ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מלכה בת הרב משה ישועה
וְלֹא אֲכַחֵד מִמְּךָ, מֶלֶך כּוּזָר, שֶׁיֵּשׁ בַּתַּלְמוּד דְּבָרִים שֶׁאֵינֶּנִּי יָכוֹל לְסַפֵּק אוֹתְךָ לְגַבֵּיהֶם, וְלֹא לְכָלְלָם בִּתְחוּם, וְהֵם אֲשֶׁר נִכְלְלוּ בַּתַּלְמוּד בְּשֶׁל הִשְׁתַּדְּלוּת הַתַּלְמִידִים, בִּגְלַל מַה שֶּׁהָיָה קַיָּם אֶצְלָם שֶׁאֲפִלּוּ שִׂיחַת חֲכָמִים צְרִיכָה תַּלְמוּד, וּמַה שֶּׁהָיוּ נִזְהָרִים שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ אֶלָּא מַה שֶּׁשְּׁמָעוּהוּ מֵרַבּוֹתֵיהֶם, עִם הִשְׁתַּדְּלוּתָם לִמְסֹר כֹּל מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ מֵרַבּוֹתֵיהֶם, וְנִזְהָרִים בָּזֶה בְּמִלּוֹתָם בְּעַצְמָן, וְיֵשׁ אֲשֶׁר לֹא הֵבִינוּ עִנְיָנָם, וְאָמְרוּ שֶׁכָּך קִבַּלְנוּ וְשָׁמַעְנוּ, וּפְעָמִים שֶׁהָיוּ לָרַב בָּזֶה כַּוָּנוֹת שֶׁנֶּעֶלְמוּ מִתַּלְמִידָיו, וְהִגִּיעַ הַדָּבָר אֵלֵינוּ וְהֵקַלְנוּ בּוֹ רֹאשׁ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ כַּוָּנָתוֹ. אַך כֹּל זֶה בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ בַּמֻּתָּר וּבָאָסוּר, לְפִיכָך לֹא נָחוּשׁ לוֹ, וְאֵינוֹ מַפְרִיעַ בַּחִבּוּר, עִם הָאֳפָנִים אֲשֶׁר הִזְכַּרְנוּ.
עד אָמַר הַכּוּזָרִי: כְּבָר הֱטִיבוֹתָ אֵת לִבִּי וְחִזַּקְתָּ אֱמוּנָתִי בַּקַּבָּלָה. וַאֲנִי רוֹצֶה עַתָּה שֶׁתַּטְעִימֵנִי מֵחָכְמוֹתֵיכֶם, אַחַר שֶׁתּוֹסִיף לִי בֵּאוּר בִּשְׁמוֹת ה' יִתְעַלֶּה, וְתַרְחִיב לִי בָּזֶה מְעַט בְּעֶזְרַת ה'. אגדות שנשכח פירושן
___________________________
ונושאיה – של התורה. ינהלם – ינהיגם. בכח – ולא בפועל, במחשבה. הטבע אומר במנהג – העולם פועל על פי חוקי טבע קבועים הנוהגים בו. התורה אומרת בשינוי המנהג – שה' מנהיג את העולם בהשגחה ניסית. אשר שנו – הניסים. בחבור – בתלמוד. עם האופנים אשר הזכרנו – אם ייבחנו דברי חז"ל ככל האמור.
