ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- פרה
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. מסכה בפורים -
אחד מהעיקרים!
והנה בפרשתנו סיפור יחיד על מסכה,
בגללה חלק נכבד מהעם נמחה.
ועוד מופיעה המסכה במסגרת אזהרה -
יעויין בדברי הברית בסוף הסדרה.
אך המסכה בשני המקרים,
שונה לחלוטין מזו של פורים.
(אם תחפוץ להבין פשרה ומשמעותה -
עיין בתרגום, אבן-עזרא וב"פרשנדתא".)
*
לעומת זאת, על מסכת-פנים (כמו בפורים)
שמענו, גם כן, כשימוש יעיל מפני עין-זרים.
אך שמה של זו המסכה במקרא,
שונה במקצת מבימינו, ומופיע רק בסדרה.
מי השתמש בה ומדוע,
ומתי הסירה מפניו באופן קבוע?
ב. ואם בתחפושות פורים עסקנו,
בהם כתרי מלכות, לרוב, מצאנו.
והנה גם בפרשה מסופר על כתרים,
אלא שהללו תחת כינוי אחר מסתתרים.
אלא שבניגוד לפורים בו מושמים כתרים,
הרי בפרשתנו, הם כעונש מוסרים.
ג. משלוחי המנות
הציפונו במגדנות.
וכמובן, מיד פונים ומתעניינים,
במבחר המתכונים המגוונים.
והנה, בפרשה שני מתכונים נדירים,
אך מלעשותם לצרכינו - אנו מוזהרים.
ד. ועוד משהו הקשור לאווירת פורים:
"והשקות בכלי זהב" - מהמגילה - זוכרים.
והנה בפרשתנו גם-כן השקיה,
אלא שהזהב הפעם ממרכיבי השתייה.
מצא את זו ההשקיה המשונה,
וברש"י היעזר לתהות על קנקנה.
ה. רש"י את פרשתנו, כנראה, גם-כן קרא
סמוך לפורים, ואז גם פֵּרשה כסדרה.
כך נבין ששילב בדבריו בעניין שמן המשחה,
ביטוי מהמגילה, המצוי אך ורק בתוכה.
הביטוי - בסוף הפרשיה הראשונה במגילה,
ובפרשיה השלישית בסדרה מעלהו רש"י לגדולה.
ו. א- זכר למצווה שבפרשתנו מופיעה
נוהגת, כיום, בערב פורים קודם הקריאה.
לכך, הקדמנו (בתשמ"ה) וקראנו בפרשה
עוד לפני שבועות שלושה!
ב- שם המטבע הישראלי מקורו בסדרה
אך מה לגבי מֵאִיתו – האגורה?
האם גם זו מצויה בסדרה,
ואם כן, כמה כמוה במטבע הבכירה?
ז. תענית אסתר כשאר התעניות,
קשורה ביותר לפרשתנו זאת.
הכוונה, כמובן, לקריאת התורה,
וכן לתפילה המרכזית שבסליחות נאמרה.
אך בכך לא מסתימות
הזכרת התעניות והצומות.
עיין בדברי רש"י על החלבנה,
(ממרכיבי הקטורת - הינה) -
אם במקור דבריו (בכריתות ו ע"ב) תיעזר
תגלה תנאי "מוזר" ביותר
הנחוץ כדי שהתענית תועיל ותכפר.
ח. בשתיה עדיין לא עסקנו,
בעזרתה לאיבוד דעת באנו.
כידוע, "עד דלא ידע"
מצווה חשובה ונכבדה.
והנה דעת, חכמה ובינה
בתפילה - הינן בקשתנו הראשונה.
והנה אלו כל ה"שלושה"
בפסוק אחד - לא רחוק מראש הפרשה.
רש"י יסייע בפתרון הבעיה -
מה ההבדלים שבין מרכיבי השלישיה.
ט. יש הרואים בפורים הזדמנות להתפרק,
אך מרעיון זה רצוי מאד להתרחק.
פעם יחידה בתורה
בפרשתנו - התפרקות (אנשים) נזכרה.
