ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

תחפושת - בשביל מה? ;">

בית מדרש חגים וזמנים פורים וחודש אדר עניני החג Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

ו אדר ב תשס"ח

תחפושת - בשביל מה?


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הקדושים ממרכז הרב


שלמה, למה אתה מתחפש השנה?
עזוב, שמוליק, תחפושות זה עניין לילדים. אנחנו כבר גדולים. השנה לא מתחפשים.
שלמה, מניין לך שמבוגרים לא מתחפשים. הרב שלנו מתחפש. אולי נשאל אותו - למה מתחפשים?


מי אני ומה שמי
הרב שלמה בן אליהו שליט"א - רב המועצה האזורית מטה אשר
בשעה שחטא אדם הראשון נולדו הבגדים בעולם, מכאן שלידתו של הבגד בחטא יסודה.
אמנם יש לשאול - מדוע אדם וחוה הרגישו צורך להתלבש דווקא לאחר חטא האכילה מעץ הדעת?
התמיהה גוברת לאור העובדה, שהתפיסה המקובלת אצלנו היא, שהאכילה מעץ הדעת הייתה ירידה בדרגת האדם וחטא קדמון אותו אנו סוחבים על גבינו עד עצם היום הזה, ואילו הצורך במלבוש לא נראה לנו כירידה?
התשובה נעוצה בכך שהבגד הוא שקרן, לכן בעברית המילה ב.ג.ד היא מאותו שורש ממנו נגזרת המילה בגידה. הבגד הוא התחפושת השקרית של האדם. הבגד מכסה על האדם בעצמו, מכסה על הפנימיות והאישיות הפנימית של האדם.
בעולמנו לא נוח לאדם לגלות את פנימיותו לעיני כל, לכן הוא בחר בבגד שמהווה מסווה ותחפושת לאישיותו מתחילת השנה ועד סוף השנה, כמאמר ר' יוחנן: "מעולם לא קראתי לבגדי אלא מכבדותי ..." (שבת דף קי"ג). עיקרון זה נפסק להלכה, ולכן הדין הוא שאפוטרופוס המטפל בכספי יתומים יכול לקחת מכספי היתומים, כדי להתלבש נאה ולייצגם באופן מכובד בפני הרשויות.
לאור זאת מבאר השפת אמת, שמנהג התחפושות משלים את דמותו של חג הפורים, מפני שבפורים חייבו אותנו חכמים במצוות משתה ושמחה, וכאשר נכנס יין יצא הסוד, ומתגלה האדם במערומיו הנפשיים, מתגלית האישיות המקורית הפנימית שלו ללא כיסוי, ונוצר אצל האדם צורך נפשי להיות מכוסה, צורך זה מוצא את ביטויו בתחפושות. ורמז לדבר - א.ד.ר הוא שורש המילה 'אדרת'.
אלו דברי השפת אמת ואם יורשה לי להוסיף - התחפושת היא הביטוי והכמיהה ללבוש שאותו האדם רוצה בתת הכרתו לשאוף אליו.
אגב - המגילה כולה מגלה לנו את מה שמאחורי הלבוש. במגילה כולם מחופשים ומחפשים את עצמם - אחשוורוש, מרדכי, אסתר ולהבדיל - המן מחליפים בגדים ותפקידים לאורך כל המגילה.
ויהי רצון שהמידות הטובות שנקנה לעצמנו, הם יהיו הלבוש והתחפושת שנעטוף בהם את דמותנו, ועם חלוקא דרבנן זה נעלה לאבינו שבשמים.

חיקוי של התחפושות האמיתיות

הרב יניב חניא שליט"א -ראש פרוייקט 'שורש'
הרמ"ד ואלי, תלמידו של הרמח"ל, מביא בספרו (ספר הליקוטים) כוונות "קבליות" שיש לכוון באירועים שונים. על ברכת קריאת המגילה הוא מביא שיש לכוון שאנו קוראים את המגילה כדי לפרסם את הגילוי הגדול של הנס ("מקרא מגילה", מלשון - קריאה לגלוי). דהיינו - המן ניסה להסתיר את האור שמתגלה ביום הפורים, ודווקא מתוך ההסתר שלו התגלה האור.
ובאמת, כל מי שעוסק בהתמודדות עם שאלות האמונה והקשיים הדתיים של הציבור בימים אלו מבין את גודל בעיית ה"הסתר". בני הנוער (בעיקר) והמבוגרים נאלצים להתמודד עם המסיכה של תרבות המערב, המחצינה: "שמחה מושפרצת" וקצף כוכבים המסתיר את האמת... הכל מסביבנו מלא בתחפושות של חיוכים ובאורות מפזזים באושר מזויף.
לעיתים קרובות עיקר ה"התמודדות האמונית" שלנו היא להסיר את "אבק הכוכבים", המשודר אלינו מכל פינה ולחשוף את האמת - המסתתרת בין החגווים. לאחר הסרת הקצף החיצוני - נשארת מעט מאוד עבודה נוספת של קירוב לעבודת ה'.
על פי זה ברצוני לטעון, שעיקר עניינה של התחפושת הוא חלק מהסאטירה של פורים, חלק מהצחוק הגדול. אנחנו מתחפשים כדי לצחוק על התחפושת שהמציאות סביבנו לובשת. בתחפושת אנו מחקים את המסכה היום יומית שמכסה את חיינו ואת העולם הזה שמבלבל אותנו מאוד, ובפורים - תחפושת זו מצחיקה. כל מה שנראה לנו בחיי היום יום חזק כל כך, עוצמתי וכובש, הופך ביום פורים להיות לבדיחה, וממילא אנו למדים להתנער מהתחפושות האופפות אותנו כל השנה. בכך אנו אומרים לסביבה - רוצים לראות מהי מסיכה? תראו איך זה נראה באמת. סתם. מסיכה.
בעוד שהיין מגלה בפורים את הפְּנִים, המסיכה, בקריצה, מלמדת על השקר של החוץ. כך על ידי שימוש בתחפושות הבד שמחליפות ליום אחד את התחפושות האמיתיות של חיינו, אנו עושים ליצנות מהעבודה זרה של חיי היום יום.

