תחפושת - בשביל מה? | רבנים שונים | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
פורים וחודש אדר
עניני החג

קטגוריה משנית

מדורים
קוממיות
בימה תורנית

5779

4 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הקדושים ממרכז הרב

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

שלמה, למה אתה מתחפש השנה?
עזוב, שמוליק, תחפושות זה עניין לילדים. אנחנו כבר גדולים. השנה לא מתחפשים.
שלמה, מניין לך שמבוגרים לא מתחפשים. הרב שלנו מתחפש. אולי נשאל אותו - למה מתחפשים?

מי אני ומה שמי
הרב שלמה בן אליהו שליט"א - רב המועצה האזורית מטה אשר
בשעה שחטא אדם הראשון נולדו הבגדים בעולם, מכאן שלידתו של הבגד בחטא יסודה.
אמנם יש לשאול - מדוע אדם וחוה הרגישו צורך להתלבש דווקא לאחר חטא האכילה מעץ הדעת?
התמיהה גוברת לאור העובדה, שהתפיסה המקובלת אצלנו היא, שהאכילה מעץ הדעת הייתה ירידה בדרגת האדם וחטא קדמון אותו אנו סוחבים על גבינו עד עצם היום הזה, ואילו הצורך במלבוש לא נראה לנו כירידה?
התשובה נעוצה בכך שהבגד הוא שקרן, לכן בעברית המילה ב.ג.ד היא מאותו שורש ממנו נגזרת המילה בגידה. הבגד הוא התחפושת השקרית של האדם. הבגד מכסה על האדם בעצמו, מכסה על הפנימיות והאישיות הפנימית של האדם.
בעולמנו לא נוח לאדם לגלות את פנימיותו לעיני כל, לכן הוא בחר בבגד שמהווה מסווה ותחפושת לאישיותו מתחילת השנה ועד סוף השנה, כמאמר ר' יוחנן: "מעולם לא קראתי לבגדי אלא מכבדותי ..." (שבת דף קי"ג). עיקרון זה נפסק להלכה, ולכן הדין הוא שאפוטרופוס המטפל בכספי יתומים יכול לקחת מכספי היתומים, כדי להתלבש נאה ולייצגם באופן מכובד בפני הרשויות.
לאור זאת מבאר השפת אמת, שמנהג התחפושות משלים את דמותו של חג הפורים, מפני שבפורים חייבו אותנו חכמים במצוות משתה ושמחה, וכאשר נכנס יין יצא הסוד, ומתגלה האדם במערומיו הנפשיים, מתגלית האישיות המקורית הפנימית שלו ללא כיסוי, ונוצר אצל האדם צורך נפשי להיות מכוסה, צורך זה מוצא את ביטויו בתחפושות. ורמז לדבר - א.ד.ר הוא שורש המילה 'אדרת'.
אלו דברי השפת אמת ואם יורשה לי להוסיף - התחפושת היא הביטוי והכמיהה ללבוש שאותו האדם רוצה בתת הכרתו לשאוף אליו.
אגב - המגילה כולה מגלה לנו את מה שמאחורי הלבוש. במגילה כולם מחופשים ומחפשים את עצמם - אחשוורוש, מרדכי, אסתר ולהבדיל - המן מחליפים בגדים ותפקידים לאורך כל המגילה.
ויהי רצון שהמידות הטובות שנקנה לעצמנו, הם יהיו הלבוש והתחפושת שנעטוף בהם את דמותנו, ועם חלוקא דרבנן זה נעלה לאבינו שבשמים.

