ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
אפשר להשוות את השתיקה של אהרון וענוותנותו בקבלת גורלו לתגובה של איוב לצרות ולאסונות שפוקדים אותו. לאיוב יש דברים רבים לומר, הרבה קובלנות, שאלות מרות ואפילו דיונים אינסופיים עם רעיו ומנחמיו על האסונות הלא-הוגנים שפקדו אותו.
במבט אנושי כולנו רואים שהחיים וההתרחשויות בהם לעתים קרובות אינם הוגנים. אינני מכיר שום אדם שהצליח "להסביר" באמת את השואה. לכן נראה שאנחנו ניצבים בפני שתי אפשרויות מנוגדות באשר לתגובה ההולמת לאסונות ולגורל עיוור: האם עלינו לשתוק ולהישאר דוממים, או לכעוס ולהתנגד לגורל היהיר שהמיט עלינו את האסון?
נראה שהתורה לא אומרת לנו באיזו אפשרות לבחור, ולמעשה, כפי שאמרנו קודם, היא אפילו סותרת את עצמה, כביכול, בנוגע לפן הבלתי נמנע הזה בקיום האנושי. עם זאת, התורה, על כל הספרים שהיא מכילה, היא שלמות גדולה אחת, והסתירות, לכאורה, קיימות בתוכנו ולא בדבריה הקדושים או ברעיונותיה הנעלים. הדואליות הזאת, לכאורה, רק מאלצת אותנו להקדיש לנושא יותר מחשבה וללמוד אותו בפחות שיפוטיות והטיה אישית.
אני חושב שהתורה מנסה ללמד אותנו שאין תשובה נכונה אחת, תשובה שמתאימה לכולם, באשר לדרך להתמודד עם הכישלונות והאסונות בחיים. אהרון צודק בתגובתו לאסון הבלתי מוסבר שקרה לו וכך גם איוב. שלמה המלך מציין ובצדק שיש "עת לחשות ועת לדבר". יש אנשים שבשבילם שתיקה היא התגובה ההולמת לאסון, ויש כאלה שחייבים לתת ביטוי לרגשות הצער והתסכול שלהם במילים, בוויכוחים ואפילו בתלונות.
ברוב המקרים חכמי התלמוד העדיפו שתיקה על פני דיבור, וקבלת הגורל על פני קובלנות ודיון ציבורי. עם זאת, חז"ל החליטו לכלול את ספר איוב בקאנון של ספרי הקודש שלנו. בכך שהכניסו את ספר איוב לתנ"ך ,נתנו חז"ל מקום למגוון של תגובות לאסונות ולקשיים.
גם לאיוב יש מקום בפנתיאון של ההשקפות האנושיות הראויות לגבי אירועים טרגיים. במסגרת המגבלות של גישה שמבוססת על אמונה, מותר לאדם גם לשאול שאלות, להתלונן, להביע תמיהה ואפילו לתבוע תשובות, אך עמוק בפנים, כל בני האדם יודעים שחוכמת האל נשגבת מבינתם וכך גם החלטותיו והגורל האישי שהוא בוחר לכל אדם ואדם. במובן זה המוות של בני אהרון משמש מעין תבנית לחיים ולקח חשוב לכולנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
