ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(מתוך ח"ו)
ניו יורק, ארה"ב New York, USA
תשרי תשס"ג
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
125 - חזרת הש"ץ כשהציבור אינו מבין עברית
126 - חבישת כובע בזמן תפילה ובזמנים אחרים, והתעטפות בטלית בזמן תפילה
127 - ויתור על בעלות על בית כנסת למען הצלתו מחורבן
טען עוד
חבישת כובע בזמן תפילה ובזמנים אחרים, והתעטפות בטלית בזמן תפילה
שאלה
האם יש לחבוש כובע באירועים או זמנים שונים, כגון תפילה, ברכת המזון, טקס חתונה וכדו'?
אני מבקש להבחין בבירור מה דורשת ההלכה ומה התקבל כמנהג, וכן אם ההלכה שונה במקרה שאדם אינו נוהג לחבוש כובע כלל במשך השבוע.
מה הרעיון בלבישת הטלית על הראש בזמן התפילה? שוב, אני רוצה להבחין בין הלכה ומנהג.
תשובה
אדם הרגיל לחבוש כובע על ראשו בשעה שהוא נפגש עם אנשים מכובדים, או לכל הפחות בשעה שהוא הולך ברחוב, צריך לכתחילה להתפלל ולברך ברכת המזון חבוש כובע. אך מי שאינו נוהג כלל לחבוש כובע אינו צריך לעשות זאת אפילו בשעת התפילה 1 .
לגבי טקס החתונה – המנהג הוא ללבוש בגדי שבת לכבוד החתן, ועל כן מי שחובש כובע בשבת, ראוי שיחבוש אותו גם בחתונה לכבוד החתן, אולם אין בכך חובה הלכתית 2 .
לכתחילה ראוי שאדם יכסה את ראשו בטלית בזמן התפילה, אך אין בכך חיוב גמור, ומעיקר הדין ניתן להסתפק בכך שיכסה את ראשו בשעת העיטוף כדי הילוך ד' אמות 3 , ובפרט אם כיסוי הראש בטלית מפריע לו להתרכז בתפילה. ויש שנהגו מ"ברכו" ואילך 4 , ויש שהתעטפו רק בזמן תפילת עמידה.
רווקים לא יכסו את ראשם בטלית 5 .
^ 1. המקור לחבישת כובע מעל הכיפה בברכת המזון הוא הסבר הב"ח (טור או"ח סי' קפג ס"ק ה) בדברי רבנו ירוחם (ני"ו ז דף קמח ע"ד), שאומר שצריך לתת סודר על ראשו, שאסור לברך בגילוי הראש. ומסביר ב"ח שאין הכוונה גילוי ראש ממש – שזה אסור לא רק בברכת המזון, אלא הכוונה שצריך לשים כיסוי ראש נוסף מעל הכיפה. ואמנם מדברי "דרכי משה" (שם) מוכח שהוא הבין שמדובר בגילוי ראש ממש, אך ה"מגן אברהם" (שם ס"ק ה) וה"משנה ברורה" (שם ס"ק יא) הביאו להלכה את דברי הב"ח, שראוי לכל ירא שמים לחבוש כובע בברכת המזון.
גם לגבי תפילה כותבים ה"חיי אדם" (כלל כב אות ח) וה"משנה ברורה" (סי' צא ס"ק יב) שצריך לחבוש כובע. אמנם מקורם הוא מדברי השו"ע (שם סעיף ה), האומר שאין להתפלל ברגליים מגולות, אם אין דרך אנשי המקום לעמוד כך לפני הגדולים – ובזמנם היה הנוהג לחבוש ברחוב כובע, וכל שכן בפגישה עם אנשים חשובים. וכן מוכח מלשון ה"חיי אדם" וה"משנה ברורה" עצמם שהדבר תלוי בצורת הלבוש הכללית, לכן אדם שאינו נוהג כלל לחבוש כובע, אינו צריך לחבשו בשעה שהוא מתפלל וכד'.
יש לציין שמרן המחבר עצמו לא הזכיר חבישת כובע כלל (בניגוד לעיטוף הראש בטלית), אלא רק כיסוי ראש (שו"ע או"ח סי' צא סע' ה לגבי תפילה, ובסי' קפג לא הזכיר כלל). גם מדברי ה"ציץ אליעזר" (יג סי' יג), המחייב למי שחובש כובע בפני גדולים לחבשו בתפילה גם כשחם מאוד, עולה שמי שאינו נוהג כלל לחבוש כובע אינו צריך לעשות זאת בתפילה.
