ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שחר מיכאל בן רעות
נג אָמַר הֶחָבֵר: אִם כֵּן, לֹא הִתְחַזְּקָה אֶצְלְךָ הַתּוֹרָה כֻּלָּה. הַאִם חֲזָקָה בְּעֵינֶיךָ הַעֲבָרַת הָרְכוּשׁ וְהַקַּרְקָעוֹת וְהַבַּיִת וְהָעֲבָדִים בְּקַבָּלַת הַקִּנְיָן וְהַצַּוָּאָה, וְגֵרוּשֵׁי הָאִשָּׁה וְאִסּוּרָהּ אַחַר שֶׁהָיְתָה מֻתֶּרֶת בְּמַאֲמַר 'כִּתְבוּ וְחִתְמוּ וּתְנוּ גֵט', וְהַתָּרָתָהּ אַחַר אִסּוּרָהּ בְּמַאֲמַר 'תְּהֵא לִי מְקֻדֶּשֶׁת', וְכֹל מַה שֶּׁבְּ'תוֹרַת כֹּהֲנִים' מִן הַדְּבָרִים שֶׁהַשְׁלָמָתָם תְּלוּיָה בְּמַעֲשֶׂה מְסֻיָּם אוֹ בְּדִבּוּר מְסֻיָּם, וְצָרַעַת הַבֶּגֶד וְהַבַּיִת הַתְּלוּיָה בְּמַאֲמַר הַכֹּהֵן טָמֵא אוֹ טָהוֹר, וְכֹל הַמִּשְׁכָּן אָמְנָם הָיְתָה תְּלוּיָה הַקְּדֻשָּׁה בּוֹ בַּהֲקָמַת משֶׁה אֵת הַמִּשְׁכָּן וְהַמְּשִׁיחָה בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְכֵן הַכֹּהֲנִים אָמְנָם הָיְתָה תְּלוּיָה הַקְּדֻשָּׁה בָּהֶם בַּמִּלּוּאִים וּבַתְּנוּפָה, וְהַלְוִיִּים בַּטָּהֳרָה וּבַתְּנוּפָה, וְטָהֳרַת הַטְּמֵאִים בְּמֵי נִדָּה, אֲשֶׁר הֵם אֵפֶר פָּרָה וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תּוֹלַעַת, וְחִטּוּי הַבַּיִת בִּשְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת וְהַמַּעֲשֶׂה הַהוּא, וְכַפָּרַת הַחֲטָאִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְטִהוּר הַקֹּדֶשׁ מִן הַטֻּמְאוֹת בִּשְׂעִיר עֲזָאזֵל עִם הַמַּעֲשִׂים הַכְּרוּכִים בּוֹ, וּבִרְכַּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּנְשִׂיאַת אַהֲרֹן יָדָיו וְהַדִּבּוּר בְּמַאֲמַר "יְבָרֶכְךָ ה'".
וְהָיָה חָל עִם כֹּל מַעֲשֶׂה מֵאֵלֶּה הַמַּעֲשִׂים הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי, לְפִי שֶׁמַּעֲשֵׂי הַתּוֹרָה כַּהֲוָיוֹת הַטִּבְעִיּוֹת, כֻּלָּם מְשֹׁעָרִים מֵאֵת ה' יִתְעַלֶּה, וְאֵין שִׁעוּרָם בִּיכֹלֶת בָּשָׂר וָדָם, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה רוֹאֶה הַהֲוָיוֹת הַטִּבְעִיּוֹת מְשֹׁעָרוֹת וּשְׁקוּלוֹת וּמְאֻזָּנוֹת בִּמְזִיגָתָן מִן הַיְּסוֹדוֹת הָאַרְבָּעָה, וּבְדָבָר מֻעָט יִשְׁלְמוּ וְיִכּוֹנוּ וְתָחוּל עֲלֵיהֶם הַצּוּרָה הָרְאוּיָה לָהֶם שֶׁל בַּעֲלֵי חַיִּים וּצְמָחִים, וְתַגִּיעַ לְכֹל מֶזֶג הַצּוּרָה הַמַּתְאִימָה לוֹ, וּבְדָבָר מֻעָט תִּפָּסֵד. הֲלֹא תִּרְאֶה הַבֵּיצָה שֶׁמַּפְסִיד אוֹתָהּ מִקְרֶה מֻעָט שֶׁל חֹם מֻפְרָז, אוֹ קֹר, אוֹ תְּנוּעָה, וְלֹא תְּקַבֵּל צוּרַת הָאֶפְרוֹחַ, וְיַשְׁלִים אוֹתָהּ חִמּוּם הַתַּרְנְגֹלֶת אוֹתָהּ בְּמֶשֶׁך שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת, וְתָחוּל בּוֹ הַצּוּרָה בִּשְׁלֵמוּת. וּמִי זֶה אֲשֶׁר יוּכַל לְשַׁעֵר הַמַּעֲשִׂים עַד שֶׁיָּחוּל עֲלֵיהֶם הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי אִם לֹא ה' לְבַדּוֹ?
