
י. בדברי תלונת העם על משה
מוזכר סיפור מעשה.
דברים שאמר העם בעבר,
עליהם במקומם לא סופר.
מהם אלו הדברים,
שאצלנו נאמרים ובמקומם נעדרים?
י"א. בפרשתנו רמז למספר הנהגות,
וכן מקור למצוות והליכות.
למצרים לחזור ולרדת – נאסר,
ובלילה ראויה ההימנעות מבשר.
"לחם משנה" בכל שבת תמיד,
וכשלך תהיה חביבות התלמיד.
מחוץ לתחום שבת - יציאה נאסרה,
בשני וחמישי - חיוב בקריאת התורה.
ועוד מקור, לעניין שלוש סעודות,
וכן שבמצוות ראוי להתנאות.
י"ב. חצי פסוק – חמש מילים,
מופיע פעמיים, ללא הבדלים.
בחציו הראשון בשני המקרים,
השינוי רק בסדר המילים והדברים.
בטעמים חגיגיים הפסוקים נקראים,
להדגשת רוממות מעשה הפלאים.
*
ועוד חצי פסוק חגיגי -
בשירה, כנראה, מרכזי.
בפי משה - כ"פזמון" הוא נראה,
ונכפל ע"י אחותו הנביאה.
תשובות
א. 'והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וגו' - וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה אלא לומר לך כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים ואם לאו היו נופלין...' (ראש השנה פרק ג' משנה ח', מובא ברש"י י"ז, י"א).
ב. 'ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמיים' (ט"ז, ד').
ג. בקרבן הפסח נאמר: 'והיה לכם למשמרת', 'ולא תותירו ממנו עד בוקר', 'איש לפי אוכלו תכסו על השה', 'ואם ימעט הבית מהיות משה', 'ושחטו אותו על קהל עדת ישראל בין הערביים', 'ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות' (י"ב, ו'-י').
ובמן נאמר: 'הניחו לכם למשמרת', 'איש אל יותר ממנו עד בוקר', 'איש לפי אוכלו', 'וילקטו המרבה והממעיט, 'בין הערביים תאכלו בשר ובבוקר תשבעו לחם' (ט"ז, י"ב-כ"ג).
ד. לאחר קריעת ים סוף נאמר על המצרים 'לא נשאר בהם עד אחד'. בהסרת מכת ערוב נאמר 'לא נשאר אחד', וגם בהסרת מכת ארבה 'לא נשאר ארבה אחד'.
ה. 'אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל' (ט"ו, ט').
ו. 'ואתה הרם את מטך ונטה ידך על הים ובקעהו' (י"ד, ט"ז)
'ויאמר ה' אל משה עבור לפני העם... ומטך אשר הכית בו את היאר' (י"ז, ה')
במלחמת עמלק- 'מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלוקים בידי' (י"ז, ט')
ז. על המצרים נאמר 'תהומות יכסיומו ירדו במצולות כמו אבן' (ט"ו, ה')
על עמי כנען נאמר 'תפל עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן' (ט"ו, ט"ז).
'וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה' (י"ז, י"ב).
ח. 'בשבתנו על סיר הבשר', 'ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן', 'וירום תולעים ויבאש', 'וחם השמש ונמס' ו- 'ויהי ידיו אמונה עד בא השמש', 'כתוב זאת זכרון בספר ושים באוזני יהושע', 'ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה', 'ויסר את אופן מרכבותיו וינהגהו בכבדות', 'צללו כעופרת במים אדירים', 'ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלשתים', 'ויהי ידיו אמונה עד בא השמש', 'ויבן משה מזבח ויקרא שמו ה' נסי', 'מכון לשבתך פעלת ה' מקדש ה' כוננו ידיך', 'והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחית בדבש', 'שבתון שבת קודש לה' מחר' ו- 'מחר אנוכי נצב על ראש הגבעה', 'ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התוף בידה', 'תשלח חרונך יאכלמו כקש', 'ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד בואם אל ארץ נושבת', 'והמים להם חומה מימינם ומשמאלם', 'פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה' ו- 'ה' איש מלחמה ה' שמו' ו- 'מלחמה לה' בעמלק מדור דור'.
ט. 'ויקח משה את עצמות יוסף עמו', 'עומר לגולגולת', 'המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר'.
י. 'הלא זה הדבר אשר דיברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה את מצרים כי טוב לנו עבוד את מצרים ממותנו במדבר' (י"ד, י"ב).
י"א. 'כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם', 'ויאמר משה בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבוקר לשבוע' (יומא ע"ה), 'ויהי ביום השישי
לקטו לחם משנה' (שבת קי"ז), 'ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק' (אבות דר"נ כ"ז), 'שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו' (ערובין נ"א), 'וילכו שלושת ימים במדבר ולא מצאו מים' (ב"ק פ"ב), 'ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאוהו בשדה' (שבת קי"ז), 'זה א-לי ואנוהו' (שבת קל"ג).
י"ב. 'ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם' (י"ד, כ"ב), 'ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חומה מימינם ומשמאלם' (שם, כ"ט).
'אשירה לה' כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים' (ט"ו, א'), 'שירו לה' כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים' (שם, כ"א).
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
