בית המדרש
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • לימוד יומי באמונה
  • ספר הכוזרי
קטגוריה משנית
undefined
3 דק' קריאה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

חיה בת נורית

וְיֵשׁ שֶׁקָּרְאוּ אֵת הָאָרוֹן 'ה'', כְּמַאֲמַר: "קוּמָה ה'" בְּנָסְעוֹ, וְ"שׁוּבָה ה'" בְּנוּחוֹ, וְ"עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר", וְהֵם רוֹצִים לוֹמַר: אֲרוֹן ה'. וְיֵשׁ שֶׁקָּרְאוּ אֵת הַיַּחַס וְהַהִצְטָרְפוּת שֶׁיֵּשׁ בֵּין יִשְׂרָאֵל וּבֵינוֹ 'ה'', וּבָזֶה נֶאֱמַר: "הֲלֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה' אֶשְׂנָא", וְ"אוֹיְבֵי ה'", רוֹצִים לוֹמַר: שֵׁם ה', אוֹ בְּרִית ה', אוֹ תּוֹרַת ה'. כִּי אֵין הִצְטָרְפוּת בֵּינוֹ וּבֵין אֻמָּה מִן הָאֻמּוֹת, הוֹאִיל וְאֵין הוּא מַאֲצִיל אוֹרוֹ אֶלָּא עַל הַסְּגֻלָּה, וְהֵם מְקֻבָּלִים אֶצְלוֹ וְהוּא מְקֻבָּל אֶצְלָם, וְכָך נִקְרָא הוּא 'אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל', וְנִקְרָאִים הֵם 'עַם ה'' וְ'עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם'. השימוש המושאל בשם ה'
וְנַנִּיחַ שֶׁקְּצָת הָאֻמּוֹת הָלְכוּ אַחֲרָיו וְעָבְדוּ אוֹתוֹ מִשֵּׁמַע וְקַבָּלָה, אַיֵּה קַבָּלָתוֹ הוּא אוֹתָם וְהִתְחַבְּרוֹ בָּהֶם וּרְצוֹנוֹ עִם עֲבוֹדָתָם וְקִצְפּוֹ בְּמִרְיָם? אָנוּ רוֹאִים אוֹתָם נֶעֱזָבִים אֶל הַטֶּבַע וְהַמִּקְרֶה, מַצְלִיחִים וּמִתְמַסְכְּנִים לְפִיהֶם, לֹא בְּדָבָר שֶׁיִּתְאַמֵּת שֶׁהוּא בְּעִנְיָן אֱלֹהִי לְבַדּוֹ. וְכָך יִחֵד אוֹתָנוּ בְּאָמְרוֹ: "ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר". וְנַעֲשָׂה הַשֵּׁם הַזֶּה מְיֻחָד לָנוּ, הוֹאִיל וְאֵין יוֹדְעוֹ בַּאֲמִתַּת יְדִיעָתוֹ זוּלָתֵנוּ, וְהוּא שֵׁם פְּרָטִי, אֵינוֹ סוֹבֵל הֵא הַיְדִיעָה כְּמוֹ שֶׁהִיא נוֹסֶפֶת עַל אֱלֹהִים וְיֵאָמֵר הָאֱלֹהִים. ייחודיות עם ישראל

וְזֶה הַשֵּׁם הוּא מִכְּלָל הַמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יֻחַדְנוּ בָּהֶן, וְסוֹדוֹ נִסְתָּר, וְאָמְנָם מַעֲלַת הָאוֹתִיּוֹת הַמְיֻחָדוֹת לוֹ — שֶׁהֵן הַמְדַבְּרוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהֵן אוֹתִיּוֹת אהו"י אֲשֶׁר הֵן סִבַּת הוֹפָעַת כֹּל הָאוֹתִיּוֹת, כִּי לֹא תְּבֻטָּא אוֹת מִן הָאוֹתִיּוֹת לְלֹא הִמָּצְאוּת כֹּחַ אֵלֶּה, רְצוֹנִי לוֹמַר הַפַּתָּח לָאָלֶף וְלַהֵא, וְהַקֻּבּוּץ לַוָּאו, וְהַחִירִיק לַיּוֹד, וְהֵן כְּרוּחוֹת, וּשְׁאָר הָאוֹתִיּוֹת כְּגוּפוֹת. וְאָמְנָם 'יָהּ' הֲרֵיהוּ כְּמוֹתוֹ. אותיות שם ה'
___________________________
והם רוצים לומר – המכנים את הארון ’ה'’ מתכוונים. נעזבים אל הטבע – אין אצלם הנהגה על-טבעית. מצליחים ומתמסכנים לפיהם – לפי הטבע והמקרה. שיתאמת שהוא בעניין אלוהי – שברור שיש בו הנהגה אלוהית ישירה. השם הזה – שם ה'. הן כרוחות – אי אפשר לבטא אות בלי תנועה מסוימת, כפי שגוף אינו חי בלא רוח (וכן ה' מחיה את הכול).



