ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
סה אָמַר הֶחָבֵר: הִנֵּה הַנְּבוּאָה לִוְּתָה אֵת אַנְשֵׁי בַּיִת שֵׁנִי בְּמֶשֶׁך אַרְבָּעִים שָׁנָה, מִן הַזְּקֵנִים הַנֶּעֱזָרִים בְּכֹחַ הַשְּׁכִינָה אֲשֶׁר הָיְתָה בְּבַיִת רִאשׁוֹן, הוֹאִיל וְהַנְּבוּאָה הַנִּקְנֵית הִסְתַּלְּקָה בְּהִסְתַּלֵּק הַשְּׁכִינָה, וְהָיְתָה לְמַה שֶּׁאֵין לְקַוּוֹת לוֹ אֶלָּא בְּאֹפֶן נָדִיר וּמִכֹּחַ גָּדוֹל, כְּמוֹ אַבְרָהָם וּמשֶׁה, וְהַמָּשִׁיחַ הַמְצֻפֶּה וְאֵלִיָּהוּ, וְהַדּוֹמִים לָהֶם, אֲשֶׁר הֵם בְּעַצְמָם מְקוֹם הַשְּׁכִינָה, וּבְהִמָּצְאָם יִקְנוּ הַנִּמְצָאִים מַדְרֵגַת הַנְּבוּאָה. וְנִשְׁאֲרוּ לָעָם בְּשׁוּבָם אֶל הַבַּיִת חַגַּי וּזְכַרְיָה וְעֶזְרָא וְזוּלָתָם. וְאַחֲרֵי הָאַרְבָּעִים שָׁנָה הָיוּ הֲמוֹן הַחֲכָמִים הַנִּקְרָאִים אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, וְרַבִּים הֵם מִסְּפֹר, וְהֵם, אֲשֶׁר עָלוּ עִם זְרֻבָּבֶל, סָמְכוּ אֵת קַבָּלָתָם אֶל הַנְּבִיאִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה". וְאַחֲרֵיהֶם דּוֹר שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק כֹּהֵן גָּדוֹל וְהַנִּלְוִים אֵלָיו מִן הַתַּלְמִידִים וְהַחֲבֵרִים. וְאַחֲרָיו אַנְטִגְנָס אִישׁ סוֹכוֹ הָיָה מְפֻרְסָם, וּמִתַּלְמִידָיו צָדוֹק וּבֵיתוֹס אֲשֶׁר הָיוּ שֹׁרֶשׁ לַכּוֹפְרִים, וּבָהֶם נִקְרְאוּ הַצְּדוֹקִין וְהַבֵּיתוֹסִין. וְאַחֲרָיו יוֹסֵף בֶּן יוֹעֶזֶר חָסִיד שֶׁבַּכְּהֻנָּה וְיוֹסֵף בֶּן יוֹחָנָן וְחַבְרֵיהֶם, וּבוֹ נֶאֱמַר: "מִשֶּׁמֵּת יוֹסֵף בֶּן יוֹעֶזֶר בָּטְלוּ הָאֶשְׁכּוֹלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר 'אֵין אֶשְׁכּוֹל לֶאֱכוֹל' וְגוֹ'", לְפִי שֶׁלֹּא נִזְכַּר לוֹ חֵטְא מִנְּעוּרָיו עַד פְּטִירָתוֹ.
