ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מאחר שהאירוע הזה התרחש סמוך לחג הפסח, ומאחר שמכת הארבה מופיעה בתנ"ך כאחת מעשר המכות שהביא הקב"ה על המצרים לפני יציאת בני ישראל מעבדות מצרים, בואו של הארבה למצרים ולכאן עורר עניין גדול בציבור וזכה לסיקור תקשורתי נרחב.
זה דחף אותי לחשוב על המכות כפי שהן מתוארות לנו בתנ"ך, מכות מצרים. האם כולן היו נס מוחלט או שמא היו אירועים טבעיים או טבעיים-למחצה שהקב"ה פקד עליהם להתרחש באותו הזמן ובאותו המקום. נראה שהרמב"ם מחזיק בדעה שכמעט כל הנסים הם נס רק בבחינת הזמן והמקום של התרחשותם, אך האירוע עצמו הוא חלק מן הסדר הטבעי של העולם.
הרמב"ם מאפשר רק מקרים חריגים נדירים לניסים. ראשונים אחרים חולקים על הדעה הזאת ורואים בכל עניין הנסים בתנ"ך כמשהו שנמצא לגמרי מחוץ לתחום הטבעי. שאלת הנסים נותרת, אם כך, מסתורית ונעלמה עד היום, על אף שרוב היהודים תומכים מן הסתם בדעה השנייה שהוצגה כאן ולא בדעת הרמב"ם.
ואם היו לפרעה חומרי הדברה ומטוסים שיכולים לרסס אותם ובכך להתגבר על מכת הארבה שפלש לארצו? ואם הייתה לו רשת חשמל רחבה שמקיפה את ארצו, האם אז מכת החושך באמת הייתה פוגעת בו ובמצרים? נניח שהייתה לו פקולטה לרפואה יוצאת מן הכלל, האם אז הוא היה מסוגל להתמודד עם מכת הכינים ומכת השחין? במילים אחרות, האם כל המכות האלה שפקדו את המצרים ולבסוף שכנעו אותם לשחרר את בני ישראל היו יכולות להשיג את המטרה רק לפני אלפי שנים – בארץ ובציוויליזציה שאין בה טכנולוגיה מודרנית או ידע מדעי? ואולי היו המכות היו נס כה גדול ועל-טבעי עד שלא היה אפשר לשלוט בהן אפילו בימינו אלה?
התשובה לשאלה המסקרנת הזאת תלויה, כמובן, בהגדרה שלנו למושג נס. בספרו המפורסם של מארק טוויין "יאנקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור", היאנקי מנצח בדו-קרב מול מרלין הקוסם בעצם זה שהוא פשוט מכניס טכנולוגיה מודרנית וידע מדעי לתוך הציוויליזציה האנלפבתית בעיקרה של המאה ה-12.
מה שהיה נס בעיני המלך ארתור היה חשמל ליאנקי מקונטיקט שבא מהמאה ה-19. עם זאת, האם לא נוכל לראות בחשמל עצמו נס? אנחנו מסוגלים להסביר איך החשמל פועל, אבל לא מדוע הוא פועל כפי שהוא פועל. הפוסקים הגדולים ביהדות עדיין מתמודדים עם הניסיון להגיע להבנה הלכתית של החשמל. המסתורין של החשמל עצמו הופך אותו למשהו נסי כמעט במהותו.
אני מרגיש שהמסתוריות במעשה ידיו של האלקים, בטבע וביקום העצום שלנו, שהולכת ונגלית לנו באמצעות הקדמה הטכנולוגית והמחקר המדעי, היא כשלעצמה נסית. ככל שאנחנו יודעים יותר, כן אנחנו נדהמים יותר מהמורכבות ומן היופי והסדר של העולם שלנו והפלאים שיש בו.
היהדות רואה בטבע עצמו פלא צרוף. זאת בעצם הסיבה האמיתית שקשה לנו להגדיר נסים באופן שישביע את רצון כולם. אם כל דבר הוא נס, אז שום דבר איננו נס במובן המקובל של המילה. זה בעצם הבסיס לדעתו של הרמב"ם. רק המקום והזמן של האירוע הופכים אותו למופלא. האירוע עצמו הוא רק פרט אחד ברצף המתמשך של נס הטבע והבריאה.
לכן אפשר לומר שהעובדה שלא היו לפרעה מטוסי ריסוס היא שהפכה את מכת הארבה לנס ולמשהו שהפחיד את פרעה ואת החברה שבה הוא חי, ואילו הניסיון שלנו עם נחילי הארבה שפלשו לארצנו איננו אלא ידיעה מעניינת בעיתון. עם זאת, אני מרגיש שהעובדה שגם אחרי 3,325 שנה עם ישראל מציין את יציאתו ממצרים באותו האופן, על כל פרטיו, שציינו אבות אבותיו את החג היא בהחלט בגדר נס.
שבת שלום ופסח כשר ושמח,
הרב דוב בערל וויין
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.











