^ 1.דברים לד, ג; שופטים א טז; שופטים ג, יג; דברי הימים ב כח, טו
^ 2."מעשה בישראל וגוי שהלכו בדרך, ובא עובד כוכבים ואמר: חבל על יהודי שהיה עמי בדרך, שמת בדרך וקברתיו, והשיאו אשתו. ושוב מעשה בקולר של בני אדם שהיו מהלכין לאנטוכיא, ובא גוי אחד ואמר: חבל על קולר של בני אדם, שמתו וקברתים, והשיאו את נשותיהם". וכן במקומות נוספים, ואכמ"ל.
^ 3.ועיין שם בתוספות ובאחרונים שדנו בדבריהם.
^ 4.תרגום יונתן (במדבר יא כו): "הָא מַלְכָּא סְלִיק מִן אַרְעָא דְמָגוֹג בְּסוֹף יוֹמַיָא וּמַכְנַשׁ מַלְכִין קִטְרֵי תַגִין וְאַפַרְכִין לוֹבְשֵׁי שִׂרְיוֹנִין וְכָל עַמְמַיָא יִשְׁתַּמְעוּן לֵיהּ וּמְסַדְרִין קְרָבָא בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל עַל בְּנֵי גַלְוָתָא בְּרַם קִירִיס אִיטִימוֹס לְהוֹן בְשַׁעַת אֲנִיקִין וּמִקְטַל כֻּלְהוֹן בִּיקִידַת נִשְׁמָתָא בְּשַׁלְהוֹבִית אֵשָׁתָא דְנַפְקָא מִתְּחוֹת כּוּרְסֵי יְקָרָא וְנָפְלִין פִּגְרֵיהוֹן עַל טַוְורַיָא דְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל וְיֵיתוּן כָּל חֵיוַת בָּרָא וְצִיפְרֵי שְׁמַיָא וְיֵיכְלוּן גוּשְׁמֵיהוֹן וּמִבָּתַר כְּדֵין יֵיחוֹן כָּל מֵתַיָא דְיִשְׂרָאֵל וְיִתְפַּנְקוּן מִן טַוְורָא דְאִצְטְנַע לְהוֹן מִן שֵׁירוּיָא וִיקַבְּלוּן אֲגַר עוֹבָדֵיהוֹן".
^ 5.כך מבואר בדברי הצדיק הירושלמי הרב אשר פריינד זצוק"ל (גליון 'החברותא' מס' 173): "הבריאה נראית בעיני בני האדם (המוגבלים) כמבנה המורכב - מכסה את המציאות האמיתית (שהיא) 'תוהו ובוהו'... הכרת ה'תוהו ובוהו' הכרחית לתיקון הבריאה, ובה גם ענין מלחמת גוג ומגוג. רמז וסמל להתנתקות מההשפעה של הטבע החומרי, אשר הכרחית להיות לפני ביאת גואל צדק...". וכעין כך כתב גם ה"פרי צדיק" במסקנתו (פרשת שמיני - אות ט).
^ 6.על "מותו" כביכול ב"הר", וכפי שמרומז בתרגום יונתן שהובא לעיל בהערת השולים: "...וּמִבָּתַר כְּדֵין יֵיחוֹן כָּל מֵתַיָא דְיִשְׂרָאֵל וְיִתְפַּנְקוּן מִן טַוְורָא (ה"הר") דְאִצְטְנַע לְהוֹן מִן שֵׁירוּיָא וִיקַבְּלוּן אֲגַר עוֹבָדֵיהוֹן". יציאה אל ה"הר" מסמלת באגדות חז"ל התחברות לגשמיות, וכפי שהתבאר במאמר "המערה של חוני" בהסבר אגדת הירושלמי (תענית פ"ג, ה"ט) על חוני המעגל שיצא אל ה"הר" אל ה"פועלים", ונרדם ו"התעורר" לתחיה.
^ 7.מלכים ב כא, יג
^ 8.תנא דבי אליהו (אליהו רבה, איש שלום, יב): "ופילגש בגבעה בימי כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם היתה?! וכי מה טיבה של אותה פילגש שהביאוה ונתנוה אצל שופטי ישראל?! אלא לפי שרחמיו של הקדוש ברוך הוא מרובין על ישראל לעולם, אמר, שמא יאמרו אומות העולם, עדיין לא נכנסו ישראל בארצם אימתי קילקלו במעשיהן, לפיכך הביאוה ונתנוה אצל שופטי ישראל."
^ 9.וכפי שהתבאר באריכות במאמר "רש"י - והפסוק שלא קיים".
^ 10."וְיָצְאוּ יֹשְׁבֵי עָרֵי יִשְׂרָאֵל וּבִעֲרוּ וְהִשִּׂיקוּ בְּנֶשֶׁק וּמָגֵן וְצִנָּה בְּקֶשֶׁת וּבְחִצִּים וּבְמַקֵּל יָד ... כִּי בַנֶּשֶׁק יְבַעֲרוּ אֵשׁ". (יחזקאל לט, ט-י)
^ 11.בחלק מהגרסאות כתוב במשנה: "הוציאה להם מקלו ותרמילו ומנעלו ואפונדתו", ואף זה רמז. "הר הבית" נחשב "מחנה לויה" והוא מקומם של הלויים, ובמשנה (ברכות, ט, ה) נאמר: "לֹא יִכָּנֵס לְהַר הַבַּיִת בְּמַקְלוֹ וּבְמִנְעָלוֹ וּבְפֻנְדָּתוֹ...". תוספת זו מרמזת שהלוי היה "מחובר" ל"מנעלו ואפונדתו" ולכן הוא לא ראוי לתפקידו ואינו ראוי להיות ב"מחנה לויה". בכל אופן, בכל הגרסאות בדברי רב כהנא בגמרא מופיע שהפונדקית העידה נוסח אחר קצר: "זה מקלו וזה תרמילו". אולם כפי שהתבאר אין סתירה בין הנוסח שמופיע בגמרא לבין הנוסח שמופיע במשנה, משום שלא מדובר בעדות מילולית כפשוטה, אלא בעדות "סמלית". והסמל של "מקל ותרמיל" מקבילים לסמל של "מנעל ואפונדה" ולכן אין צורך לחזור עליהם.
^ 12.והיא גם שיטת אברהם אבינו וכפי שהתבאר באריכות במאמר "הניגון של אברהם אבינו".