חיקוי של התחפושות האמיתיות
הרב יניב חניא שליט"א -ראש פרוייקט 'שורש'
הרמ"ד ואלי, תלמידו של הרמח"ל, מביא בספרו (ספר הליקוטים) כוונות "קבליות" שיש לכוון באירועים שונים. על ברכת קריאת המגילה הוא מביא שיש לכוון שאנו קוראים את המגילה כדי לפרסם את הגילוי הגדול של הנס ("מקרא מגילה", מלשון - קריאה לגלוי). דהיינו - המן ניסה להסתיר את האור שמתגלה ביום הפורים, ודווקא מתוך ההסתר שלו התגלה האור.
ובאמת, כל מי שעוסק בהתמודדות עם שאלות האמונה והקשיים הדתיים של הציבור בימים אלו מבין את גודל בעיית ה"הסתר". בני הנוער (בעיקר) והמבוגרים נאלצים להתמודד עם המסיכה של תרבות המערב, המחצינה: "שמחה מושפרצת" וקצף כוכבים המסתיר את האמת... הכל מסביבנו מלא בתחפושות של חיוכים ובאורות מפזזים באושר מזויף.
לעיתים קרובות עיקר ה"התמודדות האמונית" שלנו היא להסיר את "אבק הכוכבים", המשודר אלינו מכל פינה ולחשוף את האמת - המסתתרת בין החגווים. לאחר הסרת הקצף החיצוני - נשארת מעט מאוד עבודה נוספת של קירוב לעבודת ה'.
על פי זה ברצוני לטעון, שעיקר עניינה של התחפושת הוא חלק מהסאטירה של פורים, חלק מהצחוק הגדול. אנחנו מתחפשים כדי לצחוק על התחפושת שהמציאות סביבנו לובשת. בתחפושת אנו מחקים את המסכה היום יומית שמכסה את חיינו ואת העולם הזה שמבלבל אותנו מאוד, ובפורים - תחפושת זו מצחיקה. כל מה שנראה לנו בחיי היום יום חזק כל כך, עוצמתי וכובש, הופך ביום פורים להיות לבדיחה, וממילא אנו למדים להתנער מהתחפושות האופפות אותנו כל השנה. בכך אנו אומרים לסביבה - רוצים לראות מהי מסיכה? תראו איך זה נראה באמת. סתם. מסיכה.
בעוד שהיין מגלה בפורים את הפְּנִים, המסיכה, בקריצה, מלמדת על השקר של החוץ. כך על ידי שימוש בתחפושות הבד שמחליפות ליום אחד את התחפושות האמיתיות של חיינו, אנו עושים ליצנות מהעבודה זרה של חיי היום יום.

