ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
סג אָמַר הֶחָבֵר: לַפִילוֹסוֹפִים יֵשׁ הִתְנַצְּלוּת, מִפְּנֵי שֶׁהֵם הָיוּ עַם שֶׁלֹּא יָרְשׁוּ חָכְמָה וְלֹא דָּת, כִּי הֵם יְוָנִים, וְיָוָן מִבְּנֵי יֶפֶת שׁוֹכְנֵי הַצָּפוֹן, וְהַחָכְמָה הַבָּאָה בִּירֻשָּׁה מֵאָז אָדָם, וְהִיא הַחָכְמָה הַנֶּעֱזֶרֶת עַל יְדֵי עִנְיָן אֱלֹהִי, אֵינָה אֶלָּא בְּזֶרַע שֵׁם אֲשֶׁר הוּא סְגֻלַּת נֹחַ, לֹא סָרָה הַחָכְמָה וְלֹא תָּסוּר מִן הַסְּגֻלָּה הַהִיא מֵאָדָם. וְאָמְנָם הִתְחִילָה הַחָכְמָה בְּיָוָן מֵעֵת הִתְגַּבְּרוּת כֹּחָם, וְנֶעְתְּקָה הַחָכְמָה אֲלֵיהֶם מִפָּרַס, וְאֶל פָּרַס מִן הַכַּשְׂדִּים, וְעָמְדוּ בָּהֶם הַפִילוֹסוֹפִים הַמְפֻרְסָמִים בִּתְקוּפַת שִׁלְטוֹנָם, לֹא לִפְנֵי כֵן וְלֹא אַחֲרֵי כֵן, וּמֵעֵת שֶׁעָבַר הַשִּׁלְטוֹן לָרוֹמִיִּים לֹא קָם בָּהֶם פִילוֹסוֹף מְפֻרְסָם.
סד אָמַר הַכּוּזָרִי: וְכִי זֶה מְחַיֵּב שֶׁלֹּא נַאֲמִין לְאַרִיסְטוֹ בְּחָכְמָתוֹ?
סה אָמַר הֶחָבֵר: כֵּן, כִּי הוּא הִטְרִיחַ שִׂכְלוֹ וּמַחְשַׁבְתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיְתָה בְּיָדוֹ מָסֹרֶת מִמִּי שֶׁיַּאֲמִין בְּקַבָּלָתוֹ, וְהָגָה בְּרֵאשִׁית הָעוֹלָם וְאַחֲרִיתוֹ, וְהָיָה קָשֶׁה עַל מַחְשַׁבְתּוֹ לְצַיֵּר הַהַתְחָלָה, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה קָשָׁה גַּם הַקַּדְמוּת, אֲבָל הִכְרִיעַ בְּמַחְשַׁבְתּוֹ גְּרֵידָא לְצַד הֶקֵּשָׁיו הַנּוֹטִים אֶל הַקַּדְמוּת, וְלֹא רָאָה לִשְׁאֹל עַל דִּבְרֵי יְמֵי מִי שֶׁהָיָה לְפָנָיו, וְלֹא הֵיאַך נִתְיַחֲסוּ בְּנֵי אָדָם. וְאִלּוּ הָיָה הַפִילוֹסוֹף בְּאֻמָּה שֶׁבָּהּ הָיָה יוֹרֵשׁ מְקֻבָּלוֹת וּמְפֻרְסָמוֹת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִדְחוֹתָם, הָיָה מִתְעַסֵּק בְּהֶקֵּשָׁיו וּבְמוֹפְתָיו לְבַסֵּס הַחִדּוּשׁ, עִם קָשְׁיוֹ, כַּאֲשֶׁר בִּסֵּס אֵת הַקַּדְמוּת, אֲשֶׁר הִיא יוֹתֵר קָשָׁה לְקַבָּלָה.
סו אָמַר הַכּוּזָרִי: וְכִי יֵשׁ בַּמּוֹפֵת הַכְרָעָה?
