ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
בספר ויקרא יש לא רק תוכן אחר אלא גם נימה שונה. הוא פחות אישי מספרי בראשית ושמות והוא מתרכז בפרטים ובהיבטים הלכתיים של היהדות, במקום ביריעה הרחבה של החוויה היהודית הלאומית. בדרך זו התורה מלמדת אותנו שהיהדות היא אמונה מקיפה, גם ציבורית וגם פרטית בטבעה ובמצוותיה, כללית ופרטנית גם יחד.
זאת תפיסה שלא פשוט לעם היהודי להתמודד איתה, תפיסה שדורשת מאתנו למצוא איזון הולם בין שני הצדדים האלה. אנחנו רואים בכל דברי נביאי ישראל שהעם וגם הכוהנים שמים דגש מופרז על האופי הציבורי של המצוות. הם שמים דגש גם על עבודת הקורבנות בבית המקדש על חשבון תשומת הלב שצריך להקדיש למצוות האישיות והחברתיות.
בדברי הנבואה של ישעיהו וירמיהו אנחנו רואים הוקעה וגינוי להישענות על עבודת המקדש הציבורית, על הקורבנות והמנחות של בני ישראל ושל הכהנים, כמשהו שמבטיח את חסד האל ואת ישועת העם. התעלמות מהפן האישי בעבודת הקודש, אי קיום המצוות הפרטיות לפרטיהן, היעדר קשר רגשי עם הקב"ה וחוסר רגישות כלפי הזולת שיכולה לבוא רק מהפן האישי של היהדות - כל אלה הובילו לחורבן המקדש, גם כאשר קורבנות הציבור בבית המקדש היו גדולים ונדיבים.
כשהעם היהודי יצא לגלות, והפולחן הציבורי בבית המקדש לא היה אפשרי עוד, רוב התוכן של ספר ויקרא איבד את הרלוונטיות לחיים היהודיים, לכאורה. הדת היהודית והקיום הלאומי שלנו היו תלויים כמעט אך ורק בקיום המצוות האישיות ובלימוד התורה.
בהיעדר ארץ ובסיס כוח שלטוני חילוני, פנו היהודים פנימה כדי להתחבר להיסטוריה ולבורא. כל עניין ההגדרות של טומאה וטהרה התנוון בלימוד ובחיים היהודיים, ובית המקדש על כל הדרו הפך לנקודה מרוחקת בזיכרון מעורפל של הלאומיות היהודית.
במובן מסויים, האופי הציבורי של ספר ויקרא התפוגג והפך לזיכרון היסטורי בלבד בעקבות הגלות המרה שנמשכה אלפי שנים. אך בימינו העם היהודי השתקם בדרך נס והשיב לו את כוחו הלאומי ואת מולדתו העתיקה. הוויכוח על הרלוונטיות של ספר ויקרא חזר לקדמת הבמה.
בית המקדש הפך שוב לכוח חי בחיים היהודיים ובלימוד התורה, בייחוד בישיבות מסוימות שמקדישות את עצמן ללימוד חוקי המקדש ומצוותיו. זה קורה אף שבאופן מעשי אין, לפי שעה, בית מקדש שעומד על הר המוריה. ועם זאת, ספר ויקרא מדבר אלינו עכשיו באופן שלא דיבר כבר מאות שנים. הבה נתמקד בהבנת תוכנו ובספיגת רוחו לתוכנו פנימה.
עשרה בטבת - התחלת ההתחלות
איך מותר להכין קפה בשבת?
מתי נכון לומר סליחות ?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
למה ללמוד גמרא?
משמעות המילים והדיבור שלנו
אנחנו קודש למענך
איך ללמוד אמונה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
