ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אחת הבעיות הגדולות בעירובין בזמן הזה, היא הבעיה של 'מבוי עקום' (ראה בציור), בסוגיא בעירובין (ו ע"א( מובאת מחלוקת בין רב לשמואל אם צריך להציב צורת הפתח, גם בתוך רחובות בעיר אם יש להם שני פתחים לתוך רשות הרבים, מכיון שהם נחשבים כפתוחים גם לצד השני של עצמם, לכן צריך להציב באמצעם צורת הפתח, וכתבה הגמרא שהלכה כרב שצריך צורת הפתח, וכן נפסק בשו"ע (שסד, ג).
לכן עולה השאלה, איך בימינו מתקנים עירוב בערים, ולא מצריכים צורת הפתח לכל עקמומיות שיש ברחובות? נביא כמה תשובות באחרונים:
א. ט"ז (ב) מביא את המשאת בנימין (נב) שמביא את הסבר המהר"י וייל, שרק באופן שיש ס' ריבוא שעוברים שם, אז צריך תיקון זה של צורת הפתח, אבל בימינו שאין ס' ריבוא אין רה"ר דאורייתא ולא צריך שיהיה תיקון לכל רחוב. אמנם מסיק שבאמת אין להקל, והמנהג להקל, נבע מכך, שעיר שיש לה חומה ודלתות, איננה צריכה צורת הפתח. ו הט"ז פוסק להלכה שיש לסמוך על הפוסקים שאם אין ס' ריבוא אין זה רה"ר בדאוריתא. אמנם דוחה את זה כיון שאין זה עוזר כי הרי מבוי עקום דינו כמפולש, ובמבוי מפולש הדין הוא שאין הבדל בין כרמלית לרה"ר בזה, וצריך תיקון של צורת הפתח.
ב. ביאור הלכה (שם ד"ה כאילו) הביא ששיטת רשב"א ור"י שאין צריך כלל צורת פתח נוספת בתוך המבוי, אלא כמו כל מבוי, וניתן לסמוך על שיטה זו בשעת הדחק. ורעק"א (תשובה לג) הביא עוד ראשונים רבים שכך סוברים.
ג. מהרי"ט (א, צד) כתב שכל מה שצריך צורת הפתח בעקמומית של מבוי עקום, זה רק באופן שרוצה לערב רק את אותו המבוי, אבל אם מערב את כל העיר, אינו צריך צורת הפתח במבוי עקום. ומנחת שלמה (ב, לט) מבאר שכיון שמתקנים את כל העיר לכן כאילו כל העיר מוקפת בחומה, ולא צריך תיקון אחר. אמנם כותב שנראה שלא הסתמכו על המהרי"ט מכיון שלא הביאו את דבריו בשום אחרון.
ד. החזון איש (סה, ס"ק יז ונב) אומר שבימינו אין דין מבוי למבואות מכיון שאין הם עומדים בתנאים שכתובים בגמרא שצריכים להיות חצירות פתוחים לתוכם, ומכיון שאין להם דין מבוי אלא חצר, לכן אין צריך צורת הפתח בעקמומיות של המבואות, כי הדין שצריך צורת הפתח בעקמומיות הוא מבוי עקום, ולא בחצר עקומה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