סז אָמַר הֶחָבֵר: וּמִי הֵבִיא לָנוּ מוֹפֵת בַּשְּׁאֵלָה הַזֹּאת? חָלִילָה לָאֵל שֶׁתָּבוֹא הַתּוֹרָה בְּמַה שֶּׁדּוֹחֶה מַרְאֵה עֵינַיִם אוֹ מוֹפֵת, אֲבָל תָּבוֹא בְּנִפְלָאוֹת וְשִׁנּוּי הַמִּנְהָגִים, בִּבְרִיאַת עֲצָמִים אוֹ בַּהֲפִיכַת עֶצֶם לְעֶצֶם אַחֵר, לְהוֹרוֹת עַל בּוֹרֵא הָעוֹלָם וִיכָלְתּוֹ לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁיִּרְצֶה בְּעֵת שֶׁיִּרְצֶה. וּשְׁאֵלַת הַקַּדְמוּת וְהַחִדּוּשׁ נֶעֱלָמָה, וּרְאָיוֹת שְׁתֵּי הַטְּעָנוֹת שְׁקוּלוֹת, וְתַכְרִיעַ הַחִדּוּשׁ הַקַּבָּלָה מֵאָדָם וְנֹחַ וּמשֶׁה בַּנְּבוּאָה, אֲשֶׁר הִיא יוֹתֵר נֶאֱמָנָה מִן הַהֶקֵּשׁ. וְאַף אִם יִצְטָרֵך בַּעַל תּוֹרָה לְהַשְׁלִים וּלְהוֹדוֹת בְּהִיּוּלִי קַדְמוֹן וְעוֹלָמוֹת רַבִּים קֹדֶם הָעוֹלָם הַזֶּה, אֵין בָּזֶה פְּגָם בֶּאֱמוּנָתוֹ שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה קַיָּם מִזְּמָן יָדוּעַ וְרִאשׁוֹנֵי הָאֲנָשִׁים בּוֹ אָדָם וְחַוָּה.
___________________________
באספסוף – קבוצה קטנה ומוזנחת מאנשי הודו. במקום שהם – לפי דרגתם ומעלתם. אין לו תכלית – אין סופי, נצחי. הנעזרת על ידי – דבר ה' הנבואי המגלה לנו את נסתרות הבריאה. והגה – התבונן בשכלו. לצייר ההתחלה – לחשוב שלעולם יש התחלה, יש מאין. לצד הקשיו – על פי סברותיו. וכי יש במופת הכרעה – כלומר: האם על דבר שהוכח במופת ראוי לומר שפלוני החכם הכריע לצידו, כלומר: נטה לחשוב שהוא הנכון [הערת הרב שילת]. בשאלה הזאת – האם העולם נברא או קדמון. שתבוא התורה – שתגיד התורה. בהיולי קדמון – שהעולם נוצר מתוך חומר גלם קדמוני. קַיָּם מזמן ידוע – הוא הזמן שהתורה מודיעה על בריאת העולם.
ביאורים
החבר אמנם דחה את הקושייה שקיימת על אודות המסורת היהודית ממקורות אליליים קדומים, אך עדיין נותרת השאלה כיצד יתמודד עם מקורות רציונאליים, מקורות שלכאורה אין חולק על אמיתותם. מלך כוזר מקשה מתוך הידיעות הפילוסופיות שהיו מקובלות בעת העתיקה, למשל, כדברי הפילוסוף אריסטו על כך שהעולם איננו נברא אלא הוא קדום (דעה זו הושמה גם בפיו של הפילוסוף בתחילת המאמר). הרי דבריו של אריסטו הם דברים שכליים ואם כן כיצד ניישב סתירה זו בין המסורת היהודית לדברי אריסטו? כיום, ידוע לנו בוודאות כי דבריו של אריסטו אינם אמת מוחלטת, לכן שאלה זו אינה קשה עבורנו, אך כאן מברר עבורנו ריה"ל עוד עיקרון יסודי וחשוב. כפי שלמדנו גם בסעיפים הקודמים, היסוד שעליו חוזר ריה"ל לאורך כל החיבור הוא שישנו הבדל מהותי בין ידיעות אנושיות לבין התגלות אלוהית. גם החכמה הגדולה ביותר, עדיין איננה חורגת מגדר החכמה. גם החכם הגדול ביותר איננו מגיע למדרגת הנבואה. על כן, אומר ריה"ל, אין להאשים את הפילוסופים בכך שאינם מסכימים למסורת משום שהיא