התחפושת המחופשת
הרב נתנאל יוסיפון שליט"א - ר"מ בישיבה הגבוהה מצפה יריחו
באחת הישיבות התיכוניות נערכה 'שבת מחזור' לבוגרי הישיבה. לשבת הגיעו, בין השאר, שני חברים טובים בני המחזור. האחד - בחור 'מתוקתק', מסודר ומאורגן, ואילו השני - 'נער גבעות' הלבוש בשלומפריות אופיינית.
ביום שישי, סמוך לכניסת השבת, נעמד הבחור המאורגן וסידר את בגדיו היטב מול המראה התלויה בחדר. חברו ישב מאחוריו ונאם באריכות - "מה אתה מתעסק ב'חיצוניות', בגדים זה שטויות", וכן הלאה.
לפתע, הסתובב מיודענו המסודר, הביט במבט חודר ב'איש הגבעות' ואמר: "מה ההבדל ביני לבינך? כל מה שאני משקיע בלסדר את לבושי, אתה משקיע בלדאוג שלבושך יהיה מרופט ומרושל".
דומה, שסיפור אמיתי זה, יכול ללמדנו על מהותם של התחפושות בפורים. מנהג התחפושות הוא מנהג ישראל עתיק, שהוזכר בהלכה בדברי הרמ"א (סימן תרצ"ו, ח') "מה שנהגו ללבוש פרצופים בפורים...", ונהגו בו גם גדולי ישראל. היו מגדולי החסידות, שהתחפשו בפורים למלכים ושופטים (סיפורי חסידים מועדים עמ' 245), גם מרן הרב זצ"ל התחפש בפורים - "לבש חולצה רוסית מעל למכנסיים, תקע בחצוצרה..." (מועדי הראי"ה עמ' רמז).
ככל מנהגי ישראל המבוססים, הציעו גדולי ישראל טעמים עמוקים למנהג. וכאן יש לעמוד על הבחנה חשובה - לכל חג יש אופי מיוחד משלו, שנוצר מהמאורעות, המצוות והמנהגים המיוחדים לו. לעיתים, ישנם מנהגים הנראים כ'צדדיים', מפני שאינם עולים בקנה אחד עם אופיו המרכזי של החג, אולם ברור שמנהג המטביע חותם מרכזי באופיו של החג חייב להתאים למהותו העיקרית של החג.
והנה, מנהג התחפושות הוא היום המאפיין המרכזי של פורים בחברת הילדים ובחברה הישראלית, ואילו מנהג השכרות הוא המאפיין המרכזי של פורים אצל בני הישיבות. אולם מבחינה רעיונית, מנהגים אלו נראים כהפכים - פורים של שיכורים הוא חג התגלות הפנימיות, ואילו התחפושות מבטאות את ההסתר וה'חיצוניות'?
דומה, שהתירוץ לסתירה זו נעוץ בסיפור בו פתחנו. אמת, בגדים הם 'חיצוניות'. אך האם כל אדם לא בוחר את האופן בו הוא רוצה להיראות, לפי הנקודה הפנימית שלו? יש מי שרוצה להיראות מסודר מסיבה פנימית שלו, ויש מי שבוחר להיראות מרושל, לא כי הבגדים אינם חשובים בעיניו, אלא מפני שבפנימיותו הוא החליט שחשוב לו להיראות מרושל.
בפורים אנו מתחפשים, ובכך אנו נותנים ביטוי לנקודות פנימיות בקרבנו, שהסתרנו כל השנה . הפסיכולוגים אומרים, שילד מתחפש לדמות שמבטאת נקודה שהודחקה אצלו. לדוגמא - לעיתים, ילד מתחפש לתינוק, כי הוא כמה לתשומת לב שהוענקה לתינוק החדש במשפחה.
עיקרון זה בנוי על תפיסת היסוד, שהמעגלים החיצוניים מבטאים את המעגלים הפנימיים, לפיכך כליו ובגדיו של האדם מבטאים את פנימיותו. יעקב חזר על פכים קטנים (חולין צ"א), מפני שצדיקים חביב עליהם ממונם יותר מגופם. ובאדרתו של אליהו בוקע אלישע את הירדן, ובכך - "נחה רוח אליהו על אלישע" (מלכים ב' ,ב'. אורות הקודש ש"א).
מכאן למדנו, שגם התחפושות 'מתחפשות' בפורים. נראות כחיצוניות ובאמת הם שיא הפנימיות.

רבנים שונים

שו"ת "במראה הבזק"
העברת מת לקבר הסמוך לבן זוגו
שבט תשפ"ב
לימוד יומי במשנה
מסכת ברכות פרק ד משנה ד-ה
ג שבט תשפ"ב
קרוב אליך
קרוב אליך גליון מס 72
אייר התשע"ה
ויחי
שב"צ - זהו עצם העניין | הורה לדוגמה
ויחי תשע"ז
טבת תשע"ז

עניני החג

43 דק'
עניני החג
"מיסמך גאולה לגאולה עדיף"
הרב חיים כץ | כ"ז שבט תשפ"ה
עניני החג
סיכום משמעותו של חג פורים
הרב הלל מרצבך | אדר תשס"ט
46 דק'
עניני החג
פורים – חג הבאלגן
הרב יצחק חי זאגא | י"ב אדר תשפ"ה
2 דק'
קצרים למועדים
שמחה, צחוק ופורים - לצאת מהחוק אל הנס
קצרים למועדים - הרב חגי לונדין
הרב חגי לונדין | אדר תשפ"ו

עניני החג

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

22 דק'
חקת
מדוע נענש משה שלא יכנס לארץ
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ה
38 דק'
חקת
פרשת חוקת – מי פה המציאותי
הרב יצחק חי זאגא | ו' תמוז תשפ"ה
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
38 דק'
חקת
פרשת חוקת – מי פה המציאותי
הרב יצחק חי זאגא | ו' תמוז תשפ"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב שמואל אליהו
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב יוסף צבי רימון
הרב בני אלון
הרב חיים אביהוא שוורץ
הרב דוד דודקביץ'
הרה"ג צבי שכטר
הרה"ג חיים שטיינר
הרב שבתי סבתו

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו