ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
נורית בת גדליהו משה
וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעָה עֵת מַּסַּע הָאִישׁ הַזֶּה, אָמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה: הִנֵּה אַתָּה מֵת בַּדֶּרֶך הַזֹּאת הַמְסֻכֶּנֶת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לְךָ מִי שֶׁיְּלַוֶּה אוֹתְךָ. אָמַר לָהֶם: וּמִי הוּא זֶה הַמְלַוֶּה אֶתְכֶם? אָמְרוּ לוֹ: הַמֶּלֶך, אֲשֶׁר בִּקַּשְׁנוּ וְיִחַלְנוּ שֶׁיְּלַוֶּה אוֹתָנוּ מִיּוֹם הֱיוֹתֵנוּ בַּמְּדִינָה הַזֹּאת, וְלֹא רְאִינוּךָ מְבַקֵּשׁ עַל כְּגוֹן זֶה מֵעוֹלָם. אָמַר לָהֶם: הוֹי שׁוֹטִים, וּמִי שֶׁקּוֹרֵא אֵלָיו בְּעֵת הַבִּטְחָה, הֲלֹא כֹּל שֶׁכֵּן שֶׁיְּיַחֵל אֵלָיו בְּעֵת הַפַּחַד, אֲפִלּוּ לֹא יְבַטֵּא זֹאת בְּפִיו, וְהוּא, אֲשֶׁר עוֹנֵהוּ בְּעֵת הָרְוָחָה, הַאֵין רָאוּי שֶׁיַּעֲנֵהוּ יוֹתֵר בִּשְׁעַת הַדְּחָק? וְאִם אַתֶּם טוֹעֲנִים שֶׁהוּא מַשְׁגִּיחַ עֲלֵיכֶם מִפְּנֵי שֶׁאַתֶּם מְרוֹמְמִים אוֹתוֹ, הֲיֵשׁ בָּכֶם מִי שֶׁקִּבֵּל אוֹתוֹ עַל עַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁקִּבַּלְתִּי אֲנִי, וְרוֹמֵם אוֹתוֹ כָּמוֹנִי, וְסָבַל מִן הַצַּעַר בִּגְלַל הַדְּבֵקוּת בְּמִצְוֹתָיו כַּאֲשֶׁר סָבַלְתִּי אֲנִי, וְנִשְׁמַר מִן הַטִּנֹּפֶת בְּעֵת הַזְכָּרַת שְׁמוֹ כָּמוֹנִי, וְהִתְחַיֵּב בְּכִבּוּד שְׁמוֹ וְסִפְרוֹ מַה שֶּׁאֲנִי הִתְחַיַּבְתִּי, וְכֹל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי בְּמִצְוָתוֹ וּבְלִמּוּדוֹ? וְאַתֶּם רוֹמַמְתֶּם אוֹתוֹ מֵהֶקֵּשׁ וְהַשְׁעָרָה וְלֹא יַזְנִיחֲכֶם, וְאֵיך יַעֲזֹב אוֹתִי לְנַפְשִׁי בְּמַסָּעִי בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא בִּטֵּאתִי זֹאת כַּאֲשֶׁר בִּטֵּאתֶם אַתֶּם מִפְּנֵי שֶׁבָּטַחְתִּי בְּצִדְקוֹ? וְזֶה הַמָּשָׁל אָמְנָם הוּא לְמִי שֶׁהֵגִיס לִבּוֹ וְלֹא קִבֵּל מִן הַחֲכָמִים. שֶׁאִם לֹא כֵן, הֲרֵי תְּפִלּוֹתֵינוּ מְלֵאוֹת מִזֵּכֶר הָעוֹלָם הַבָּא, וְדִבְרֵי הַחֲכָמִים הַמְקֻבָּלִים מִן הַנְּבִיאִים מְלֵאִים בְּהַגְדָּרַת גַּן עֵדֶן וְגֵיהִנֹּם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְתִּי לְךָ.
___________________________
מתחטא – מתחנן. בעת הבטחה – בזמן שלום. והוא – המלך.
