ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(קמד: 7- עד קמו. במשנה)
חלק א - המשך דיני סחיטה בשבת (=דש) – לתוך אוכל, כבשים ושלקות
א. שמואל – מותר לסחוט לתוך קדירת אוכל
רב חסדא:
1. סברא: משקה הבא לתוך אוכל – אוכל הוא, וסחיטה זה רק א מתוך ב, ולא א מתוך א.
2. וכן בחליבה (=דש).
חשוב: הגמרא מניחה שמשקה/אוכל לעניין סחיטה הוא גם משקה/אוכל לעניין הצורך בהכשר והיכולת להכשיר לטומאה.
A. קושיות
אם טמא חלב/סחט, החלב/שמן טמא. ואם זה אוכל, במה הוכשר לקבל טומאה?
תשובות:
- 1.לגבי חלב – הטיפה הראשונה הנה משקה, ומכשירה את השאר.
- 2.לגבי השמן - בסוחט לתוך קערה.
B. ר' ירמיה – זה מחלוקת תנאים:
סחט ענבים מעל פת, האם הכשיר את הפת לטומאה?
ת"ק – לא הכשיר (אוכל), ר"י – הכשיר (משקה).
דחייה – לכו"ע משקה, והמחלוקת ב:
- 1.רב פפא - האם משקה שהולך לאיבוד (כי נשרף באש) מכשיר.
(וכמחלוקת זו – מי שמפצע זיתים לראות אם בשלים, זהו משקה שיוצא לרצונו אך הולך לאיבוד, ולת"ק לא מכשיר ולר"י מכשיר).
- 2.רב הונא בר"ד יהושע - האם משקה שנועד רק לצחצח נחשב משקה.
לסיכום, למרות שהרגע הצענו שכולם סוברים שזה משקה, הגמרא מביאה גם את רב שאומר כדעת שמואל שזה אוכל ומותר לסחוט.
(קמה. שליש)
ב. סחיטת נוזלים חיצוניים: ציר דגים, כבשים ושלקות
ציר = מי בישול איטי של דג במים. כבשים = ירקות שכבש בחוץ וכד'. שלקות – ירקות שבישל במים.
ברש"י עולות שתי סברות להקל: 1. זה משקה חיצוני ולא גדל בהם. 2. הנוזל הוא אוכל ולא משקה.
A. רב או שמואל – מותר לסחוט ציר דגים.
B. כבשים ושלקות:
לגופן – מותר,
למימיהן – מחלוקת:
|
| רב | שמואל | רי"ח |
| כבשים | פטור אבל אסור | פטור אבל אסור | חייב |
| שלקות (דומה לציר). | מותר | פטור אבל אסור | חייב |
הערות:
- 1.אם את A אמר רב, זה מסתדר טוב עם B (שגם בשלקות רב התיר לכתחילה).
(קמה. שליש תחתון)
- 2.קשה על שלושתם - מיתיבי – "סוחטים כבשים בשבת לצורך השבת".
תשובה – מדובר שסוחט לגופן.
ג. רב – מהתורה רק סחיטת זיתים וענבים אסורים.
כל השאר (תותים ורימונים, כבשים וכו') דרבנן.
אגב, באותה מימרא: עד מפי עד כשר לעדות אישה להיתר עגונות (כמו שמספיק עד 1 פסול)
רש"י – אפקעינהו רבנן לקידושי מיניה,
ביבמות – סומכים על זה שהאשה תדייק ותבדוק (כדי שלא תצטרך לצאת מבניהם אם יתברר שבעלה לא מת (ולריטב"א זהו היתר מדאורייתא)).
האם גם להעיד שהכהן לא הטיל מום בבכור שקיבל? (גם שם מספיק עד 1 פסול).
רב אמי (ומרימר) – לא, רב אסי (ורב יימר, והלכתא) – כן.
קשה – אין עד מפי עד כשר אלא לעדות אשה בלבד".
תשובה – "...אלא לעדות שאישה כשירה לה".
ד. דבר שריסקו
חלות דבש -
במשנה (קמג:) – ריסקן בע"ש ויצא הדבש בשבת -
חכמים אוסרים (אטו אינם מרוסקים),
ר"א מתיר (1. שאין הדרך לסוחטם. 2. כיון שכבר רוסק אינו "מפרק". 3. הדבש שיוצא זה אוכל מתוך אוכל).
רב הושעיא הביא ברייתא שכנ"ל לגבי זיתים וענבים (ור"ש כר"א),
ומסביר אביי שמחדש שאפילו ששם זה משקה מתוך אוכל, ומותר כי אינו מפרק כנ"ל.
חלק ב – בישול אחר בישול
- 1.אין בישול אחר בישול.
- 2.מותר להדיח (רשב"א – מכלי ראשון, ר"ת – רק מכלי שני).
- 3.בדג מליח אסור גם להדיח (רש"י – בישול, פמ"ג – מכה בפטיש).
אגדתא – על ארץ ישראל ובבל
א. דוגמא לבישול אחר בישול – התרנגולת של ר' אבא (א"י).
רב ספרא (בבל) נגעל מתרנגולת זו (א"י),
רי"ח (א"י) ירק את כותח הבבלי,
מצד שני רב יוסף (בבל): 1. אנחנו גם נירק כשנאכל את התרנגול הנ"ל. 2. רב גזא סיפר שחולי ארץ ישראל נעזרו בכותח הבבלי שהכין.
ב. שאלות רבי חייא ב"א
| השאלות | תשובת רבי אסי | תשובת רי"ח |
| למה העופות בבבל שמנים יותר | הם לא... | כי לא גלו |
| למה המועדים בבבל שמחים יותר | כי הם עניים כל השנה | כי א"י התקללה בהשבתת השמחה |
| למה ת"ח של בבל מתקשטים | אינם ת"ח... | כי גלו ממקומם ולא מכירים אותם ואחרת לא יכבדו אותם |
| למה עובדי כוכבים מזוהמים? | כי אוכלים שקצים ורמשים | לא פסקה מהם זוהמת הנחש |
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
