ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
כסף שנלקח מאגודת הסטודנטים. האם על מנת להשיב כסף זה לאחר מספר שנים יש להחזירו דווקא לאגודה או שניתן להחזיר כסף זה גם למוסדות צדקה שונים?
ועוד אם לא זוכרים את הסכום המדוייק שנלקח מה ניתן לעשות?
תשובה
כסף שנלקח מאגודת הסטודנטים צריך לחזור לאגודה זו.
ביחס לחלק השני בשאלתך, אני מבין מדברייך שהכסף נלקח ללא רשות וגם שאין מי שתובע אותו. על בסיס שתי הנחות אלו התשובה היא כדלהלן:
כשלא זוכרים את הסכום המדוייק, מן הדין צריך לשלם את הסכום שבודאי נלקח. וכדי לצאת ידי שמים צריך לשלם גם את שאר הסכום שיש ספק לגביו.
איני יודע אם התחייבתי
הדין המקורי
מבואר במשנה ובגמרא במסכת בבא קמא קיח' א' שאדם המודה בפני חבירו ללא שהלה תובעו, ואומר לו גזלתיך, הלויתני, הפקדת אצלי ואיני יודע אם החזרתי לך חייב לשלם כדי לצאת ידי שמים אך אם אומר איני יודע אם גזלתיך אם הלויתני אם הפקדת אצלי (כלומר איני יודע אם התחייבתי) פטור מלשלם אפילו כדי לצאת ידי שמים.
כך פסק גם השו"ע בסימן עה' סע' י':
לא תבעו אדם, אלא מעצמו אמר לחבירו: הלויתני, או: הפקדת אצלי, או: גזלתיך ואיני יודע אם החזרתי לך, פטור. ואם בא לצאת ידי שמים, חייב לשלם. אבל אם אמר: איני יודע אם הלויתני או אם הפקדת אצלי או אם גזלתיך, הואיל ובלא תביעת אדם אמר כן, פטור אף לצאת ידי שמים.
כמובן דיון זה נכון רק לאופן בו אין תביעה, אך אם השכנגדו תובעו והנתבע אומר איני יודע אם התחייבתי, חייב להישבע שבועת היסת שאינו יודע וחייב לשלם כדי לצאת יד"ש. ואם אומר איני יודע פרעתי חייב לשלם. (שם סעיף ט).
התחייב לאחד ואינו ויודע מיהו
שנינו במשנה מסכת בבא מציעא לז' א':
אמר לשנים: גזלתי לאחד מכם מנה, ואיני יודע איזה מכם. או: אביו של אחד מכם הפקיד לי מנה ואיני יודע איזה הוא - נותן לזה מנה ולזה מנה, שהודה מפי עצמו.
ומבארת הגמרא שם שמדובר שאין השנים תובעים אותו אלא החייב בא לצאת ידי שמים לכן נותן לכל אחד מהם מנה.
כן פסק בשו"ע סימן שסה' סעיף ב':
"אמר לשנים: גזלתי את אחד מכם ואיני יודע איזהו, אינו נותן אלא מנה, והם חולקים ביניהם, מאחר שהם לא היו יודעים שנגזלו, אלא על פיו; ועם כל זה אם בא לצאת ידי שמים, חייב לשלם כל הגזילה לכל אחד ואחד".
לכאורה היה מקום לומר שהגזלן פטור גם לצאת ידי שמים שהרי ביחס לכל אחד מהשנים הוא כאומר איני יודע אם התחייבתי, וכיון שהם אינם תובעים אותו מדוע לחייבו לשלם?
מכאן נלמד שכשברור לאדם שהתחייב ורק מסתפק למי התחייב כדי לצאת ידי שמים צריך לשלם לכל מי שהוא בכלל הספק בשונה ממצב בו לא ברור כלל שהתחייב.
מחלוקת הרמב"ן ובעל התרומות (מובאת בגר"א סימן עה' סעיף יח')
הרמב"ן דייק בלשון המשנה שאומרת אביו של אחד מכם הפקיד אצלי מנה שאם מדובר באדם עצמו שהפקיד כיון שגם עליו מוטלת האחריות לזכור למי הפקיד אין הנפקד חייב להחזיר לשניהם אפילו כדי לצאת ידי שמים. בעל התרומות חולק ולדעתו בכל אופן שיודע שהתחייב ואינו יודע למי, חייב לשלם לשניהם כדי לצאת ידי שמים. כמובן כשגזל ואינו יודע למי לכו"ע חייב לשלם לשניהם כדי לצאת ידי שמים.
התחייב ולא יודע כמה
כתב השו"ע בסימן עה' סעיף יח:
טענו שניהם ספק, כגון שטענו: הלויתיך ואינו יודע כמה, והשיבו: אמת שהלויתני ואיני יודע כמה, אין הנתבע נשבע אפילו היסת, ומשלם לו מה שברור לו ויוצא בו אף ידי שמים. ויש אומרים שכיון שזוכר שלוה, אינו יוצא ידי שמים עד שיתפשר עם המלוה במה שיוכל. ובין כך ובין כך יכול המלוה להחרים סתם על כל מי שיודע הוא חייב לו ואינו פורעו.
כלומר אדם הטוען התחייבתי בהלוואה ואיני יודע כמה, יש אומרים שחייב לתת את הסכום שברור לו שלווה ומעבר לכך פטור אפילו לצאת ידי שמים. ויש אומרים שכדי לצאת ידי שמים חייב לשלם גם את הסכום שמסופק בו להתפשר עם המלווה. צריך לברר מה יסוד המחלוקת בין הדעות המובאות בשו"ע? ומה הדין באדם שגזל ואינו יודע כמה האם גם בזה חולקים?
אפשרות א' לביאור המחלוקת
ניתן אולי לומר שהמחלוקת בשו"ע היא האם לדמות מקרה של התחייבתי ואיני יודע כמה להתחייבתי ואיני יודע למי. יש אומרים שכיון שברור לו שהתחייב ממילא גם על החלק שלא ברור לו חייב לשלם כדי לצאת
ידי שמים. ואחרים סוברים שאין לדמות, ודוקא באופן שהתחייב ולא יודע למי, נותן לשניהם כדי לצאת ידי שמים שאל"כ יתכן שלא יתן כלום לאדם שהתחייב כלפיו, אך כשהתחייב לאדם אחד ואינו יודע כמה, מספיק שיתן לו מה שבודאי חייב לו לדעתו.
דעת הגר"א בביאור המחלוקת
הגר"א (בשו"ע על סעיף יח) מבאר שלכו"ע באופן כזה חייב לצאת ידי שמים ואין חילוק בין מצב שהתחייב ולא יודע למי לבין מצב שהתחייב ולא יודע כמה. והמחלוקת בשו"ע בסעיף יח' היא מחלוקת הרמב"ן ובעל התרומות האם אנו אומרים בהלואה שכיון שחובה על המלווה לזכור כמה הלווהו אין לחייב את הלווה לשלם מה שמסופק אם בכלל חייב גם כדי לצאת ידי שמים.
הנפקא מינה בין הביאורים בשו"ע היא מה הדין בגזל ואינו יודע כמה, לדעת הגר"א באופן זה אין מחלוקת ולכו"ע חייב לשלם גם את הסכום המסופק כדי לצאת ידי שמים.

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

איך ללמוד אמונה?

האם מותר לפנות למקובלים?

איך ללמוד גמרא?

למה באנו לעולם הזה?

הלכות שטיפת כלים בשבת

שבירת 7 המיתוסים של ליל הסדר

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

הלכות קבלת שבת מוקדמת
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