וְאַחֲרָיו יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה, וְעִנְיָנוֹ מְפֻרְסָם, וְיֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי הָיָה מִתַּלְמִידָיו. וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי בֶּן דּוֹרוֹ. וְאַחֲרָיו יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי וְשִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח וְחַבְרֵיהֶם. וּבִזְמַנָּם יָצָא שֹׁרֶשׁ שִׁיטַת הַקָּרָאִים, בִּגְלַל מַה שֶּׁאֵרַע לַחֲכָמִים עִם יַנַּאי הַמֶּלֶך, וְהָיָה כֹּהֵן וְהָיְתָה אִמּוֹ חֲשׁוּדָה שֶׁהִיא חֲלָלָה, וְעָמַד כְּנֶגְדּוֹ אִישׁ אֶחָד מֵהֲמוֹן הַחֲכָמִים בְּאָמְרוֹ לוֹ: "יַנַּאי הַמֶּלֶך, רַב לְךָ כֶּתֶר מַלְכוּת, הַנַּח כֶּתֶר כְּהֻנָּה לְזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן". וְשִׁסּוּהוּ חֲבֵרָיו בַּחֲכָמִים לְהַבְאִישׁ רֵיחָם וּלְהַגְלוֹתָם וּלְפַזְּרָם וּלְהָרְגָם. וְאָמַר לַחֲבֵרָיו: אִם אֲאַבֵּד אֵת הַחֲכָמִים, מִי יִהְיֶה לָנוּ בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה? אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב מֻנַּחַת, כֹּל הָרוֹצֶה לִלְמֹד יָבוֹא וְיִלְמַד, וְאַל תָּחוּשׁ לַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְקִבֵּל מֵהֶם, וְהִגְלָה אֵת הַחֲכָמִים וּבִכְלָלָם שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח, וְהָיָה גִּיסוֹ, וְהִתְרוֹפְפָה הָרַבָּנוּת זְמָן מֻעָט, וְרָצוּ לְהַחֲזִיק בַּתּוֹרָה בְּהֶקֵּשׁ, וְנִלְאוּ, עַד שֶׁבָּאוּ שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח וְתַלְמִידָיו מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה וְחָזְרָה הַקַּבָּלָה כְּבָרִאשׁוֹנָה.
וּכְבָר הֻשְׁרַשׁ לַקָּרָאִים שֹׁרֶשׁ עַל יְדֵי אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ דּוֹחִים תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וּמִתְחַכְּמִים בִּטְעָנוֹת, כַּאֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה אוֹתָם הַיּוֹם. אֲבָל הַצְּדוֹקִין וְהַבֵּיתוֹסִין לֹא הָיוּ אֶלָּא מִינִים אֶפִּיקוֹרוֹסִים מַכְחִישִׁים הָעוֹלָם הַבָּא, וְהֵם הַמִּינִים שֶׁמְּבַקְּשִׁים עֲלֵיהֶם בַּתְּפִלָּה. אֲבָל חַבְרֵי יֵשׁוּ הֲרֵי הֵם הַמְשֻׁעְמָדִים הַנִּכְנָסִים לַדָּת הַנּוֹצְרִית הַמֻּטְבָּלִים בַּיַּרְדֵּן. אֲבָל הַקָּרָאִים הֲרֵי הֵם מִשְׁתַּדְּלִים בָּעִקָּרִים וּמִתְחַכְּמִים בָּעֲנָפִים, וְיֵשׁ אֲשֶׁר יַּעֲבֹר הַהֶפְסֵד גַּם אֶל הָעִקָּרִים, אֲבָל מִתּוֹך סִכְלוּת מִצִּדָּם, לֹא בְּמִתְכַּוֵּן.
___________________________
איכות הקבלה – אופן השתלשלות מסורת חז"ל. הנבואה הנקנית – הנבואה השורה על ידי השתדלות האדם. האשכולות – אנשי מעלה במידותיהם ובחכמתם. חללה – הפסולה לכהונה. ונלאו – התעייפו, לא הצליחו. משועמדים – משומדים. ומתחכמים בענפים – מפרשים לפי סברת לִבָּם את פרטי המצוות.