התחפושת המחופשת
הרב נתנאל יוסיפון שליט"א - ר"מ בישיבה הגבוהה מצפה יריחו
באחת הישיבות התיכוניות נערכה 'שבת מחזור' לבוגרי הישיבה. לשבת הגיעו, בין השאר, שני חברים טובים בני המחזור. האחד - בחור 'מתוקתק', מסודר ומאורגן, ואילו השני - 'נער גבעות' הלבוש בשלומפריות אופיינית.
ביום שישי, סמוך לכניסת השבת, נעמד הבחור המאורגן וסידר את בגדיו היטב מול המראה התלויה בחדר. חברו ישב מאחוריו ונאם באריכות - "מה אתה מתעסק ב'חיצוניות', בגדים זה שטויות", וכן הלאה.
לפתע, הסתובב מיודענו המסודר, הביט במבט חודר ב'איש הגבעות' ואמר: "מה ההבדל ביני לבינך? כל מה שאני משקיע בלסדר את לבושי, אתה משקיע בלדאוג שלבושך יהיה מרופט ומרושל".
דומה, שסיפור אמיתי זה, יכול ללמדנו על מהותם של התחפושות בפורים. מנהג התחפושות הוא מנהג ישראל עתיק, שהוזכר בהלכה בדברי הרמ"א (סימן תרצ"ו, ח') "מה שנהגו ללבוש פרצופים בפורים...", ונהגו בו גם גדולי ישראל. היו מגדולי החסידות, שהתחפשו בפורים למלכים ושופטים (סיפורי חסידים מועדים עמ' 245), גם מרן הרב זצ"ל התחפש בפורים - "לבש חולצה רוסית מעל למכנסיים, תקע בחצוצרה..." (מועדי הראי"ה עמ' רמז).
ככל מנהגי ישראל המבוססים, הציעו גדולי ישראל טעמים עמוקים למנהג. וכאן יש לעמוד על הבחנה חשובה - לכל חג יש אופי מיוחד משלו, שנוצר מהמאורעות, המצוות והמנהגים המיוחדים לו. לעיתים, ישנם מנהגים הנראים כ'צדדיים', מפני שאינם עולים בקנה אחד עם אופיו המרכזי של החג, אולם ברור שמנהג המטביע חותם מרכזי באופיו של החג חייב להתאים למהותו העיקרית של החג.
והנה, מנהג התחפושות הוא היום המאפיין המרכזי של פורים בחברת הילדים ובחברה הישראלית, ואילו מנהג השכרות הוא המאפיין המרכזי של פורים אצל בני הישיבות. אולם מבחינה רעיונית, מנהגים אלו נראים כהפכים - פורים של שיכורים הוא חג התגלות הפנימיות, ואילו התחפושות מבטאות את ההסתר וה'חיצוניות'?
דומה, שהתירוץ לסתירה זו נעוץ בסיפור בו פתחנו. אמת, בגדים הם 'חיצוניות'. אך האם כל אדם לא בוחר את האופן בו הוא רוצה להיראות, לפי הנקודה הפנימית שלו? יש מי שרוצה להיראות מסודר מסיבה פנימית שלו, ויש מי שבוחר להיראות מרושל, לא כי הבגדים אינם חשובים בעיניו, אלא מפני שבפנימיותו הוא החליט שחשוב לו להיראות מרושל.
בפורים אנו מתחפשים, ובכך אנו נותנים ביטוי לנקודות פנימיות בקרבנו, שהסתרנו כל השנה . הפסיכולוגים אומרים, שילד מתחפש לדמות שמבטאת נקודה שהודחקה אצלו. לדוגמא - לעיתים, ילד מתחפש לתינוק, כי הוא כמה לתשומת לב שהוענקה לתינוק החדש במשפחה.
עיקרון זה בנוי על תפיסת היסוד, שהמעגלים החיצוניים מבטאים את המעגלים הפנימיים, לפיכך כליו ובגדיו של האדם מבטאים את פנימיותו. יעקב חזר על פכים קטנים (חולין צ"א), מפני שצדיקים חביב עליהם ממונם יותר מגופם. ובאדרתו של אליהו בוקע אלישע את הירדן, ובכך - "נחה רוח אליהו על אלישע" (מלכים ב' ,ב'. אורות הקודש ש"א).
מכאן למדנו, שגם התחפושות 'מתחפשות' בפורים. נראות כחיצוניות ובאמת הם שיא הפנימיות.
______________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות, www.komemiut.org
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il