וּבִכְמוֹ זֶה תָּעוּ בַּעֲלֵי הַכִימִיָּה וּבַעֲלֵי הָרוּחָנִיּוֹת. אֲשֶׁר לְבַעֲלֵי הַכִימִיָּה, הֲרֵי הֵם חָשְׁבוּ שֶׁיְּשַׁעֲרוּ הָאֵשׁ הַטִּבְעִית בְּמִשְׁקְלֵיהֶם עַד שֶׁתְּהַוֶּה לָהֶם מַה שֶּׁיִּרְצוּ, וְתַהֲפֹך לָהֶם הָעֲצָמִים, כְּמוֹ שֶׁתִּפְעַל אֵשׁ הַחֹם הַטִּבְעִי בְּבַעֲלֵי הַחַיִּים, אֲשֶׁר תַּהֲפֹך הַמָּזוֹן לְדָם וּבָשָׂר וְעֶצֶם וּשְׁאָר הָאֵיבָרִים, וְרוֹצִים לְהַמְצִיא כְּמוֹ הָאֵשׁ הַזֹּאת. וְהִטְעוּ אוֹתָם נִסְיוֹנוֹת שֶׁמָּצְאוּ אוֹתָם בְּמִקְרֶה, לֹא מִשִּׁעוּרָם, כְּמוֹ שֶׁנִּמְצָא שֶׁהָאָדָם מִתְהַוֶּה מֵהַנָּחַת הַזֶּרַע בָּרֶחֶם. וּבַעֲלֵי הָרוּחָנִיּוֹת, כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ מֵאָז אָדָם עַד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהָיָה נַעֲשֶׂה לָהֶם בַּקָּרְבָּנוֹת מֵהֵרָאוֹת הָרְשָׁמִים הָאֱלֹהִיִּים, חָשְׁבוּ כִּי הַהַתְחָלָה אָמְנָם הִיא מֵהָעִיּוּן וְהַמֶּחְקָר, וְשֶׁהַנְּבִיאִים לֹא הָיוּ אֶלָּא חֲכָמִים מִתְחַכְּמִים, מְסַדְּרִים אוֹתָן הַנִּפְלָאוֹת בְּהֶקֵּשָׁם, וְקִוּוּ שֶׁיְּשָׁעֲרוּ גַּם הֵם קָרְבָּנוֹת בְּעִתִּים יְדוּעִים וּבְמַבָּטִים כּוֹכָבִיִּים, כְּפִי מַה שֶּׁהֵבִיא אֵלָיו הֶקֵּשָׁם, עִם מַעֲשִׂים וְהַקְטָרוֹת, עַד שֶׁעָשׂוּ סְפָרִים לַכּוֹכָבִים, וְזוּלַת זֶה מִמַּה שֶּׁאָסוּר לְהַזְכִּירוֹ. וּמִלְּבַד אֵלֶּה, בַּעֲלֵי הַשֵּׁמוֹת, כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ עַל נָבִיא שֶׁהִתְנַבֵּא שֶׁהוּא בִּטֵּא כָּך וְכָך וְנַעֲשָׂה לוֹ מוֹפֵת כָּך, חָשְׁבוּ כִּי אוֹתוֹ הַדִּבּוּר הוּא הַסִּבָּה לַמּוֹפֵת הַהוּא, וְחָשְׁקוּ בְּאוֹתָן הַתְּכוּנוֹת.
___________________________
התחזקה – התבררה הבנתו. מלאכת הערוב – הכוונה לאופן יצירת הרשות המותרת, על ידי לחי, קורה או צורת הפתח [הערת הרב שילת]. חזקה בעיניך – מבורר ומובן לך. בקבלת הקנין והצואה – במכירה או במתנה יש צורך גם במעשה קניין וגם באמירה של המוכר. ואסורה – לבעלה שנתגרשה ממנו. בתורת כהנים – מצוות שבספר ויקרא, יפרטם להלן. חטוי הבית – טהרת בית המנוגע בצרעת. והמעשה ההוא – פרטי טהרת המצורע. בעלי הרוחניות – עובדי עבודה זרה ומכשפים. ותהפוך להם העצמים – למשל יהפכו מתכת כסף לזהב. אש החם הטבעי – חום הגוף ותהליכי פירוק המזון. בעלי השמות – אנשים הסבורים שבאמירה מסוימת הם יחוללו פלאים.
