ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שחר מיכאל בן רעות
מא אָמַר הֶחָבֵר: לֹא נֶאֱמַר זֶה אֶלָּא לֶהָמוֹן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְחַדְּשׁוּ מִסְּבָרָתָם וְיִתְחַכְּמוּ וְיִקְבְּעוּ לְעַצְמָם מִצְווֹת מֵהֶקֵּשֵׁיהֶם, כְּמַעֲשֵׂה הַקָּרָאִים, וְהוּא מְזָרֵז עַל הַקַּבָּלָה מִן הַנְּבִיאִים אַחֲרֵי משֶׁה ע"ה וּמִן הַכֹּהֲנִים וְהַשּׁוֹפְטִים, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר בַּנָּבִיא: "נָבִיא אָקִים לָהֶם וְגוֹ' וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ", וְאָמַר עַל הַכֹּהֲנִים וְהַשּׁוֹפְטִים שֶׁיֵּשׁ לְהִשָּׁמַע לְמִשְׁפָּטָם. וְנִמְצָא מַאֲמַר "לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם ולֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ" וְגוֹ' רוֹצֶה לוֹמַר: מַה שֶּׁצִּוִּיתִי אֶתְכֶם בּוֹ עַל יְדֵי משֶׁה, וּמַה שֶּׁצִּוִּיתִי עַל יַד נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ, לְפִי הַתְּנָאִים הַמְקַיְּמִים אֵת הַנְּבוּאָה, אוֹ מַה שֶּׁהִסְכִּימוּ עָלָיו הַכֹּהֲנִים וְהַשּׁוֹפְטִים מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה', כִּי הֵם נֶעֱזָרִים בַּשְּׁכִינָה. וְלֹא יִתָּכֵן שֶׁיַּסְכִּימוּ עַל דָּבָר הַחוֹלֵק עַל הַתּוֹרָה, לְפִי שֶׁהֵם רַבִּים. וְלֹא יִתָּכֵן לָהֶם דִּמְיוֹן שָׁוְא, לְחָכְמָתָם הָרְחָבָה, זוֹ שֶׁהִיא יְרֻשָּׁה לָהֶם, וְהַטִּבְעִית, וְהַנִּקְנֵית, מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ שֶׁעַל הַסַּנְהֶדְרִין לָדַעַת אֵת כֹּל הַחָכְמוֹת. וּבְיִחוּד מֵאַחַר שֶׁזֶּה מְעַט שֶׁנִּסְתַּלְּקָה מֵהֶם הַנְּבוּאָה אוֹ מַה שֶּׁעוֹמֵד בִּמְקוֹמָהּ מִבַּת קוֹל וְזוּלַת זֶה.
וְנַנִּיחַ שֶׁנּוֹדֶה לַקָּרָאִים בְּמַה שֶּׁהֵם טוֹעֲנִים עָלֵינוּ אוֹדוֹת מוּבַן הַבִּטּוּי "מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת" וְ"עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת", שֶׁהוּא מִיּוֹם רִאשׁוֹן, וְאָז נֹאמַר, שֶׁאַחַד הַשּׁוֹפְטִים אוֹ הַכֹּהֲנִים אוֹ הַמְּלָכִים הָרְצוּיִים, עִם דַּעַת הַסַּנְהֶדְרִין וְכֹל הַחֲכָמִים, רָאָה כִּי הַכַּוָּנָה שֶׁל הַמִּסְפָּר הַהוּא אָמְנָם הִיא לִתֵּן חֲמִשִּׁים יוֹם בֵּין בִּכּוּרֵי קְצִיר שְׂעוֹרִים וּבִכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים, וּשְׁמִירַת שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת שֶׁהֵם שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת, וְנָתַן לָנוּ מָשָׁל בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מֵהַשָּׁבוּעַ, כְּאוֹמֵר: אִם תִּהְיֶה הַהַתְחָלָה "מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה" מִיּוֹם רִאשׁוֹן, הֲרֵי הֵם יִסְתַּיְּמוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, כְּדֵי שֶׁנַּקִּישׁ מִמֶּנּוּ שֶׁאִם תִּהְיֶה הַהַתְחָלָה מִיּוֹם שֵׁנִי — יִסְתַּיְּמוּ בְּיוֹם שֵׁנִי, וְ"הָחֵל חֶרְמֵשׁ" מָסוּר לָנוּ, כַּאֲשֶׁר נִרְאֶה שֶׁהוּא רָאוּי נַתְחִיל בּוֹ וְנִסְפֹּר מִמֶּנּוּ, וְנִקְבַּע זֶה שֶׁהוּא יִהְיֶה יוֹם שֵׁנִי שֶׁל פֶּסַח. וְאֵין בָּזֶה סְתִירָה לַתּוֹרָה, וְהִתְחַיְּבָה קַבָּלָתוֹ לְתוֹרָה מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' בַּתְּנָאִים הַנִּזְכָּרִים. וְאוּלַי הָיָה זֶה בִּנְבוּאָה מֵאֵת ה' יִתְעַלֶּה, וְהַדָּבָר אֶפְשָׁרִי, וְנִהְיֶה נְקִיִּים מֵרִיב הַמְרִיבִים. ___________________________
ירושה להם והטבעית והנקנית – החכמה שקיבלו מאבותיהם ורבותיהם, חכמתם המולדת והחכמה שרכשו בלימודם. ואז נאמר – כך נאמר בתגובה לדבריהם. והדבר אפשרי – הבנת העניין ניתנת בכמה אפשרויות. נקיים מריב – מיושבת שיטתנו מקושיותיהם.
