ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שחר מיכאל בן רעות
נ אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם כֵּן, הֲרֵי אֲנִי מוֹדֶה לָרַבָּנִי, הַמְצָרֵף אֵת שְׁתֵּי הַפָּנִים הָאֵלֶּה, בְּיִתְרוֹנוֹ עַל הַקָּרָאִי בַּנִּגְלֶה וּבַנִּסְתָּר, וְיַשִּׂיג עִם זֶה טוּב לֵבָב בְּתוֹרָתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְקֻבֶּלֶת מִמּוֹסְרִים הַנֶּאֱמָנִים בְּכָך שֶׁחָכְמָתָם הִיא מֵאֵת ה' יִתְעַלֶּה. כִּי הַקָּרָאִי, גַּם אִם הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ מֻפְלֶגֶת, לֹא יִיטַב לִבּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ הִיא סְבָרָה וְהִתְחַכְּמוּת, וְאֵינוֹ בָּטוּחַ שֶׁמַּעֲשֵׂהוּ זֶה הוּא הַנִּרְצֶה אֵצֶל ה' יִתְעַלֶּה, וְהוּא יוֹדֵעַ כִּי בָּאֻמּוֹת יֵשׁ רַבִּים הַמִּשְׁתַּדְּלִים יוֹתֵר מֵהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ. אֲבָל נִשְׁאֲרָה לִי אֵלֶיךָ שְׁאֵלָה בָּעֵרוּב, וְהוּא הֲקַלָּה בְּמִצְוַת הַשַּׁבָּת, אֵיך יֵחָשֵׁב לְמֻתָּר מַה שֶּׁאֲסָרוֹ ה' יִתְעַלֶּה, בְּאוֹתָהּ הַתַּחְבּוּלָה הַקַּלָּה וְהַפְּחוּתָה?
נא אָמַר הֶחָבֵר: חַס וְשָׁלוֹם שֶׁיַּסְכִּימוּ הֲמוֹן חֲסִידִים וַחֲכָמִים עַל מַה שֶּׁיַּתִּיר קֶשֶׁר מִקִּשְׁרֵי תּוֹרַת ה' יִתְעַלֶּה, אַדְּרַבָּה, הֵם אֲשֶׁר מְחַזְּקִים וְאוֹמְרִים: "עֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה". וּמִכְּלַל הַסְּיָגוֹת אֲשֶׁר סִיְּגוּ, שֶׁאָסְרוּ הַהוֹצָאָה וְהַהַכְנָסָה מֵרְשׁוּת יָחִיד לִרְשׁוּת יָחִיד מַה שֶּׁלֹּא אָסְרָה זֶה הַתּוֹרָה, וְאַחַר כֵּן נָתְנוּ בַּסְּיָג הַהוּא דֶּרֶך לְהָקֵל, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה גְּזֵרָתָם בְּמַדְרֵגַת תּוֹרָה, וּכְדֵי שֶׁתִּהְיֶה נוֹחוּת לִבְנֵי אָדָם בַּשִּׁמּוּשׁ, וְשֶׁלֹּא יַשִּׂיגוּ הַנּוֹחוּת הַזֹּאת אֶלָּא בִּרְשׁוּת, וְהָרְשׁוּת הִיא עֲשִׂיַּת הָעֵרוּב, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַבְחָנָה בֵּין הַמֻּתָּר לְגַמְרֵי וּבֵין הַסְּיָג וּבֵין הָאָסוּר.
___________________________
ותפס את דבריהם בטעם – חשב שיסוד דברי חז"ל הוא כפי הטעם שהוא הבין. מאותם הגדרים – שמעיקר הדין מותר. הערוב למסע – עירוב תחומין הותר רק לצורך מצווה. ההשתדלות – הסברה מהו רצון ה'. לרבני – החכם המסורתי שאינו קראי. שתי הפנים – המסורת והסברה. בנגלה ובנסתר – בצד ההלכתי המעשי ובצד הפנימי המחשבתי. טוב לבב – שמחה. בערוב – עירוב חצרות המתיר בשבת טלטול מבית לבית. שלא תהיה גזרתם וכו' – חכמים רצו ליצור הבחנה בין דיני תורה לדינים דרבנן, ולכן הקלו בהם לפעמים.