לא הייתה בידם. ממש כשם שלא נאשים את מי שלא נודע לו על כוח המשיכה. חוסר ידיעתו נובע מכך שלא היה מישהו שיעביר לו מידע זה. לכן, גם אם הוא טעה וסבר שישנו כוח אחר שגורם למשיכת החפצים לקרקע, כשם שמקובל היה במדע הקדום, לא נאשים אותו. האם זוהי סיבה לכך שלא נאמין לדבריו? ממשיך להקשות המלך. כאן מסביר החבר שהסיבה להסברם של הפילוסופים נבע מחוסר ידיעה. אך לנו, שיש ידיעה שהועברה במסורת, אין צורך בידיעות מסופקות שכאלה. העיקרון החשוב שאותו מלמד ריה"ל הוא שלא תיתכן סתירה אמיתית בין האמונה לידיעות השכליות שלנו. הסיבה לכך היא שוב – הידיעה הברורה שמקור שניהם הוא אחד. ה' אחד.
הרחבות
1. האם היהדות יכולה להשלים עם הסבר "קדמות העולם"?
וְאַף אִם יִצְטָרֵך בַּעַל תּוֹרָה לְהַשְׁלִים וּלְהוֹדוֹת בְּהִיּוּלִי קַדְמוֹן... אֵין בָּזֶה פְּגָם בֶּאֱמוּנָתוֹ. הרב קוק התייחס ליחסה של היהדות לשאלת קדמות העולם: "הקדמות במובנה האריסטי, בתור חיוב של מושכל ממשכיל, אינה קוצצת כל כך את ענפי המוסר, כמו קדמות החומר הקדום בלא שום התחלה רוחנית חיובית" [שמונה קבצים, קובץ א, תמו].
הרב קוק מסביר שלפי ההסבר השני, יכולה להיות הצדקה לתופעות של רע, שהרי ניתן לומר שתופעות אלו הגיעו מתוך השתלשלות מהחומר הקדום. ואילו להסבר הראשון, כיוון שהכול משתלשל מיסוד רוחני טוב, מציאות רוחנית זאת של טוב מחייבת להגיע לטוב. לפי זה כתב הרב קוק: "והכוזרי שאמר שאין פגם באמונת חומר קדום, ראוי לומר שהוא דוקא אם הוא ברעיון של התחייבות על דרך עילה ועלול מהסיבה הראשונה, שאז אינה מהרסת בזה את החלטת המוסר".
אולם הרב קוק העדיף את גישתו של הרמב"ם השולל מכל וכל את הקדמות: "הבינה החודרת הישראלית נוקבת בזה את התהומות עוד יותר מההרגשה, שיכולה לפעמים מפני הצד החלש שלה לספוג איזה רוח זר. בזה הפרט נתעלתה בינתו הקרה של המורה על שירתו היוקדה של הכוזרי. שהראשון הכיר בריחוקה של החומריות הקדומה בכל גווניה... במקום שההרגשה של הכוזרי לא הגיעה, וחשב לדבר בלתי פוגם באמונה מחשבה של חומר קדום" [שמונה קבצים, קובץ ו, קפח].
שאלות לדיון
לפי דברי החבר טעותם של הפילוסופים נובעת מכך שהם לא ירשו חכמה. לכאורה חכמה היא דבר שנמדד בשכל. איך ייתכן שהיא תהיה תלויה במסורת?
החבר אומר כי התורה לא תסתור את השכל. איך צריך להתייחס למצווה או לדברי חכמים שאיננו מבינים?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כיצד מתחזקים באהבת ישראל?
הלכות שטיפת כלים בשבת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות פורים משולש: מה עושים בכל יום?
אנחנו קודש למענך
איך עושים קידוש?
מהי המלכות שיש בכתר התורה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
נס חנוכה בעולם שכלי ?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