ביאורים
לאחר שהחבר השיב על שאלות ספציפיות של מלך כוזר, שואל עכשיו המלך באופן כללי על אמיתות המסורת. איך אפשר לדעת שבאמת ישנה מסורת עד מעמד הר סיני, הרי עבר זמן רב כל כך? על כך משיב החבר בכמה שלבים. דבר ראשון, הנבואה הייתה הבסיס למסורת (על אמיתות הנבואה וההסתמכות עליה דיבר החבר קודם לכן). גם לאחר גלות בבל, בזמן בית שני, הייתה עדיין נבואה בקרב ישראל במשך ארבעים שנה. הנבואה היא השורש היונק מדבר ה' באופן בלתי אמצעי. לא יכולה להיות בה טעות כי אין צורך בעיבוד שכלי ובהוכחות לוגיות. לכן הנבואה יכולה להצמיח אחריה גזע רחב ובריא שמצמיח איתו ענפים ופירות. גם אם במשך הגלות היה רפיון מסוים בהעברת המסורת ונשכחו מעט הלכות, באו הנביאים וחיזקו את מה שהוחלש ולימדו את מה שנשכח. הנביאים מסרו את התורה שבעל פה לאנשי כנסת הגדולה שכולם היו מפורסמים ביראת שמים, בגדולה ובחכמה, ובכל דור היו אנשי כנסת הגדולה מוסרים את התורה לבאים אחריהם.
באמצע פירוט שרשרת המסורת עובר ריה"ל לדבר על נקודה חשובה שמסבירה כיצד החלה הטלת הספקות בנוגע לאמיתות העברת המסורת. ראשית, יש לשים לב לכך שהדבר לא יכול לקרות בזמן הנביאים, כי על דבריהם אין מי שיכול לחלוק. הדבר החל בזמן אנשי כנסת הגדולה, בזמן שכבר פסקה הנבואה מישראל. ובכל מקרה היו אלה ענפים צדדיים וסוררים שיצאו מחוץ לצמיחה הישרה של העץ הישראלי.
הרחבות
* תחילת הצדוקים
צָדוֹק וּבֵיתוֹס אֲשֶׁר הָיוּ שֹׁרֶשׁ לַכּוֹפְרִים. חז"ל מספרים שכאשר שמעו צדוק וביתוס את רבם מלמד את המשנה "היו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס" כפרו, משום שהבינו מדבריו שהקב"ה אינו משגיח על ברואיו ואין שכר ועונש על מעשיהם [אבות דרבי נתן ה]. כמובן שטעו בכך, ומה שרצה אנטיגנוס ללמד הוא את המעלה של העבודה לשם שמים, ולא לשם מטרה צדדית ושולית.
* תחילת הקראות
וּבִזְמַנָּם יָצָא שֹׁרֶשׁ שִׁיטַת הַקָּרָאִים. ריה"ל אינו רואה בקראים את המשכם הישיר של הצדוקים והביתוסים שהיו בתקופה מוקדמת יותר. הצדוקים כפרו בעולם הבא ובהשגחת ה' על העולם (שכר ועונש), שהוא אחד מעיקרי האמונה (עיין הקדמה לפרק חלק ה, ועיין עוד שם ח, היסוד האחד עשרה). לעומת זאת הקראים שהחלו את שיטתם בתקופת ינאי המלך לא כפרו בתורה מן השמים ובעיקרי האמונה, אלא בסמכות החכמים (אמנם על פי הרמב"ם נראה שגם האמונה במסורת חז"ל היא חלק מעיקר האמונה הזה. הקדמה לפרק חלק ביסוד השמיני). בהמשך אומר ריה"ל שבתקופת הגאונים התחזקה שיטת הקראים על-ידי ענן ותלמידיו.
הרמב"ם לעומת זאת רואה בקראים המשך ישיר של הצדוקים והבייתוסים. ההבדל הוא שצדוק וביתוס כפרו לגמרי, אף בתורה שבכתב. הם ידעו שעם ישראל לא ישמע להם ולכן ניסו למשוך את הלבבות על ידי הטלת ספק במסורת חכמים [פירוש המשנה אבות א, ג]. הרמב"ם מחלק בין הוגי השיטה שהם כופרים גמורים לבין בניהם שהם כתינוקות שנשבו [הלכות ממרים ג א-ג].
שאלות לדיון
מהו הקשר בין בית המקדש לנבואה?
כיצד יש להתייחס היום אל הנוצרים?
איסור בשר וחלב
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
בריאת העולם בפרשת לך לך
איך עושים קידוש?
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
עשרת המכות סוללות דרך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
