ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- שבת ומועדים
- עצמאות וגאולה שלמה
- תקופתנו בתהליך הגאולה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
לאיטה בת חנה ארנרייך
"אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה: מֵאֵת יְקֹוָק הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ: זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְקֹוָק נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ" (תהלים קי"ח כב-כד).
ננסה לצעוד בעקבותיו של הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל ולהסביר מה קרה ביום זה ולמה היה נכון לקבוע שיום הכרזת המדינה הוא היום שבו נודה לקב"ה על תחילת גאולתנו ופדות נפשנו.
בשבוע שעבר, בהפטרת פרשת שמיני, קראנו על ניסיונותיו של דוד להעלות את הארון לירושלים ובכך לקבוע אותה כעיר הבירה הרוחנית של עם ישראל לנצח. פרק אחד קודם, מספר לנו הנביא כיצד הפך דוד בן ישי את ירושלים, לבירתה המדינית של מדינת ישראל הראשונה.
ננסה להבין את התהליך.
עם נפילתם של ישראל ושאול בקרב שהתקיים בעמק יזרעאל ובהר הגלבוע מול הפלשתים, נפלה כל ארץ ישראל המערבית בידיהם. רק איש בושת, שכנראה לא השתתף בקרב עקב היותו "רפה ידים", נותר מבניו של שאול. אבנר בן נר ברח יחד עמו לעבר הירדן המזרחי ומשם ניסו יחד למלוך על ישראל.
דוד לעומת זאת, עלה אחרי התייעצות עם השכינה, מצקלג לחברון. בחברון מלך דוד כ"וואסל" בחסות אכיש מלך גת - פטרונו עוד מימי היותו "עצור" ונרדף מפני שאול בן קיש. דוד מלך בשלב זה רק על שבט יהודה, שהיה משועבד לפלשתים כבר מתחילת תקופת השופטים (לאחר תקופת עתניאל בן קנז ובעקבות כישלונם הרוחני של אלימלך ובניו). לאחר נפילתו של אבנר בן נר בידי יואב בן צרויה ורציחתו של איש בושת בן שאול בידי שני קצינים מצבאו, עלה דוד לירושלים כמלך של כל שנים עשר השבטים.
עיון בכתובים מעלה לדיון שאלה קשה. וזה לשון הכתוב:
"בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וּשְׁתַּיִם שָׁנִים מָלָךְ אַךְ בֵּית יְהוּדָה הָיוּ אַחֲרֵי דָוִד: וַיְהִי מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה דָוִד מֶלֶךְ בְּחֶבְרוֹן עַל בֵּית יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים" (שמואל ב ב' י-יא).
אם איש בושת מלך רק שנתיים, מדוע התעכב דוד בחברון עוד חמש וחצי שנים ולא עלה לירושלים מיד לאחר מותם של מתנגדיו? (עיינו ברד"ק ברלב"ג ובאלשיך במקום).
נסביר כי היתה משמעות מדינית לעלייתו של דוד לירושלים והפיכתה לבירתם של כל שנים עשר שבטי י-ה. הייתה זאת בעצם הכרזת עצמאות וניסיון להשתחרר מעולו של הכיבוש הפלישתי. לכן, צעד זה גרר אחריו תגובה פלשתית מיידית וניסיון שלהם לחסל את דוד ומדינתו החדשה (עיינו שמו"ב ה' יז ואילך).
הכרזת העצמאות חייבה הכנה מרובה של תשתיות שלטוניות ורקימת קשרים בין לאומיים. ההחלטה על הרגע הנכון מחייבת סייעתא דשמיא מרובה. הכרזה טרם הזמן עלולה להיות צעד נמהר ופזיז, התעכבות מאידך עלולה להיות החמצה לדורות. לכן, דוד שהומלך על כל ישראל בחברון לאחר סיום שתי שנות מלכות איש בושת, חיכה עוד חמש וחצי שנים. רק כשהבין שהגיע הזמן הנכון, בתום שבע וחצי שנות כהונה בחברון, הכריז עצמאות.
כך גם בדורנו, החלטתו של דוד בן גוריון להכריז עצמאות בה' באייר תש"ח, היה בה סיכון רב. בסופו של דבר לאחר מלחמה קשה כנגד כל מדינות ערב שקמו עלינו לכלותינו, התברכנו בסייעתא דשמיא נפלאה, צלח הדבר בידו. שוב זכינו לאחר 2,700 שנות גלות, לחדש את מדינת היהודים החופשית על חלקים נרחבים של ארץ ישראל המערבית.
הבה נתפלל כי כשם שזכינו לאתחלתא דגאולה, כן נזכה בקרוב לגאולה שלמה.
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
למה ללמוד גמרא?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
האם מותר לפנות למקובלים?
תיקון ימי השובבי"ם
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
סודו החינוכי של חודש שבט
למטר השמיים
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