ביאורים
המלך מקבל את דברי החבר שהיתר העירוב בשבת איננו סתם דבר שהקלו בו חכמים על פי דעתם האישית נגד דברי התורה. אבל בכל זאת קשה לו להבין כיצד חוט ופיסת לחם מחברים בין רשויות שונות.
החבר לא מצטדק. הוא לא מגמגם ואומר שבעיקרון הוא צודק אבל אפשר לתת טעם לדבר. הוא משיב למלך בצורה ברורה ובלי התנצלויות שאם לא הבין זאת כנראה לא הבין דבר בסיסי ויסודי באמונת ישראל. ישנם דברים שפועלים בעולם גם בלי שנבין את אופן פעולתם. 'כח המשיכה' פעל עוד לפני שהמדע גילה כיצד הוא עובד. יש חוקיות בטבע, ועל פי החוקים האלה אפשר להבין דברים שקורים, ניתן ללמוד על הטבע וגם למצוא פתרונות לבעיות קיימות. בדיוק כמו שיש מישור טבעי גשמי, כך יש גם מישור 'רוחני' שגם בו יש חוקיות מסוימת. הכוונה היא לדברים שאינם גשמיים ומוחשיים כמו טבע ומדע, ולכן החוקיות הזו מעט פחות מובהקת וברורה לעין האנושית. אבל לעם ישראל היא ברורה לחלוטין מכוח התורה והמסורת המקובלים בידינו. דוגמאות לחוקיות הרוחנית קיימות בכמה תחומים, למשל בתחום קניין רכוש רגיל, מי קבע מתי חפץ עובר מרשות המוכר לרשות הקונה? דוגמה נוספת היא מתחום הנישואין, מה הופך אישה רווקה שמותרת להתחתן עם כל אדם שתחפוץ בו, לאישה נשואה האסורה לכל העולם? ישנו קניין רוחני הקושר בין הבעל ובין אשתו ולכן אוסר עליה להתחתן עם מישהו אחר. הקניין הזה נעשה על ידי חפץ השווה פרוטה ואמירת 'הרי את מקודשת לי'.
את כל הגדרות הקניינים הרוחניים לומדים אנו מהתורה ומדברי חז"ל. כך גם רשותו של האדם, התחום שבבעלותו, גם זהו מושג של קניין רוחני, וחז"ל מלמדים אותנו מה הם גדריו.
הרחבות
* נבואה ומדע
וּבִכְמוֹ זֶה תָּעוּ. ריה"ל מפרט שלוש כיתות שטעו וחשבו שהם יכולים לחקות את מעשה הבורא מתוך היקשים שכליים. מבחינתם העולם מורכב משורת נוסחאות שרק צריך לפענח אותן כדי לעשות כמוהו. א. בעלי הכימיה. אלו הם המדענים, שעל-פי מה שראו בטבע חשבו שיצליחו ליצור דברים חדשים ולהפוך עצם אחד לחברו. כמו למשל להפוך מתכת פשוטה לזהב. כיום, לאחר התפתחות המדע, יש התקדמות רבה ודברים חדשים שהאנושות הצליחה לגלות. עם כל זה, עדיין לא הכול ידוע למדע. ב. בעלי הרוחניות. אלה המכשפים, שהיו מצויים מאוד בזמנם, ובימינו לבשו צורה מעט שונה. הם טוענים שאפשר לשלוט בכוחות שונים בעולם או באדם על ידי לחשים, אמונות טפלות, אסטרולוגיה, היפנוזה וכדומה. ג. בעלי השמות. כמו נביאי הבעל ששמעו את אליהו הנביא מתפלל "ענני ה' ענני" ומיד נענה, וחשבו שזהו מן 'שם' בעל כוחות מיוחדים, וכל האומר אותו יכול לחולל ניסים. אך כפי שאומר ריה"ל, האמת היא שהנבואה איננה משהו שאפשר ללמד ולהעביר לאחר, אלא תלויה במידת העבודה וההשתדלות של כל אחד לפי מעשיו. הרמב"ם מוסיף שלפעמים נראה את דברי המכשפים קרובים להיות צודקים, אבל לא מדויקים, והם כמו פסולת שיש בה מעט אוכל. דברי הנביאים לעומת זאת מדויקים לחלוטין [יסודי התורה י ג-ד].
שאלות לדיון
מהו היחס בין תפקיד הכהן לקב"ה בברכת כוהנים?
למה צריך לדקדק כל כך בפרטי הפרטים, במציאות ובהלכה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
