ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
צג אָמַר הֶחָבֵר: חֵטְא שֶׁהִרְבּוּ לְגַנּוֹתָם עָלָיו לִגְדֻלָּתָם, וְהַגָּדוֹל הוּא מִי שֶׁחֲטָאָיו סְפוּרִים.
צד אָמַר הַכּוּזָרִי: זֶה מִקַּנָּאוּתְךָ הָעִוֶּרֶת לְעַמְּךָ. וְאֵיזֶה חֵטְא חָמוּר מִזֶּה, וְאֵיזוֹ מַעֲלָה תִּשָּׁאֵר אַחֲרֵי זֶה?
צה אָמַר הֶחָבֵר: הַמְתֵּן לִי מְעַט עַד שֶׁאֲאַמֵּת אֶצְלְךָ גְדֻלַּת הָעָם, וְדַי לִי לְעֵד שֶׁה' לְקָחָם לוֹ לְחֵלֶק וּלְאֻמָּה מִבֵּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְחוּל הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי עַל קְהָלָם, עַד שֶׁהִגִּיעוּ כֻּלָּם אֶל מַעֲלַת הַדִּבּוּר, וְעָבַר הָעִנְיָן אֶל נְשֵׁיהֶם וְהָיוּ מֵהֶן נְבִיאוֹת, אַחַר שֶׁלֹּא הָיָה חָל הָעִנְיָן כִּי אִם בַּאֲנָשִׁים יְחִידִים מֵאָז אָדָם. כִּי הִנֵּה אָדָם הָיָה הַשָּׁלֵם לְגַמְרֵי, כִּי אֵין מְנִיעָה מִשְּׁלֵמוּת מְלָאכָה לְאֻמָּן חָכָם, יָכוֹל, בְּחֹמֶר שֶׁבְּחָרוֹ לַצּוּרָה אֲשֶׁר רָצָה בָּהּ, וְלֹא עִכְּבוֹ מְעַכֵּב מִמֶּזֶג זֶרַע הָאָב וְדַם הָאֵם, וְלֹא מֵהַמָּזוֹן וְהַהַנְהָגָה בִּשְׁנוֹת הַגִּדּוּל וְהַיַּלְדּוּת, וְהַשְׁפָּעַת הָאֲוִירִים וְהַמֵּימוֹת וְהָאֲרָצוֹת, הוֹאִיל וּבְרָאוֹ כְּמִי שֶׁהִגִּיעַ לְתַכְלִית יְמֵי הַבַּחֲרוּת, הַשָּׁלֵם בִּטְבָעָיו וּבִתְכוּנוֹתָיו. וְהוּא אֲשֶׁר קִבֵּל הַנֶּפֶשׁ בִּשְׁלֵמוּתָהּ, וְהַשֵּׂכֶל בְּתַכְלִית מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לַטֶּבַע הָאֱנוֹשִׁי, וְהַכֹּחַ הָאֱלֹהִי אַחַר הַשֵּׂכֶל, רְצוֹנִי לוֹמַר: הַמַּעֲלָה אֲשֶׁר בָּהּ יִדְבַּק בֵּאלֹהִים וּבָרוּחָנִיִּים, וְיֵדַע הָאֲמִתּוֹת מִבְּלִי לִמּוּד, אֶלָּא בְּמַחְשָׁבָה קַלָּה. וּכְבָר נִקְרָא אֶצְלֵנוּ בֶּן אֱלֹהִים, הוּא וְכֹל מִי שֶׁדּוֹמֶה לוֹ מִזַּרְעוֹ בְּנֵי אֱלֹהִים. וְהוֹלִיד בָּנִים רַבִּים, וְלֹא הָיָה מֵהֶם רָאוּי לִהְיוֹת בִּמְקוֹם אָדָם אֶלָּא הֶבֶל, לְפִי שֶׁהוּא הָיָה דּוֹמֶה לוֹ. וְכַאֲשֶׁר הֲרָגוֹ קַיִן אָחִיו מִקִּנְאָה עַל הַמַּעֲלָה הַזֹּאת, נִתַּן לוֹ תַּחְתָּיו שֵׁת, הַדּוֹמֶה לְאָדָם, וְהָיָה לוֹ לִסְגֻלָּה וָלֵב, וְזוּלָתוֹ כִּקְלִפּוֹת וּפְסֹלֶת. וּסְגֻלַּת שֵׁת אֱנוֹשׁ. וְכָך נִמְשָׁך הָעִנְיָן עַד נֹחַ בִּיחִידִים שֶׁהָיוּ לֵב, דּוֹמִים לְאָדָם וְנִקְרָאִים בְּנֵי אֱלֹהִים, לָהֶם הַשְּׁלֵמוּת בַּטְּבָעִים וּבַתְּכוּנוֹת, וַאֲרִיכוּת הַיָּמִים וְחָכְמוֹת וִיכֹלֶת, וּבִשְׁנוֹתֵיהֶם הוּא הַמִּנְיָן מֵאָדָם עַד נֹחַ, וְכָך מִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם.