ביאורים
הדרך היחידה להיפגש עם הקב"ה ולא רק עם מעשיו היא רק דרך עם ישראל. ישנם עוד עמים שעובדים אותו אך הוא אינו מתחבר אליהם. משל למה הדבר דומה? לרב שיש לו כמה תלמידים. כל תלמיד אומר 'אני המוסמך ביותר למסור את דברי הרב ולפרשם'. למי מהתלמידים נאמין? לתלמיד שהרב קירב אותו אליו, אירח אותו לסעודות בביתו, לימד אותו באופן אישי, ואמר ללא הרף שרק לאותו תלמיד הוא יכול לקרוא תלמידו. כל השאר יכולים לחשוב שהם מכירים את הרב אבל הוא היחידי שהרב סמך את ידיו עליו ואמר שהוא ממשיכו. עם ישראל הוא אותו תלמיד. תלמיד שהוא גם בנו של הקב"ה. העם היחידי שהקב"ה קרא עליו את שמו. עם שיש קשר תמידי בינו לבין הקב"ה, ושסדרי חייו מונהגים לפי מידת הקשר שלו עם הקב"ה. העם היחידי שהאל התגלה אליו ואמר "אַתֶּם עֵדַי נְאֻם ה' " [ישעיהו מג, יב]. מזה מובן שעובד אלוהים מכל אומה בעולם שרוצה לצאת מעבודת אלוהים שנובעת רק משכל ומחקירות ולעבור לעבודת אלוהים שבה אלוהים חי וקיים, חייב לעבור דרך עם ישראל. עם ישראל הוא הצינור הבלעדי להופעת הקדושה בעולם. הוא היחידי שנפגש עם הקב"ה ועובד אותו מתוך ידיעה ולא רק מתוך גישוש שכלי והוכחות קרות, ולכן הוא היחידי שמכיר את שמו המפורש והמיוחד של הקב"ה. שם זה הוא השורש לכל השמות וההתגלויות של הקב"ה בעולם. לכן אותיותיו של שם זה הן אותיות 'אהוי' שהן גם נקראות בפני עצמן וגם מתלוות לאותיות אחרות ומשפיעות על הגיית התנועות הנלוות אליהן. כך גם הקב"ה, שמו המיוחד מתגלה גם כשלעצמו, לעם ישראל, וגם מהווה שורש לכל הגילויים האלוהיים בעולם.

הרחבות
* קריאתו של משה כלפי הארון
וְיֵשׁ שֶׁקָּרְאוּ אֵת הָאָרוֹן ה' '', כְּמַאֲמַר: "קוּמָה ה' " בְּנָסְעוֹ, וְ"שׁוּבָה ה' " בְּנוּחוֹ. הרש"ר הירש, מסביר פסוק זה באופן מעט שונה, ואומר שקריאתו של משה הייתה לה' עצמו: "ועל ה'ארון', שהוא ארון התורה, אמר משה את דבריו; בנסוע הארון ובנוח הארון קרא משה לה' בעצמו שיקום או ישוב. נמצא שמסעות התורה היו בעיניו מסעות ה' עלי אדמות. במקום שהתורה לא תמצא לה נוה, שם אין נוה לשכינה; ובמקום שיש משכן לתורה, שם יש משכן לשכינה" [פירוש רש"ר הירש לבמדבר י, לה].
* ההבדל בין ישראל לאומות העולם בנבואה
אֵין הִצְטָרְפוּת בֵּינוֹ וּבֵין אֻמָּה מִן הָאֻמּוֹת, הוֹאִיל וְאֵין הוּא מַאֲצִיל אוֹרוֹ אֶלָּא עַל הַסְּגֻלָּה. רבי דוד כהן 'הנזיר', בביאורו לכוזרי, כתב על משפט זה: "וזהו יסוד בתורת ר' יהודה הלוי, כי הענין האלהי אינו אלא בסגֻלה, ישראל. וזה הנבואה אינה אלא בישראל".
בהמשך כתב הרב הנזיר שהיו מי שהקשו על ריה"ל מהנביא עובדיה שהיה גר (סנהדרין לט:), ולמרות זאת זכה לנבואה, ותירץ: "אמנם יש לומר כי גר הנכנס בקהל ישראל, ולא רק מקים תורת ישראל, אלא נולד מחדש בקהל ישראל, וזה במעלה העליונה, אולי יש לומר שנהיה כישראל, לכל המעלות כמו עובדיה".

שאלות לדיון
בדבריו מזכיר החבר מספר פסוקים שנאמרים בראש השנה. "עלה אלוהים..." ו"עם אלוהי אברהם". מה מיוחד בראש השנה שמזכירים בו פסוקים אלו בתפילה?
ה"שמות" הם דווקא בעברית. בעיקר השם המיוחד. איך לדעתכם צריך להתייחס היום ללשון הקודש? ככל השפות או שיש הבדל? יש לו ביטוי ביום יום?
סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il