ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
וְיִתְבּוֹנֵן כִּי כֹּל אֵיבָרָיו מֻנָּחִים בְּחָכְמָה וְתָכְנִית וְסֵדֶר וְשִׁעוּר, וְיִרְאֶה אוֹתָם נִשְׁמָעִים לִרְצוֹנוֹ וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה רָאוּי שֶׁיִּתְנוֹעֵעַ מֵהֶם. לְמָשָׁל, הוּא רוֹצֶה לָקוּם, וּמוֹצֵא כֹּל הָאֵיבָרִים כְּעוֹזְרִים הַנִּשְׁמָעִים כְּבָר הֵקִימוּ גוּפוֹ, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ הָאֵיבָרִים הָהֵם, וְכָך כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה לָשֶׁבֶת אוֹ לָלֶכֶת וּשְׁאָר הַמַּצָּבִים. וְאֶל זֶה רָמַז בְּאָמְרוֹ: "אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי", "אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכָל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה". וְיוֹתֵר מִזֶּה, וְיוֹתֵר דַּק וְעָדִין, אֵיבְרֵי הַדִּבּוּר. אַתָּה רוֹאֶה הַתִּינוֹק מְדַבֵּר כֹּל מַה שֶּׁהוּא שׁוֹמֵעַ, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה אֵיבָר וּבְאֵיזֶה שְׁרִיר וּבְאֵיזֶה מֵיתָר רָאוּי לְדַבֵּר. וְכֵן כְּלֵי הֶחָזֶה בְּהַנְעָמַת קוֹל הַזִּמְרָה, יְחַקֶּה אוֹתָם וְיַפְעִילֵם כְּתִקְנָם, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דָבָר, כְּאִלּוּ בּוֹרְאָם מַזְמִינָם וּמְנַהֲלָם לוֹ בְּכֹל עֵת לְפִי צָרְכּוֹ. וְהַדָּבָר כָּך אוֹ קָרוֹב לְכָך, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לְצַיֵּר אֵת עִנְיַן הַבְּרִיאָה כְּמוֹ אֵת עִנְיַן הַמְּלָאכָה, כִּי הָאֻמָּן יִצֹּר רֵחַיִם, לְמָשָׁל, וְיִסְתַּלֵּק מֵהֶם, וְהָרֵחַיִם יַעֲשׂוּ מַה שֶּׁבַּעֲבוּרוֹ נוֹצְרוּ, וְהַבּוֹרֵא בּוֹרֵא הָאֵיבָרִים וְנוֹתֵן לָהֶם הַכֹּחוֹת וּמַמְשִׁיכָם לִרְגָעִים, וְאִלּוּ הָיְתָה עוֹלָה עַל הַדַּעַת הִסְתַּלְּקוּת הַשְׁגָּחָתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ רֶגַע אֶחָד, הָיָה נִפְסָד הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. השימוש הטבעי באיברים
וְאִם יִהְיֶה הֶחָסִיד מְצַיֵּר בְּנַפְשׁוֹ כֹּל זֶה בִּתְנוּעוֹתָיו כֻּלָּן, הֲרֵי כְּבָר נָתַן בָּהֶן חֵלֶק לַבּוֹרֵא אֲשֶׁר בְּרָאָן תְּחִלָּה וּמַמְשִׁיך אוֹתָן בְּעֵזֶר תְּמִידִי בִּשְׁלֵמוּתָן, וְהוּא תָּמִיד כְּאִלּוּ הַשְּׁכִינָה עִמּוֹ וְהַמַּלְאָכִים מִתְחַבְּרִים עִמּוֹ בְּכֹחַ, וְאִם יִתְחַזֵּק בַּחֲסִידוּת וְיִהְיֶה בַּמְּקוֹמוֹת הָרְאוּיִים לַשְּׁכִינָה יִתְחַבְּרוּ עִמּוֹ בְּפֹעַל, וְיִרְאֵם עַיִן בְּעַיִן לְמַטָּה מִמַּדְרֵגַת הַנְּבוּאָה, כְּמוֹ שֶׁהָיוּ בְּחִירֵי הַחֲכָמִים בְּבַיִת שֵׁנִי רוֹאִים צוּרָה וְשׁוֹמְעִים בַּת קוֹל, וְהִיא מַדְרֵגַת הַחֲסִידִים, וּלְמַעְלָה מִמֶּנָּה מַדְרֵגַת הַנְּבִיאִים. המפתח להתחברות עם השכינה
___________________________
המצוות הנפשיות – מצוות שקשורות לאמונה. אלא והוא מאמין – רק בצרוף לאמונתו. נכוחה – נכונה. הנטע אוזן הלא ישמע – ה' שברא לנו אוזניים ודאי שומע את דיבורינו ומשגיח עליהם. ה' חקרתני ותדע – תהילים פרק קלט, מזמור העוסק בידיעת ה' את כל מעשי האדם. וממשיכם לרגעים – ממשיך להשפיע את חיות האברים בכל רגע. נתן בהם חלק – נתן לה' את חלקו בהודאה על ידי המודעות לחסד ה' המלווהו תמיד. בכח – באופן נסתר. במקומות הראויים לשכינה – ארץ ישראל. בפועל – יראה אותם ממש.
