ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
בפרשתנו שירה ארוכה ללא הלחנה,
אך ברש"י שיר אחר - לו מוכרה מנגינה.
דברי רש"י (בסוף הפרשה) - מקורם במשנה
המצויה בסוף פרק ג' בראש השנה.
ב. בדרך כלל המטרה משמיים
של גשם היא, והרבה מיים.
לא כן בפרשתנו היה,
אך גם בה המטר מקור מחיה.
למרות שהמטר איננו גשם ומיים,
לכפור דמה, וכסותו - טל שמיים.
ג. אוכל למשמרת - אצלנו בסדרה,
וכן גם ציווי בפרשה שעברה.
"לא תותירו עד בקר" בשתי הפרשיות,
"איש לפי אוכלו" ו"מעט" בשתי הסוגיות.
"בין הערביים" וסעודת בשר ודגן,
אף הן מופיעות שם וכאן.
ד. "לא נשאר בהם עד אחד" - בסדרה
ו"לא נשאר … אחד" - בפרשה שעברה.
כמותם גם בפרשת "וארא",
בפרשתנו המכה, ובקודמות ההסרה.
ה. חמש מילים רצופות באותה אות מתחילות
על מזימת רשע ממנה נצלנו - לנו מגלות.
ו. המטה בו נעשים המופתים
בפרשתנו מופיע שלוש פעמים.
מצא את שלושת המקרים,
שבמטה האלקים נעזרים.
שים לב, שהביטוי "מטה האלקים",
מופיע אך ורק בפעם השניה ברפידים.
דווקא שם חסר ציווי ה' ללקיחתו,
והסתייעות משה בו - פרי יוזמתו.
ז. ה"אבן" נזכרה שלוש פעמים,
וזאת בענינים שונים ומגוונים.
פעמיים ממנה משל הובא,
ופעם נוספת יועדה לישיבה.
היכן מופיעות אלו האבנים
ומהם המשלים והנמשלים?
ח. מצא בפרשתנו את הדברים הבאים:
ישיבה על הסיר, צנצנת ותולעים.
וכן שֶמֶש (פעמיים), ספר וקדים.
אופן (גלגל), עופרת ופלישתים.
אמונה, מזבח, מקדש ודבש,
מחר (לא מוכרע מה), תוף וקש.
ארץ נושבת וחומה
ושלוש פעמים מלחמה.
ט. ושאלה בעניין מתים וקברות
היכן בפרשתנו גולגולת ועצמות?
והיכן מסתתרים
מת וקברים?
י. בדברי תלונת העם על משה
מוזכר סיפור מעשה.
דברים שאמר העם בעבר,
עליהם במקומם לא סופר.
מהם אלו הדברים,
שאצלנו נאמרים ובמקומם נעדרים?
י"א. בפרשתנו רמז למספר הנהגות,
וכן מקור למצוות והליכות.
למצרים לחזור ולרדת – נאסר,
ובלילה ראויה ההימנעות מבשר.
"לחם משנה" בכל שבת תמיד,
וכשלך תהיה חביבות התלמיד.
מחוץ לתחום שבת - יציאה נאסרה,
בשני וחמישי - חיוב בקריאת התורה.
ועוד מקור, לעניין שלוש סעודות,
וכן שבמצוות ראוי להתנאות.
י"ב. חצי פסוק – חמש מילים,
מופיע פעמיים, ללא הבדלים.
בחציו הראשון בשני המקרים,
השינוי רק בסדר המילים והדברים.
בטעמים חגיגיים הפסוקים נקראים,
להדגשת רוממות מעשה הפלאים.
*
ועוד חצי פסוק חגיגי -
בשירה, כנראה, מרכזי.
בפי משה - כ"פזמון" הוא נראה,
ונכפל ע"י אחותו הנביאה.
תשובות
א. 'והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וגו' - וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה אלא לומר לך כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים ואם לאו היו נופלין...' (ראש השנה פרק ג' משנה ח', מובא ברש"י י"ז, י"א).
