ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
פעמים לא מועטות אפשר לפגוש בלימוד הגמרא את האמירה "איכא סברא למה לי קרא", או "איבעית אימא קרא איבעית אימא סברא". דהיינו, ההיגיון, הסברא של תלמיד חכמים יש לה מעמד ותוקף אפילו כשל תורה. גם בדיני איסורים וגם בדיני ממונות לומדים הרבה מסברא. למשל, הלימוד שייהרג ואל יעבור בשפיכות דמים נלמד מסברא של דמך לא אדום יותר מדם חברך. או למשל הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה" נלמד מסברא, ועוד רבים. (עיינו למשל: סנהדרין עד. סנהדרין ל. וגיטין ו:).
ולכאורה, הדבר תמוה ביותר. אנו זקוקים לפסוק. הרי אנו רוצים תורת אלוקים, ואיך יעלה על הדעת שהסברא האנושית, אף אם היא של תלמיד חכם, תהיה חשובה כפסוק? גם מאמר חז"ל המפורסם "דרך ארץ קדמה לתורה" תמוה. האם התורה אינה כוללת הכול? ומדוע צריך דרך ארץ לפני תורה?
יש כאן לימוד גדול וחשוב ביותר. אלוקים עשה את האדם ישר וטבע בו תכונות טובות וראויות. התורה לא באה לבטל או להכחיש יושר זה וכוחות טבעיים אלה. אדרבה, התורה נותנת להם מקום והיא באה להוסיף להם קומה אלוקית יותר. עד כדי כך, שראשונים שונים כתבו: "חלילה לאל, מהיות דבר תורה סותר עדות דבר הנראה עין בעין או דבר שהוכח במופת שכלי" (ריה"ל, רמב"ם ועוד).
ברור שאם אנו נמצא שהפסוק סותר דבר שנראה לנו מאוד הגיוני וישר וגם בעיני רבים ההיגיון נכון, הרי שעלינו לבדוק היטב את ההיגיון, אם ישר הוא ולא מעוות או שהפסוק לא מתכוון למה שאנו חושבים. אבל היחס הבסיסי להיגיון ברור.
לכן, כותב הרב קוק זצ"ל כי "אסור לה ליראת שמים שתדחק את המוסר הטבעי של האדם, כי אז אינה עוד יראת שמים טהורה. סימן ליראת שמים טהורה הוא כשהמוסר הטבעי, הנטוע בטבע הישר של האדם הולך ועולה על פיה... אבל אם תצויר יראת שמים בתכונה כזאת שבלא השפעתה על החיים היו החיים נוטים לפעול טוב, ולהוציא אל הפועל דברים מועילים לפרט ולכלל, ועל פי השפעתה מתמעט כוח פועל ההוא, יראת שמים כזאת היא יראה פסולה" (מוסר הקודש ראש דבר עמ' כז).
ייתכן שבגלות, מקום בו אין השראת שכינה והטבע הישראלי מסתתר ונחלש, יש פחות מקום להסתמכות על השכל הישר והרגשות הטבעיים הפשוטים. אבל בארץ ישראל, מקום שהטבע הוא קדוש, הרי שלשכל הישר ולטבע הפשוט יש חשיבות גדולה בהתנהלות החיים ובהוראת הדרך הנכונה לילך בה.
לא מעט סוגיות בימינו קשורות לשאלה זו של היחס בין ההיגיון והטבע הפשוט לבין ניסיון למצוא פסוקים או מקורות כאלה ואחרים.
שאלות הקשורות להתנהלות חיים של גברים ונשים ביחד, או למשל שאלת 'כת הטאליבן' שאינה קשורה רק לנושא הצניעות כביכול אלא לתפיסת עולם; שאלת ההשתתפות במלחמות נגד האויבים שרוצים להשמידנו בכל דור ודור; שאלת חובת ההודאה על חזרתנו לארצנו ועל ניצחונות הצבא המגן עלינו בחסדי ה'.
ההיגיון של ר' אברום
שאלות אלה ועוד, פתרונן האמיתי נמצא בתחום השכל הישר והטבע הבריא, עוד הרבה לפני החיזוקים מהפסוקים והפוסקים. אפשר להפעיל את הבוהן בפלפולים ובניסיונות למצוא מקור לכאן או לכאן, שהרי הדברים לא מפורשים ולא מבארים את כל ההשלכות, אבל האמת נמצאת ביושר הטבעי ובשכל הישר.
זכורני סיפור מטלטל מימי לימודיי בישיבה. אברך בישיבת מרכז הרב הגיע למו"ר הרב אברהם שפירא זצ"ל. אותו אברך היו לו שלושה ילדים ואשתו נחלשה והייתה באפיסת כוחות. האברך אמר לחבריו כי ראה בהלכה שאין למנוע היריון נוסף. ר' אברום שפירא זצ"ל צעק על האברך: רוצח! אתה לא מתבייש להרוג את אשתך? האברך הנדהם ניסה לשאול את הרב על המקורות האוסרים. והרב בשלו: רוצח! הוא לא היה מוכן להראות לו מקורות המתירים את הדבר.
כידוע, הגאון מוילנא הסביר כי פוסק צריך להיות חכם, דהיינו, תלמיד חכם, אבל גם פיקח הרואה את המציאות ויודע להתייחס נכון לכל מציאות ומציאות.
בשעה שאמר מנוח לאשתו שהם ימותו כי ראו פני אלוקים, ענתה לו אשתו סברא פשוטה: "לו חפץ ה' המיתנו... ולא הראנו את כל אלה".
הבקשה הראשונה בתפילת העמידה היא "אתה חונן לאדם דעת". וחז"ל אף אמרו: "אם אין דעה, הבדלה מנין?". דעה שהיא חסרת אמונה וחסרת קשר עם התורה היא דעה מצומקת, מצומצמת ועלולה לטעות בכל רגע. דעה כזו המחוזקת על ידי האמונה והתורה מביאה לדעה ישרה שיש בה כוח פסיקה והכרעה.
אנו זקוקים מאוד להשקפת עולם, לפסיקה ולראיית מציאות שנובעות מהשכל הישר ומהטבע הישראלי ומחוברות לתורה ולמקורות ולא מתעלמות מהדעה שטבע בנו בורא העולם. הדברים נכונים גם בשאלות הפרט, אבל בעיקר בשאלות ציבוריות מורכבות שיש להן השלכות על עם ישראל כולו.
פורסם בעיתון "בשבע"
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך ניתן לברור מרק בשבת?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך ללמוד אמונה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הלכות נתינה בפורים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