ביאורים
ריה"ל מציין כאן את אחת מנקודות היסוד של אמונתנו: "המחדש בטובו בכל יום תמיד, מעשה בראשית" (ברכת יוצר המאורות). טובו של ה' איננו רק בבריאה שנעשתה בעבר. טובו של ה' מופיע לעיני החסיד בכל יום מחדש. בכל בוקר, עם פקיחת עיניו, חווה החסיד את השגחת ה' על עולמו. החסיד חש כיצד בכל רגע ורגע יש הארת פני ה' ואין לקבל זאת כמובן מאליו. חוויה זו מעצימה את חשיבות מעשיו של החסיד. בגלל שהחסיד חש כיצד ה' חפץ בעולמו ומחדש אותו בטובו בכל יום, מתעורר בחסיד הרצון להכיר תודה במעשיו לה'. הבנת החסיד את העובדה שה' מחדש את עולמו בכל יום מביאה אותו לעבוד את בוראו ביתר חשק והתלהבות. הארת פני ה' גוררת את הארת פניו של החסיד. מתוך המדרגה הזאת מתעלה החסיד אל שיא המדרגות הרוחניות – הנבואה. המוסר, הדרך הישרה שבה נוהג החסיד, אינו רק מדרגה לעצמה. החסיד לא מסתפק בתכלית להיות אדם טוב. הטוב שאליו שואף החסיד הוא טוב המזכה אותו להידבק באלוהים. הדבקות באלוהים איננה דבקות פיזית כמובן. ריחוק מה' או קרבה אליו לא נמדדים במטרים או בקילומטרים. קרבה וריחוק פירושם הוא עד כמה נוהג החסיד בדרך שבה מנהיג ה' את עולמו. האם החסיד צועד בדרך שבה נוהג ריבונו של עולם. לכן, מוסריותו – טובו של החסיד, מביאה אותו להידמות לדרך הנהגת ה' את עולמו – מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית, כפי שראינו לעיל. הנבואה – הדיבור האלוהי עם האדם, מתאפשרת רק לאחר שהאדם נוהג בדרך שבה גם ה' נוהג. רק אז הוא זוכה להתגלות כבוד ה' אליו.
הרחבות
* בת קול?
כְּמוֹ שֶׁהָיוּ בְּחִירֵי הַחֲכָמִים בְּבַיִת שֵׁנִי רוֹאִים צוּרָה וְשׁוֹמְעִים בַּת קוֹל, וְהִיא מַדְרֵגַת הַחֲסִידִים, וּלְמַעְלָה מִמֶּנָּה מַדְרֵגַת הַנְּבִיאִים. בבית שני, אומר החבר, היו שומעים בחירי החכמים בת קול. מהי בת קול?
בת קול היא מדרגה אחת פחותה ממדרגת הנבואה, כדברי החבר כאן. גם הרמב"ם כותב דברים מעין אלו: "כי זה הדיבור אשר שמעוהו או שעלה בדעתם הוא כדמות 'בת קול' אשר יזכרוה החכמים תמיד, והוא ענין אחד ילוה לאיש שאינו מזומן" [מורה נבוכים ב, מב]. כוונתו שאיש שאינו מוכן לנבואה ישמע 'רק' בת קול.
ה תוספות-יום-טוב כותב שלכן היא נקראת 'בת קול'. ה'קול' הוא הנבואה ממש (לדוגמה: "וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו") ו'בת הקול' הוא ההד של אותו הדיבור האלוהי. טעם נוסף לשמה מביא התוספות . לפי דבריו 'בת קול' נקראת כך משום "שלא היו שומעים קול היוצא מן השמים אלא מתוך אותו קול יוצא קול אחר כמו פעמים שאדם מכה בכח ושומע קול אחר היוצא ממנו למרחוק ואותו קול היו שומעין לכך קורין אותו בת קול" [סנהדרין יא, א, ד"ה "בת קול"]
גם אחרי שפסקה הנבואה המשיכו להשתמש בבת קול [יומא ט, ב].
שאלות לדיון
מה משמעותם של דברי החבר שכשהחסיד סובל מקושי בעבודתו הוא כאילו גומל בזה טובה לריבונו?
מה ניתן ללמוד מהעובדה שהחסיד מוצא את כל איבריו נשמעים לרצונו?
לעילוי נשמת משה בן מסעודה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