ביאורים
אתמול למדנו על שלושה סוגי מדרשים המופיעים בדברי חז"ל. הסוג הרביעי הוא מדרש שגם כלפי חוץ אין בו פשט ואי אפשר להבין את כוונתו. במדרש כזה יש להעמיק כדי להבין מה כוונת חז"ל בדברי המדרש. ריה"ל מביא לדוגמה את המאמר "שבעה דברים קדמו לעולם", האם ייתכן שמשהו באמת היה קודם שנברא העולם? אלא ודאי שיש בכוונת חז"ל לומר רעיון בעל תוכן. בשונה מהמשלים שאפשר להבין את הפשט החיצוני של הדברים, בסוג זה של מדרש אין לדברים כלל הבנה אלא אם נראה את העומק שבהם. לאחר שריה"ל נותן לנו הדרכה מפורטת ומעשית כיצד עלינו ללמוד את דברי חז"ל הוא מוסיף נקודה חשובה נוספת. כאשר אנחנו בכל זאת פוגשים במדרש שאנחנו לא מצליחים למצוא לו הסבר ברור ומניח את הדעת, שלא נטעה לחשוב חלילה שמצאנו פגם בדברי חז"ל הקדושים. אלא פשוט איננו מבינים את דבריהם, כפי שלימדו אותנו חכמים "כי לא דבר ריק הוא מכם [דברים לב, מז], ואם ריק- מכם!" [בראשית רבה א, יד]. לצורך כך ריה"ל פורס בפנינו את האופי של הגמרא ואת האופן שבו נכתבה. התלמידים שמעו את רבותיהם דורשים בהלכות ובאגדות בבית המדרש ובגלל זהירותם הרבה בדברי הרב העתיקו את דבריו במדויק. לכן אם הרב קפץ לנושא אחר באמצע הדברים העתיקו גם את דבריו בנושא זה, ואנו איננו מבינים את ההקשר. כך העתיקו התלמידים דברים שאף הם עצמם לא הבינו, ולכן אלינו הגיעו הדברים באופן לא מובן מספיק. לכן אומר ריה"ל שאם נמצא בדבריהם משהו הסותר את ההיגיון ואת השכל הישר אין לנהוג על פיו, כי מסיבה כלשהי איננו מבינים את כוונתם. אמנם כל זה הוא דווקא בדברי אגדה, בהלכה אין לזוז מדבריהם גם אם הם נראים לנו תמוהים.
הרחבות
* ישראל קדמו לעולם
שִׁבְעָה דְבָרִים נִבְרְאוּ קֹדֶם לָעוֹלָם. ה' קול יהודה ' מעיר שמדרש זה מופיע בדברי חז"ל בארבעה מקומות, אלא שבשלושה מהם מוזכרים רק שישה דברים ללא ישראל. ריה"ל בחר דווקא במדרש זה [בראשית רבה א, ה] מפני שהוא מדגיש ביותר את סגולת ישראל.
* מאמרים שקשה להסבירם
שֶׁיֵּשׁ בַּתַּלְמוּד דְּבָרִים שֶׁאֵינֶּנִּי יָכוֹל לְסַפֵּק אוֹתְךָ לְגַבֵּיהֶם. הרמב"ם אומר שאם אדם רואה שחכמים חלקו בענייני מדע וטבע, יחיד מול רבים, ודברי היחיד נראים כסותרים את השכל הישר, אין ללכת אחר היחיד. זאת משום שלוש סיבות: א. ייתכן ולא הבין את דבריו כראוי. ב. אולי יש רמז בדבריו ואיננו יודעים מהו. ג. שמא אמר את דבריו דווקא לגבי מעשה שבא לפניו, ולא היה אומר כך לכל אחד [אגרת לחכמי מונטפשליר. ועיין עוד בדברי החבר לעיל ג, סז].
* מסורת בענייני אמונה
בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ בַּמֻּתָּר וּבָאָסוּר. רבנו בחיי כותב שבענייני אגדה אין הכרעה ופסיקה כדעה אחת, לכן כל אחד יכול לחדש ולפרש על-פי דעתו [הקדמה לחובות הלבבות]. הרב קוק חולק על שיטה זו ומביא ראיה מהירושלמי האומר כי "דבר ה' זו אגדה", מכאן נלמד שיש מסורת והכרעה אף בדברי אגדה [אגרות ראי"ה א קג; שב]. הרב דסלר מעיר שאם אדם לומד מדרש חז"ל בעל הדרכה נפשית שהוא אינו מתחבר אליו כי אינו במדרגה זו, אינו מוכרח לנהוג כעת על פי הדרכת חז"ל זו [מכתב מאליהו ד עמוד 353-354].
שאלות לדיון
בנוסחאות התלמוד שבידינו במקום צדיקים קדמו לעולם, כתוב שהתשובה קדמה לעולם. לאור דברי ריה"ל, מהי משמעות הדבר?
מדוע כמעט לא מוזכר בתורה עניין גן עדן?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך עושים קידוש?
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
אי אפשר לבד!
האם מותר לפנות למקובלים?
איך מותר להכין קפה בשבת?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