ביאורים
לא תמיד מה שנראה לנו במחשבה ראשונה ושטחית הוא אמת. השכל האנושי שלנו יכול לטעות, והטעות די מצויה. לכן ריה"ל שב ומדגיש שכל דבריהם של חז"ל אינם נסמכים על סברת כרס בלבד ואינם נשענים רק על שכלם החריף אלא בעיקר על המסורת שקיבלו מרבותיהם, עד משה רבנו ששמע מפי ה' יתברך. לכן מי שחולק על הסבריהם של חז"ל עושה זאת רק מפני שלא הבין את טעמם. הטעות בידו ולא בידם.
חז"ל דקדקו מאד בפרטי ההלכות שהורו, אך מי שירצה למצוא היתרים או יחפש כיצד להקל לעצמו יוכל למצוא את הדרך. חכמים מורים את ההלכה ועושים גם סייג וגדר למצוות התורה כדי שהרוצה לשמור את דבר ה' יצליח בכך. הם גם לא נמנעו מלומר את הדברים המותרים, גם אם יש אנשים שינצלו את הדברים לרעה [בבא בתרא פט:]. לכן מלמד ריה"ל כלל חשוב – לפסיקת הלכה באופן אמיתי נדרשים שני תנאים: א. יראת שמים ב. חכמה. ואי אפשר לזה בלא זה. אם תהיה חכמה לבדה ללא יראת שמים יפסוק הפוסק שלא כהלכה האמיתית. ואם תהיה יראת שמים לבדה ללא חכמה, לא יֵדע את הגדרים הנכונים של המצווה, ולכן לא יוכל לפסוק כהלכה.
על כך שואל מלך כוזר את החבר האם העירוב הוא לא תחבולה הלכתית שהמציאו חז"ל כדי שמותר יהיה לטלטל מרשות היחיד לרשות היחיד? ריה"ל, קודם כול, מזכיר למלך שחז"ל באים לשמור ולקיים את התורה, ולכן לא ייתכן שהם עושים תחבולות נגד קיום התורה. ואכן, גם איסור הטלטול עצמו הוא איסור שגזרו חכמים כדי לשמור על עיקר המצווה מן התורה. כיוון שהם גזרו את האיסור, הם גם נתנו את האפשרות להקל באופן מסוים. גזרה זו מרחיקה מאיסור התורה, וגם באופן המותר על ידי העירוב, יש הבדל בין הטלטול בשבת לטלטול ביום חול. השינוי מזכיר לאנשים ששבת היום.
הרחבות
* קהילה משותפת
שְׁאֵלָה בָּעֵרוּב. הרב דוד כהן ' הנזיר ' מסביר שהעירוב בעצם יוצר שטח השייך לכולם. קהילה גדולה אחת שהיא כמו משפחה, והשטח משותף לכולם. שותפות זו יוצרת מציאות של רשות היחיד, ומותר לטלטל בה כמו בבית ובחצר [קול הנבואה כד].
* לא תסור
כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה גְּזֵרָתָם בְּמַדְרֵגַת תּוֹרָה. הרמב"ם סובר שהחובה לשמוע לדברי חכמים היא על פי הציווי "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" [דברים יז, יא]. חובה גמורה היא לשמוע לדברי חכמים בציוויהם ובפירושם על התורה, עם זאת קבעו חז"ל שמצוותיהם יהיו קלות יותר, לא שמותר לעבור על דבריהם, אלא שבמקום שיש ספק יש להקל [ספר המצוות שורש ראשון]. הרמב"ן לעומת זאת סובר שהחובה לשמוע לדברי חכמים נלמדת מהפסוק "שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך" [דברים לב, ז]. ומקשה, שלפי דברי הרמב"ם תוקף דברי חכמים הוא ממש מדאורייתא, ואין הבדל כלל בין העובר על דבריהם לעובר על מצווה מן התורה. הרמב"ן מונה מספר הבדלים שבהם מקילים יותר במצווה מדברי חכמים מאשר במצווה מן התורה [שם בהשגות הרמב"ן].
שאלות לדיון
מה ניתן ללמוד מצירוף שתי הנקודות – המסורת והשכל האנושי?
מדוע כה חשוב להבדיל בין איסור תורה לגזרת חכמים?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
האם מותר לפנות למקובלים?
עשרה בטבת - התחלת ההתחלות
מבוא לסדרת פתחי אמונה
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
לאן נעלמה האמת?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