___________________________
מִרְיָם – חטאם. חטא שהרבו לגנותם עליו לִגְדֻלָּתָם – הביקורת הקשה על חטא העגל, אף שאינו כל כך חמור, היא בגלל גדולת העם שמצופה ממנו שלא לחטוא. מעלת הדבור – שמיעת הדיבור האלוהי (הערת הרב שילת). אדם – אדם הראשון. לְאֻמָּן חכם – ה' שברא את אדם הראשון. יכול – בעל יכולת בלתי מוגבלת. ולא עיכבו מעכב וכו' – אדם הראשון לא היה תלוי בגורמים תורשתיים וסביבתיים אלא נברא מושלם. וכל מי שדומה לו – צאצאי אדם שעברה בהם הסגולה. לסגולה ולב – מרכז ועיקר האנושות. וזולתו – שאר בני אדם. ובשנותיהם הוא המנין – מניין הדורות שבתורה מאדם עד נח ומנח עד אברהם, נעשה בעזרת מניין שנותיהם של אנשי הסגולה.
ביאורים
בחלק זה מתבררת סוגיית סגולת ישראל דרך הבנת פרשיית חטא העגל. מלך כוזר מתריס לעומת החבר המספר בשבחי עם ישראל, לטענתו חטא זה לכאורה מבטל לחלוטין את המעלות שלהן זכו ישראל עד אותו החטא. הרי מעשה זה נראה כעבודה זרה במובנה החמור ביותר. כיצד ניתן יהיה להסביר חטא חמור כל-כך כאשר אנחנו מדברים על עם בעל מעלות נפלאות שכאלה?
ריה"ל פותח בכך שעצם התיעוד של החטא מורה דווקא על גדולתם של ישראל. הרי החטא הוא ככתם הבולט על בגדים לבנים, כך גם חטאם של ישראל, הבולט דווקא על רקע מעלתם העליונה. כדי לבאר את מעלתם הרוחנית של ישראל פונה ריה"ל אל שורשיו של העם, למן אדם הראשון ועד לצאצאי האבות. לא בכל אחד התגלתה הסגולה העברית. גרעין הסגולה עבר בירושה וחל רק על הראויים לכך מבחינה רוחנית – מוסרית. יש שנדחו מן הסגולה עקב מעשיהם הרעים. כמו כן, בשל מעלתם העליונה זכו ישראל גם בארץ הקודש – ארץ כנען. נמצא שהבחירה בישראל לא הייתה מקרית – שרירותית. הבחירה האלוהית הייתה ביטוי לכך שעם ישראל היה ראוי לכך שישרה בו העניין האלוהי בתור אומה. בהקשר זה יש להזכיר שעל אף שריה"ל מתאר כאן את הסגולה כעוברת בירושה, לא מדובר בגזענות. הסיבה לכך היא שאין מדובר בתהליך טבעי – גנטי אלא בתהליך מוסרי – נשמתי. בעוד תורת הגזע טוענת שהדבר הקובע את ההשתייכות לגזע הוא הגוף, כתהליך דטרמיניסטי של הטבע, העניין האלוהי קשור בנשמת האדם ולא בגופו. לכן, יכולים להיות מצבים שבהם הסגולה אינה מתגלה בדור מסוים מאחר שהוא אינו ראוי לכך ושבה להתגלות בדור אחר. הוכחה נוספת לכך נמצאת באפשרות הגיור – ההצטרפות לעם ישראל. ועל כך – בע"ה בהמשך.
הרחבות
1. חטא העגל
כִּי אֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁבְּתוֹך כָּך עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל וַעֲבָדוּהוּ מִבַּלְעֲדֵי ה'. המלך מדגיש דווקא את חטא העגל כיוון שהוא נעשה בסמוך למעמד הר סיני שאותו תיאר קודם לכן, וסמיכות זו מעידה על פגם שורשי, כפי שכותב המהר"ל : "וזה נראה שיש פירוד וסילוק לישראל בדבר מה מן השם יתברך מצד עצם ישראל, שאילו היה לישראל חבור לגמרי אל הקדוש ברוך הוא מצד עצמם, לא עשו העגל בראשית כאשר לקח השם יתברך את ישראל לעם. ומיד שהוציא אותם ממצרים ונתן להם התורה, עשו את העגל, ודבר זה מורה בוודאי כי יש כאן סילוק ופירוד" [נר מצוה עמ' יג].
2. שלמות אדם הראשון
כִּי הִנֵּה אָדָם הָיָה הַשָּׁלֵם לְגַמְרֵי. מקור הדברים שאדם היה שלם בבריאתו נעוץ בדברי חז"ל שאמרו: "אמר רבי יוחנן אדם וחוה כבני עשרים שנה נבראו" (ולא כתינוקות חסרי דעת וכוח) [ בראשית רבה פרשה יד פסקה ז], וכפי שכתוב בגמרא: "דאמר רבי יהושע בן לוי כל מעשה בראשית בקומתן נבראו לדעתן נבראו לצביונן נבראו שנאמר ויכלו השמים והארץ וכל צבאם אל תקרי צבאם אלא צביונם" [ מסכת ראש השנה יא, א].
ר' חיים מוולוז'ין אומר שישנו צד של שלמות באדם הראשון שאפילו אצל משה רבנו לא היה: "כי טעמי מצוות עד תכליתם לא נתגלו עדיין לשום אדם בעולם אף למשה רבנו עליו השלום. רק לאדם הראשון קודם החטא והוא היין המשומר בענביו מששת ימי בראשית" [נפש החיים שער א, כב].
שאלות לדיון
לפי דברי החבר, אדם גדול מונה את חטאיו. איך נוכל להתעסק בחטאים ובנפילות שלנו באופן שירומם אותנו ולא יגרום לנו לאבד את האמון בעצמנו?
לפי דברי החבר, העניין האלוהי נדבק גם בנשים. האם עבודת ה' של איש דומה לזו של אישה?
לעילוי נשמת מתתיהו בן אריה לב בקר ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