ב. 'ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמיים' (ט"ז, ד').
ג. בקרבן הפסח נאמר: 'והיה לכם למשמרת', 'ולא תותירו ממנו עד בוקר', 'איש לפי אוכלו תכסו על השה', 'ואם ימעט הבית מהיות משה', 'ושחטו אותו על קהל עדת ישראל בין הערביים', 'ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות' (י"ב, ו'-י').
ובמן נאמר: 'הניחו לכם למשמרת', 'איש אל יותר ממנו עד בוקר', 'איש לפי אוכלו', 'וילקטו המרבה והממעיט, 'בין הערביים תאכלו בשר ובבוקר תשבעו לחם' (ט"ז, י"ב-כ"ג).
ד. לאחר קריעת ים סוף נאמר על המצרים 'לא נשאר בהם עד אחד'. בהסרת מכת ערוב נאמר 'לא נשאר אחד', וגם בהסרת מכת ארבה 'לא נשאר ארבה אחד'.
ה. 'אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל' (ט"ו, ט').
ו. 'ואתה הרם את מטך ונטה ידך על הים ובקעהו' (י"ד, ט"ז)
'ויאמר ה' אל משה עבור לפני העם... ומטך אשר הכית בו את היאר' (י"ז, ה')
במלחמת עמלק- 'מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלוקים בידי' (י"ז, ט')
ז. על המצרים נאמר 'תהומות יכסיומו ירדו במצולות כמו אבן' (ט"ו, ה')
על עמי כנען נאמר 'תפל עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן' (ט"ו, ט"ז).
'וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה' (י"ז, י"ב).
ח. 'בשבתנו על סיר הבשר', 'ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן', 'וירום תולעים ויבאש', 'וחם השמש ונמס' ו- 'ויהי ידיו אמונה עד בא השמש', 'כתוב זאת זכרון בספר ושים באוזני יהושע', 'ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה', 'ויסר את אופן מרכבותיו וינהגהו בכבדות', 'צללו כעופרת במים אדירים', 'ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלשתים', 'ויהי ידיו אמונה עד בא השמש', 'ויבן משה מזבח ויקרא שמו ה' נסי', 'מכון לשבתך פעלת ה' מקדש ה' כוננו ידיך', 'והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחית בדבש', 'שבתון שבת קודש לה' מחר' ו- 'מחר אנוכי נצב על ראש הגבעה', 'ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התוף בידה', 'תשלח חרונך יאכלמו כקש', 'ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד בואם אל ארץ נושבת', 'והמים להם חומה מימינם ומשמאלם', 'פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה' ו- 'ה' איש מלחמה ה' שמו' ו- 'מלחמה לה' בעמלק מדור דור'.
ט. 'ויקח משה את עצמות יוסף עמו', 'עומר לגולגולת', 'המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר'.
י. 'הלא זה הדבר אשר דיברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה את מצרים כי טוב לנו עבוד את מצרים ממותנו במדבר' (י"ד, י"ב).
י"א. 'כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם', 'ויאמר משה בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבוקר לשבוע' (יומא ע"ה), 'ויהי ביום השישי
לקטו לחם משנה' (שבת קי"ז), 'ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק' (אבות דר"נ כ"ז), 'שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו' (ערובין נ"א), 'וילכו שלושת ימים במדבר ולא מצאו מים' (ב"ק פ"ב), 'ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאוהו בשדה' (שבת קי"ז), 'זה א-לי ואנוהו' (שבת קל"ג).
י"ב. 'ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם' (י"ד, כ"ב), 'ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חומה מימינם ומשמאלם' (שם, כ"ט).
'אשירה לה' כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים' (ט"ו, א'), 'שירו לה' כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים' (שם, כ"א).
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
מהי המלכות שיש בכתר התורה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
אנחנו קודש למענך
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
ריסוק קרח בשבת- סוחט או מוליד?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
לקום מהתחתית של התחתית
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שבועות מעין עולם הבא!
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
