ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- פקודי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
במשך תקופה ארוכה (לא נדון בשאלה מה היה אורכה), שיעבדו המצרים את בני ישראל כעבדי פרך הבונים ערי מסכנות לפרעה. העבדים שיצאו מכור ההיתוך הזה היו צריכים לעבור גם מהפך מנטלי. הצורך בקבלת החלטות הקשורות לקביעת סדרי עדיפות ומטרות, סדרי תכנון וביצוע ובעיקר קבלת אחריות על ההשלכות והתוצאות, אינו חלק מעולמו הרוחני והאינטלקטואלי של העבד. הוא לעולם לא יהיה עסוק בדיון מה יהיו תוצאות מעשיו על החברה הכללית ועל חיי הציבור. עבדים עסוקים בעיקר במילוי המשימות שבעליהם החליטו עליהן. בעולם שבו קיימת עבדות, החברה גם לא מעסיקה את עצמה בשאלה כיצד תשפיע החלטה כלשהי על איכות חייהם או על גורלם של העבדים. העבדים היו המכונות ששימשו להוצאת תפוקה עבור אדוניהם.
לכן, הציווי שנאמר בתחילת פרשת תרומה על איסוף החומרים, על התכנון והביצוע של בניין המשכן, היה אמור לחולל מהפך רוחני ולשנות את דרכי החשיבה של חבורת העבדים שיצאה ממצרים. הקריאה לתרום משמעותה מכאן ואילך: יש לכולם (כל אחד נדרש לתרום לפחות מחצית השקל) סולם ערכים חברתי לאומי, שכדי לשמור עליו יש צורך בוויתור של הפרט לטובת צורכי הכלל.
הקרבת הקורבנות, שעליה נקרא בעיקר מהשבוע הבא, אין משמעותה רק פעולות שתפקידן להשביע ח"ו את רצונו של האדון. הקב"ה בוודאי איננו זקוק לקורבנות והשירות במקדש איננו רק בבחינת עבודה שעבד עושה כדי לשרת את אדוניו. משמעותם של חוקי קורבנות קבועים היא שיש לכלל ישראל מרכז רוחני עם סדרי טקס. קיים עם וקיימת פעילות ציבורית שמשמעותה היא שאנחנו ציבור ולא רק אוסף של יחידים. לכל ציבור יש זמנים, מקומות וטקסים שבהם בא לידי ביטוי הפן הציבורי-לאומי.
חלק אחר של הקורבנות משמעותו אחריות למעשים ולתוצאותיהם. חוק שמחייב קבלת אחריות על חטאים הוא סממן היכר לחברה מאורגנת, שחבריה אינם ערב רב של עבדים נטולי אחריות. להיות בן חורין משמעותו החופש והזכות לקבל החלטות ולבחור, אך יחד עם זכות זו חייבת לבוא החובה של הנכונות לשלם על טעויות, גם אם הן נעשו בשוגג.
נדגיש שוב, בהמשך לדברינו בשבוע שעבר, כי הפן הציבורי-לאומי של בניין המשכן והמקדש בא לידי ביטוי גם בכך שמצווה זו איננה מוטלת על היחיד. היא מוטלת בכל הדורות שזכו לעצמאות, על המלך או על נציגי הציבור בלבד. אין מקום לשום פעילות פרטית בנושא. כך נוכל להבין את נושא הקורבנות והמשכן לכתחילה, גם לדעות שהקרבת הקורבנות והעיסוק בהם במשכן הוא חלק מהמאבק בעבודה זרה לסוגיה, בדיעבד.
הבה נתפלל בהזדמנות זו לחידוש המקדש בהר הקודש, מקדש שישמש בסיס להשכנת שכינה על עם קדוש שיחיה חיים ערכיים ורוחניים בארצו, ארץ ישראל ארץ הקודש.
הכותב הוא ראש כולל 'ארץ חמדה'
ואב"ד בתי הדין לממונות 'ארץ חמדה גזית'
www.eretzhemdah.org
פורסם בעיתון "בשבע"
תורה מן השמים
הקשבה בזמן של פילוג
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מסירות או התמסרות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
