ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
השיר שמקורו במסכת תענית, "משנכנס אדר מרבים בשמחה", המושר בשמחה רבה בקרב תלמידי ישראל, משמש כהמנון חודש אדר. אולם שמחת תלמידי ישראל בחודש זה מהווה לעיתים מקור לדאגה אצל המחנכים. אני נזכר בשלט גדול שהתנוסס בבוקרו של ראש חודש אדר: "פורים בפתח – ראש הישיבה במתח". רבות תמהתי: מנין לבלגן בפורים? ובמילים אחרות, מהו המקור להתרת הרצועה בפורים?
להבנת עניינו העמוק של פורים נלך בדרכו של הרב משה חיים חרל"פ זצ"ל, ראש ישיבת מרכז הרב ורבה של שכונת 'שערי חסד' בירושלים.
סוגיה יסודית בפורים היא חיוב ה'בסומי', כמאמר רבא במסכת מגילה. טעם ההתבסמות הוא כאמור במגילה "לעשות אותם ימי משתה ושמחה", אולם נוספו לו טעמים רעיוניים שונים. הרב חרל"פ קובע: "טעם ההתבשמות בפורים היא כדי שתסתלק הדעת התחתונה ותשרה הדעת העליונה" (מי מרום חלק יג, עמ' רצו-רצז). מהי דעת עליונה? מלמדנו הרב י"ד סולובייצ'יק במאמר נפלא שכותרתו: "הר סיני שעתם היפה ביותר של ישראל", שאמירת "נעשה ונשמע" במעמד הר סיני גילתה את האני האמיתי והפנימי של עם ישראל החפצים בתורה.
רבא, בעל המימרא "מחייב איניש לבסומי בפוריא", יוצר זיקה בין פורים למעמד הר סיני. בהקשר לכפיית ההר כגיגית אומר רבא: "אף על פי כן הדור קיבלוה בימי אחשורוש, דכתיב 'קיימו וקיבלו היהודים' - קיימו מה שקיבלו" (שבת פח.). אכן כתוב במגילה "קיימו וקיבלו" ויש בזה דמיון לנעשה ונשמע, אבל מהו הקשר הרעיוני בין הדברים?
מלמדנו המהר"ל מפראג שפורים הוא יום טוב הראשון שאינו מן התורה, יום זה תוקן על ידי חכמים. העובדה שעם ישראל אינו מסתפק בציוויים מן התורה, אלא מוסיף עליהם את דיני תורה שבעל פה, מהווה ראיה שקבלת התורה היא מרצונם ולא רק מכפייה. הרב חרל"פ מגדיר זאת בלשונו: "פורים הוא יום הבחינה על כך שקיבלנו את התורה ברצון ללא אונס כלל, וכלל הוא שכל דבר המותאם לרצון ואין בו מן האונס, אין לו הפסק לעולם". לאמור: ההבדל בין עבודת ה' הנובעת מכפייה לעבודה הנובעת מרצון מתבטא ביחסו של העושה למעשה. אם עשיית המצוות היא מהותית לו, אזי הוא יקיים את רצון ה' בכל מצב; לעומת זאת, אם הוא מקיים מכורח אזי ברגע שאין כפייה הוא לא יקיים את רצון ה'.
לאור זאת, מסביר הרב חרל"פ את התרת הרצועה בפורים: "לזאת מתירים אנו בפורים את כל מאסרי הגוף, ומניחים לגוף לנהוג באופן טבעי, ובזה נבחן, אם גם אז לא נבעט בשום דבר קודש ולא נימשך אחרי הוללות חומרנית, הרי זה עד נאמן שאמנם קבלתנו היתה ברצון". המבחן עד כמה התורה היא חלק מהותי מהאדם, עד כמה יש בו "דעת עליונה", נערך בפורים בשעה שהאדם לוגם מן היין ומשחרר את מאסרי גופו ודעתו התחתונה. ובלשון אחר: כאשר הוא מוריד את התחפושת שהוא עוטה כל השנה – אז הוא נבחן.
מצינו אם כן שיש להתכונן לפורים כל השנה, והמוכן לפורים יכול לשחרר את מאסרי גופו, ומי שאינו מוכן יש לו להיזהר שלא יבוא לא לידי ניסיון ולא לידי בזיון ח"ו.
ונסיים בתפילתו של ר' נחמן מברסלב לשמחת פורים: "ואזכה להיות שמח בכל לב, ולשמח גם אחרים, לשמח כל ישראל עמך בשמחת פורים בחדווה רבה ועצומה מאוד מאוד, נגילה ונשמחה בישועתך בשמחה אמיתית באופן שיהיה לך לנחת ולרצון, ותקבל שעשועים גדולים משתייתינו ושמחותינו בפורים הקדוש. ונזכה גם עתה בכל שנה ושנה להנס הגדול והישועה הנפלאה של פורים, להכניע ולגרש ולעקור ולבטל מאיתנו קלפת המן עמלק וזוהמתו הגדולה ולמחות שמו וזכרו מן העולם, ולטהר עצמנו מזוהמתו בקדושה ובטהרה גדולה, ולהמשיך עלינו קדושת מרדכי ואסתר. ונזכה להמשיך שמחת פורים על כל השנה כולה, לשמוח תמיד בך בשמחה וחדווה רבה באמת. ועל ידי זה נזכה לקדושת וטהרת הפרה אדומה, ולקדושת פסח באמת. ונזכה להיות בשמחה תמיד, ויקוים בנו מקרא שכתוב: 'כי בו ישמח לבנו כי בשם קדשו בטחנו'. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי (ליקוטי תפילות ב, לז).
הכותב הוא נשיא מכללת הרצוג-גוש עציון
פורסם בעיתון בשבע

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

הלכות שטיפת כלים בשבת

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

"בזאת התורה" - איזו תורה?

איך עושים קידוש?

כאב הגלות ותקוות הגאולה
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