לא נעימה הייתה התוצאה,
וקשה עד מאד המכה שבאה.
לעומת ההתפרקות - חיובי הוא הנופש,
ולשם כך, מיועדים ימי החופש,
מקור הביטוי "נופש" - ציורי ומעניין,
ברש"י נמצאנו בסוף קריאת ה"כהן".
י. תחפושות פורים
מספר מילים שבסדרה נזכרות,
התחפשו להן, וכעת אינן מוכרות.
במשמעות אחרת בפרשה הן מופיעות,
מאשר לנו זכורות הן וידועות.
בפניך רשימה קצרה של מילים מהסדרה.
נסה לבחון האם פרושן בסדרה,
זהה לשמושן בלשון שבפינו מדוברה:
תשא (כי תשא) ראש (בשמים ראש)
אהל מועד לחשוב מחשבות
בגדי שרד ממולח (בענין הקטורת)
י"א. את השלישית מהארבע - השבת נקרא.
מעניין הקשר בין הקריאה להפטרה.
המשותף לשתיהן - טהרה מטומאת מיתה,
מיתת האדם וגוויעת האומה בגלותה.
תשובות
א. 'ויעשהו עגל מסכה' (ל"ב, ד'), 'אלקי מסכה לא תעשה לך' (ל"ד, י"ז). אונקלוס ורש"י (רש"י מכונה 'פרשנדתא') מפרשים שהמילה 'מסכה' מלשון מתכת, ורש"י מוסיף גם מדרש, אב"ע מפרש שהוא מלשון התכה.
משה שם על פניו מסווה.
ב. 'ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב' (ל"ג, ו'). בגמרא (שבת פ"ח.) מסופר שכשאמרו בני ישראל נעשה ונשמע קשרו המלאכים לכל אחד מישראל שני כתרים, וכשחטאו בעגל הסירום שנאמר 'ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב'.
ג. נאסר לעשות שמן כמידות שמן המשחה 'ובמתכונתו לא תעשו כמוהו', וקטורת כמידות הקטורת 'במתכונתה לא תעשו לכם'.
ד. לאחר חטא העגל משה שרף את העגל, טחנו, נתנו במים והשקה את ישראל. רש"י מפרש שבדקם כמו בבדיקת מי סוטה.
ה. 'כי כן יסד המלך' (מובא ברש"י פס' כ"ט ד"ה 'וקדשת אותם').
ו. א- בתענית אסתר נוהגים לתת צדקה זכר למצוות מחצית השקל הכתובה בתחילת הפרשה, ובשבת שלפני ר"ח אדר קוראים 'פרשת שקלים'.
ב- 'עשרים גרה השקל' וברש"י 'גרה- לשון מעה, וכן בשמואל יבוא להשתחוות לאגורת כסף וכיכר לחם'.
ז. קריאת התורה בצומות לקוחה מפרשתנו, וכן שלוש עשרה מידות הרחמים.
'אמר רבי חנא בר בזנא אמר רבי שמעון חסידא כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית, שהרי חלבנה ריחה רע ומנאה הכתוב עם סממני קטרת' (כריתות ו').
ח. על בצלאל נאמר 'ואמלא אותו רוח אלוקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה'. רש"י מפרש: בחכמה- מה שאדם שומע מאחרים ולמד, ובתבונה- מבין דבר מלבו מתוך דברים שלמד, ובדעת- רוח הקדש.
ט. בחטא העגל נאמר 'ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באוזניהם'.
'וינפש - כתרגומו ונח, וכל לשון נופש והוא לשון נפש, שמשיב נפשו ונשימתו בהרגיעו מטורח מהמלאכה...' (רש"י ל"א, י"ז).
י. תשא- תקבל, אהל מועד- המשכן, בגדי השרד (ל"א, י')- בגדים העשויים במחט, ראש- חשיבות, לחשוב מחשבות (ל"א, ד')- לדעת לארוג אריגת מעשה חושב, ממולח- מעורבב (לפי פירוש רש"י).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