ביאורים
העיקרון המובא בפסקה זו מלווה את ספר הכוזרי וחורז אותו מתחילתו עד סופו. יישום מדויק ומסור של ציווי ה' משמעותי וחשוב יותר מכל ביטוי נרגש וחוויתי. עובד האלוהים אינו מונע מתחושות ומחוויות בלבד, הוא פועל על פי הנחיות ברורות. הנחיות אלה מגדירות מתי מעשיו של האדם מקרבים אותו אל ה' ומתי הם מרחיקים אותו ממנו. עובד האלוהים לא מדבר אודות האל, הוא פשוט חי בכל רגע מחייו על פי רצונו. נוכחות האל מלווה אותו בכל רגע ולא רק בדיבורים ובתחושות. המשל מתאר מהו ההבדל בין אלה המגדלים בפיהם את המלך, מהללים אותו ומשבחים אותו ובין מי שהמלך קירבו, והתייחס אליו באופן אישי. בצאתה לדרך מבקשת הקבוצה הראשונה מן המלך שיגונן עליה מפני הנזקים שבדרך. הם מאמינים שזכות דברי השבח ששיבחו את המלך יובילו ליחס מועדף כלפיהם. מקורבו של המלך נראה להם כמי שלא יזכה להגנה, שכן הוא לא הילל ושיבח את המלך כמותם. טעותם נובעת מן המחשבה שחוויית קשר בלבד מביאה להשגחה. קרובו של המלך לא פנה אל המלך רק בדברי שבח. הוא פעל לאורך כל הדרך על פי רצונו של המלך, לא על פי אומד והשערה בלבד. ביטחונו בהגנה שהמלך יעניק לו בדרך נובעת מתוך חוויית הקרבה הממשית שהוא חש לאורך כל חייו קודם לכן. קרבה שנובעת קודם כל מיישום מדוקדק של רצונו של המלך. במשל זה הבהיר שוב ריה"ל עד כמה הקשר בין מצבו של החסיד בעולם הזה קשור קשר בל יינתק למצבו בעולם הבא.
הרחבות
* ה'קל וחומר' הנלמד מאנשים אחרים לעושי רצון ה'
וְאֵיך יַעֲזֹב אוֹתִי לְנַפְשִׁי בְּמַסָּעִי. קל וחומר דומה לזה שעשה כאן ריה"ל, מצינו במדרש: "ויקום איש צרורות היה בן אחותו של רבי יוסי בן יועזר איש צרידה והוה רכיב סוסיא בשבתא (היה רוכב על סוס בשבת). אזל קומי שריתא למצטבלא (רכב והלך אל עבר הקורה שעליה עמדו לתלות את יוסי דודו). א"ל חמי סוסי דארכבי מרי וחמי סוסך דארכבך מרך (אמר לו יקום - ראֵה את הסוס שהרכיבני אדוני עליו וראֵה את הסוס שעליו הרכיבך אדונך, כלומר – ראֵה את ההבדל בינינו, כמה לי טוב וכמה לך רע), א"ל אם כך למכעיסיו קל וחומר לעושי רצונו (אם למכעיסיו כל כך טוב, קל וחומר שיהיה בעתיד טוב לעושי רצונו), א"ל עשה אדם רצונו יותר ממך? אמר לו ואם כך לעושי רצונו קל וחומר למכעיסיו (אם אדם שעשה רצונו כמוני נידון בצורה כה קשה, קל וחומר שמכעיסיו יקבלו עונש קשה), נכנס בו הדבר כארס של עכנא (השפיעו עליו הדברים וזעזעו אותו כארס של נחש), הלך וקיים בעצמו ארבע מיתות בית דין סקילה שריפה הרג וחנק, מה עשה? הביא קורה נעצה בארץ וקשר בה נימא (חבל קטן) וערך העצים והקיפן גדר של אבנים ועשה מדורה לפניה ונעץ את החרב באמצע והצית האור תחת העצים מתחת האבנים ונתלה בקורה ונחנק קדמתו האש נפסקה הנימה נפל לאש קדמתו חרב ונפל עליו גדר ונשרף. נתנמנם יוסי בן יועזר איש צרידה (יוסי בן יועזר שהוצא אז להורג, היה עדיין גוסס) וראה מטתו פרחה באויר, אמר בשעה קלה קדמני זה לגן עדן" [בראשית רבה סה כב].
שאלות לדיון
היכרות האיש המסופר עם המלך מודגשת דווקא בתוך המדינה, שם הוא שם לב להנהגת הצדק של המלך. לעומתו, שאר אנשי המדינה בוטחים במלך דווקא כשהם עוזבים את המדינה וחושבים שהמלך אינו משגיח עליהם בביתם.
מה מעלתו של מי שמבחין בהשגחה ביום-יום לעומת מי שמבחין בה בזמנים מיוחדים?
למה איש זה אינו מבקש, כשאר אנשי המדינה, לוויה למסע?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
אנחנו קודש למענך
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך נראית נקמה יהודית?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