ביאורים
אחת הקושיות הגדולות שעולות בליבנו שעה שאנו לומדים על התורה שבעל פה היא, כיצד ההוספות שמוסיפים החכמים במשך הדורות עולה בקנה אחד עם האיסור המפורש: 'לא תוסיף'?
ההסבר שמעניק ריה"ל לשאלה זו מחודש וממשיך להעמיק את היסוד שעליו עמדנו בפסקה הקודמת – רוח הקודש שמכוחה באים חכמים שבכל דור, לללמוד ולהבין את התורה. ריה"ל סובר שאיסור 'בל תוסיף' נאמר רק להמון העם הפשוטים, אלה שאינם עמלים על התורה. יסוד דבריו נובע מן ההנחה שה'צינור' שדרכו מקבל החכם את יכולתו להכריע בסוגיות שונות הוא צינור הנבואה. לכן, כאשר זהו המקור שממנו שואב החכם את חכמתו, אין כל סיכוי שדבריו יסתרו את דברי התורה. הסיבה היא ששניהם ניתנו ממקור אחד – המקור האלוהי הוא זה אשר העניק לנו את התורה והוא זה אשר מאפשר לחכם לקלוט את ההבנה הנכונה בתורה. הקול האלוהי שדיבר אלינו בסיני לא פסק מעולם – 'קול גדול ולא יסף' – לא פסק. החכמה העברית היא חכמת ההקשבה, אנו מקשיבים היטב מה רבונו של עולם אומר לנו בעת הזאת דרך פסוקי התורה הנצחיים. ניתן לדמות את הקול האלוהי לגלי רדיו בלתי נראים שעל ידי כיוון המכשיר בצורה נאותה, ניתן לקלוט דרכו קולות וצלילים ממקומות רחוקים. החכם גם הוא, מנסה לכוון את התדר אל הגלים האלוהיים היוצאים מן 'המקום אשר יבחר ה''. על ידי המקום, הזמן והאדם המתאימים, ניתן להשיג את הרצון האלוהי כפי שהוא מתגלה בשעה זו. יוצא שלדברי ריה"ל ישנה אחדות מוחלטת בין חכמת התורה, גם זו הנלמדת על ידי החכמים לדורות, לבין הנבואה.
הרחבות
* נבואה והלכה
הַקַּבָּלָה מִן הַנְּבִיאִים וּמִן הַכֹּהֲנִים וְהַשּׁוֹפְטִים. ריה"ל קובע שלשה יסודות בפסיקת ההלכה: א. אפשר לפסוק על פי נבואה ורוח הקודש. ב. איסור "בל תוסיף" נאמר רק ל'המון', כלומר מי שאינו נביא או מן הסנהדרין. ג. סמכות הסנהדרין להוסיף מצוות היא רק ביושבם בלשכת הגזית, בזמן שבית המקדש קיים.
לכאורה אין כוונת ריה"ל לומר שציווי זה מקבל תוקף של מצווה 'מדאורייתא', אלא שחיובו הוא 'מדרבנן'.
הרמב"ם חולק על שיטת ריה"ל. א. פסיקת הלכה היא רק על פי סברא ולא על פי נבואה [הקדמת הרמב"ם למשנה, ב]. ב. איסור בל תוסיף אמור גם בחידוש מצווה מדבריהם [הקדמה למשנה תורה; הלכות ממרים ב, ט].
הרב קוק מביא כמה ראיות לשיטתו של ריה"ל. הוא מסביר שלנבואה ודאי הייתה השפעה על פסיקת ההלכה. גם אם לא על הפסיקה עצמה, לכל הפחות על אופן הלימוד המביא לפסיקה [אגרות הראי"ה חלק א קג, ועיין עוד הקדמה לשבת הארץ]. הרב צבי יהודה נהג להדגיש את דברי החת"ם סופר שמי שמערבב הלכה ואגדה ופוסק הלכה מדברי אגדה הרי הוא כמי שזורע כלאיים. כמובן שיש הבדל בין פסיקה מתוך השראת שכינה לבין פסיקת הלכה מתוך דברי אגדה.
* ממחרת יום טוב
וְנַנִּיחַ שֶׁנּוֹדֶה לַקָּרָאִים. אונקלוס תרגם "מבתר יומא טבא" שפירושו ממחרת יום טוב, וזוהי השיטה המסורה בידינו. ריה"ל מוסיף שאף לשיטתם המוטעית של הקראים עליהם לשמוע לדברי חז"ל.
שאלות לדיון
האם תוקף מצווה שחכמים תיקנו שווה לתוקף מצווה מן התורה?
מדוע חשוב שחברי הסנהדרין ידעו את כל החכמות ואת כל הלשונות? מה זה מלמד אותנו על התורה?
סודו החינוכי של חודש שבט
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
אנחנו קודש למענך
דיני קדימה בברכות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
