ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(קמג. במשנה – קמג: בשליש התחתון)
חלק א - המשך מוקצה
א. מוקצה בדברים שראויים לבהמה:
- 1.מוקצה בעצמות וקליפות
היו ראויים בכניסת שבת, אך נהיו לא ראויים.
ר"ש – לא מוקצה (תוס' – כי ראויים עכשיו לכלב)
ר"י – מוקצה, כי אי אפשר לשנות ייעוד מאדם לכלב (נולד)
ב"ה וב"ש נחלקו באותה מחלוקת (לפי המשנה ב"ה כר"י, רב נחמן – ב"ה כר"ש).
- 2.עוד דוגמאות:
- a.פירורין
אפילו קטנים מכזית אינם מוקצה, כי ראויים לכלב.
(ומכאן ראיה שאסור לאבד גם פירורים קטנים).
- b.שיער של אפונים
במשנה – אינו מוקצה כי הוא מאכל בהמה
בגמרא – זה כר"ש, ור"י אוסר.
- c.גרעיני תמרים
לר"ש מותר כי הגרעינים ראויים לכלב.
לר"י אסור כנ"ל (בפרסייתא)
אבל בתמרי ארמייתא, שהם רעים ומראש מיועדים (גם) לבהמה – מותר.
ב. שיטות להיפטר מהגרעינים
- 1.טלטול אגב משהו מותר,
דוגמאות:
- a.במשנה – מטלטל הקליפות אגב השולחן (לר"י).
- b.שמואל אגב הלחם (החמיר על עצמו אפילו שהוא כר"ש),
רבא אגב ספל מים. - 2.רב הונא בר"י – עשאן בכוונה גרף של רעי.
רב אשי דוחה – לא עושים גרף של רעי לכתחילה.
- 3.לא טלטלו, אלא:
רב ששת – ירק עם מפיו למקום רחוק.
רב פפא לאחורי המיטה, וכן ר זכריה בן אבקולס (שענוותנותו שרפה את ההיכל).
חלק ב – סחיטה
רש"י – תולדה של דש.
נדבר על איסור סחיטה ועל דברים שאסורים שמא יסחוט.
א. ספוג – סחיטה ומוקצה
(מובא אגב ענייני ניקוי השולחן)
A. האם מותר בשימוש?
אם יש בית אחיזה – מותר.
אם אין – אסור (סחיטה).
בתחילה הגמרא הבינה שזה לר"י, שדבר שאין מתכוון אסור,
אך למסקנה גם לר"ש, כי זה פסיק רישא.
B. בכל מקרה אינו מוקצה (אלא כלי שמלאכתו לאיסור, ומותר לגופו ומקומו).
הדרן עלך נוטל אדם את בנו.
ב. חבית שנשברה
ראינו במשנה בדף קכ. שכשיש שריפה, מצילים מזון 3 סעודות ולא יותר, מתוך שבהול שמא יכבה.
במשנתנו – כשחבית נשברת גם כן מצילים 3 סעודות ולא יותר, מתוך שבהול שמא יוציא.
ובכלי אחד מותר כמה שרוצה.
ובלבד שלא יספוג כדי להציל,
- 1.רש"י – שמא יסחוט
- 2.תוס' – גם שלא יעשה כדרך שעושה בחול
בגמרא – בשמן לא יטפח בידיו, שלא יעשה כמו בחול
(ואגב, התפזרו פירותיו, לא יכניס לסל אלא ילקט ויאכל, שלא יעשה כמו בחול).
ג. פירות שזבו – מתי גוזרים שמא יסחוט
חכמים – אסור,
ר"י – תלוי במטרת הפירות: למשקין – אסור, לאוכל – מותר (כי אינו מרוצה מזה שהם זבים, ואין חשש שיסחט עוד כדי שיזובו עוד).
במה נחלקו? יש שלוש רמות:
- 1.זיתים וענבים – רוב העולם מייעד לסחיטה. כאן יותר סביר כחכמים
- 2.תותים ורימונים – יש ויש
- 3.שאר פירות – רוב העולם לא מייעד לסחיטה. כאן יותר סביר כר"י.
עולא ורי"ח – נחלקו בהכל, אלא שאנחנו פוסקים בזיתים כחכמים וכר"י בשאר.
שמואל – הם עצמם נחלקו רק בתותים ורימונים, ואילו בשני הקיצוניים מסכימים.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