אמנם בשו"ת "האלף לך שלמה" (או"ח סי' ג) רצה לדקדק מסוגיית הגמרא שיש איסור ללכת ד' אמות אם הראש אינו מכוסה כולו, אך כבר האריכו לדחותו ה"אגרות משה" (או"ח ח"א סי' א) וה"יביע אומר" (ו או"ח סי' טו אות ה). ועיין ב"יביע אומר" (שם), שכתב שראוי שמי שנכנס לבית כנסת ילך בכיפה גדולה שמכסה את רוב ראשו.
^ 2. עיין במנהגי מהרי"ל (הל' ט' באב אות ט), משם משמע המנהג ללבוש בגדי שבת לכבוד החתן, אולם לגבי כובע אין אזכור בפוסקים, ואם כן, הדבר תלוי בשאלה אם כובע נחשב חלק מבגדי השבת של הלובש.
^ 3. כתב הטור (או"ח סי' ח) על העיטוף בטלית: "ומכסה ראשו, שלא יהא בגילוי הראש". ופירש "בית יוסף" שאין הכוונה לגילוי ראש ממש, אלא לומר שאף-על-פי שראשו מכוסה, דרך הצנועים להטיל סודר או טלית על ראשם, והסיבה לכך היא שכיסוי זה מכניע את לב האדם ומביאו לידי יראת שמים. בהמשך הוא מביא פירוש נוסף, וגם "דרכי משה" מביא פירוש אחר, אך הוא כותב שמצווה לשמוע לדברי מרן ב"בית יוסף" ופירושו, ובשו"ע (או"ח סי' ח סע' ב) נפסק להלכה ש"נכון שיכסה ראשו בטלית". ונחלקו הפוסקים מתי צריך לכסות. דעת "באר היטב" (ס"ק ג) שצריך לעשות זאת מתחילת התפילה ועד סופה, כדי שיתפלל באימה, אך "פרי מגדים" ("אשל אברהם" ס"ק ג) כותב שלאחר זמן הילוך ד' אמות יכול לגלות את ראשו אם ירצה. "מגן אברהם" (ס"ק ב) מדקדק מהגמרא בקידושין (ח ע"ב) שמי שאינו תלמיד חכם לא יכסה את ראשו בטלית, אך הפוסקים לא הביאוהו. "חיי אדם" (כלל יב אות ג) ו"משנה ברורה" (שם ס"ק ד) הביאו שלכתחילה צריך כל התפילה, ולפחות כדי הילוך ד' אמות, וכן כתב ב"ילקוט יוסף" ("שארית יוסף" א סי' ח סע' כח), שמעיקר הדין רשאי להוריד הטלית מראשו לאחר העיטוף, אך נכון לכסות הראש בטלית עד סוף התפילה. ובהערה שם (אות לה), לאחר הדיון בנושא, הוא מביא שאביו הרב עובדיה יוסף שליט"א אינו מקפיד לכסות את ראשו בטלית בשעת התפילה, כיוון שהדבר מפריע לו להתרכז. לגבי השאלה באלו חלקים של התפילה המנהג לכסות הראש, מפשטות דברי "באר היטב" ו"משנה ברורה" נראה שהכוונה לכל חלקי התפילה.
^ 4. בשם הגרז"נ גולדברג.
^ 5. לגבי רווקים, "מגן אברהם" (שם ס"ק ב) הביא מהגמרא בקידושין (כט ע"ב) שרווק אינו צריך לכסות ראשו בטלית, וכן פסק "משנה ברורה" (ס"ק ד). ונכתב ב"ילקוט שמ"ש" (אות ה) שיש בכך משום יוהרא (בניגוד לנשואים, שבזה רבים מכסים את ראשם, ואין בכך משום יוהרא). ואף שב"שארית יוסף" (שם אות כט) מובא שראוי שגם בחורים יכסו את ראשם בטלית (והגמרא שממנה הוכיח "מגן אברהם" את דבריו מדברת על עיטוף בסודר ולא בציצית), כיוון שאף לנשואים אין כאן דין גמור ודעת רוב הפוסקים שאין לרווקים לכסות ראשם, וכן המנהג הרווח שאין הרווקים מכסים ראשם בטלית, קיים כאן חשש גדול של יוהרא ולכן לא יכסו.

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

איך ללמוד אמונה?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

דיני פרשת זכור

אנחנו קודש למענך

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

ענייני כשרות המצויים

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















