ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
בספר ויקרא יש לא רק תוכן אחר אלא גם נימה שונה. הוא פחות אישי מספרי בראשית ושמות והוא מתרכז בפרטים ובהיבטים הלכתיים של היהדות, במקום ביריעה הרחבה של החוויה היהודית הלאומית. בדרך זו התורה מלמדת אותנו שהיהדות היא אמונה מקיפה, גם ציבורית וגם פרטית בטבעה ובמצוותיה, כללית ופרטנית גם יחד.
זאת תפיסה שלא פשוט לעם היהודי להתמודד איתה, תפיסה שדורשת מאתנו למצוא איזון הולם בין שני הצדדים האלה. אנחנו רואים בכל דברי נביאי ישראל שהעם וגם הכוהנים שמים דגש מופרז על האופי הציבורי של המצוות. הם שמים דגש גם על עבודת הקורבנות בבית המקדש על חשבון תשומת הלב שצריך להקדיש למצוות האישיות והחברתיות.
בדברי הנבואה של ישעיהו וירמיהו אנחנו רואים הוקעה וגינוי להישענות על עבודת המקדש הציבורית, על הקורבנות והמנחות של בני ישראל ושל הכהנים, כמשהו שמבטיח את חסד האל ואת ישועת העם. התעלמות מהפן האישי בעבודת הקודש, אי קיום המצוות הפרטיות לפרטיהן, היעדר קשר רגשי עם הקב"ה וחוסר רגישות כלפי הזולת שיכולה לבוא רק מהפן האישי של היהדות - כל אלה הובילו לחורבן המקדש, גם כאשר קורבנות הציבור בבית המקדש היו גדולים ונדיבים.
כשהעם היהודי יצא לגלות, והפולחן הציבורי בבית המקדש לא היה אפשרי עוד, רוב התוכן של ספר ויקרא איבד את הרלוונטיות לחיים היהודיים, לכאורה. הדת היהודית והקיום הלאומי שלנו היו תלויים כמעט אך ורק בקיום המצוות האישיות ובלימוד התורה.
בהיעדר ארץ ובסיס כוח שלטוני חילוני, פנו היהודים פנימה כדי להתחבר להיסטוריה ולבורא. כל עניין ההגדרות של טומאה וטהרה התנוון בלימוד ובחיים היהודיים, ובית המקדש על כל הדרו הפך לנקודה מרוחקת בזיכרון מעורפל של הלאומיות היהודית.
במובן מסויים, האופי הציבורי של ספר ויקרא התפוגג והפך לזיכרון היסטורי בלבד בעקבות הגלות המרה שנמשכה אלפי שנים. אך בימינו העם היהודי השתקם בדרך נס והשיב לו את כוחו הלאומי ואת מולדתו העתיקה. הוויכוח על הרלוונטיות של ספר ויקרא חזר לקדמת הבמה.
בית המקדש הפך שוב לכוח חי בחיים היהודיים ובלימוד התורה, בייחוד בישיבות מסוימות שמקדישות את עצמן ללימוד חוקי המקדש ומצוותיו. זה קורה אף שבאופן מעשי אין, לפי שעה, בית מקדש שעומד על הר המוריה. ועם זאת, ספר ויקרא מדבר אלינו עכשיו באופן שלא דיבר כבר מאות שנים. הבה נתמקד בהבנת תוכנו ובספיגת רוחו לתוכנו פנימה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
