ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
"לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא שִׁילוֹ וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים" (בראשית מ"ט י).
רבים עסקו בשאלה: אם כך, כיצד נמשח שאול למלכות?
לשיטתנו, התשובה היא: כי הבחירה האלקית איננה מקבלת משמעות מעשית כל עוד העם לא בחר במועמד. לכן, רק אחרי שהעם בחר בדוד כמלך, חלה ההבטחה של יעקב והיא מחייבת מאז ועד עולם (עיינו ברמב"ן על אתר).
נמשיך לברר עוד פסוק קשה העוסק במלכות שאול.
"בֶּן שָׁנָה שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ וּשְׁתֵּי שָׁנִים מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל" (שמואל א י"ג א).
הגמרא במסכת יומא (כ"ב ע"ב) ביקרה בצורה חריפה כל אפשרות של קבלת הפסוק כפשוטו ומפרשת על דרך הדרש: "שלא טעם חטא". לכן מסביר רש"י: "ויש לפתור ... בשנה ראשונה שהומלך בה והוא מלך שתי שנים על ישראל". דעתו של רש"י כי שאול מלך שנתיים כפשוטו מבוססת כדרכו בקודש על המופיע בסדר עולם רבה. ועדיין קשה מאוד, שהרי אין אפשרות להכניס לתוך שנתיים את כל המאורעות שעברו על שאול.
הרלב"ג פירש: "והנכון בעיני לפי הפשט, שיהיה הרצון בזה שכבר עבר שנה אחת לשאול מעת המשחו עד העת שמלך שחדשו המלוכה בגלגל, והוא כשמלך השתי שנים על ישראל. וספר כי בחר לו שלשת אלפי' מישראל היותר גבורים שבהם והיו עם שאול אלפים ואלף עם יונתן ויתר העם שלח איש לאהליו כדי שלא יכביד על ישראל".
ר"י מטרני ואברבנאל פירשו שמונים את מלכות שאול רק עד הרגע שדוד נמשח.
גם שני פירושים אלה קשים. על הרלב"ג קשה, שהרי לא כתוב שזה קרה בשנה השניה למלכותו ועל ר"י מטרני ואברבנאל קשה כיצד משיחת דוד בסתר מפסיקה את מלכות שאול?
נאמנים לשיטתנו נסביר את הפסוק כך: "בֶּן שָׁנָה שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ" - הכוונה היא שעברה שנה מאז ששאול נלכד בגורל והומלך ועד שקיבל את הסכמת כל העם לאחר הנצחון על נחש העמוני והצלת אנשי יבש גלעד (כדעת הרלב"ג). בשנתיים הבאות נהנה שאול מתמיכת העם. הוא בנה צבא קבע קטן ובו שלשת אלפים חיילים כמבואר בפסוק הבא:
"וַיִּבְחַר לוֹ שָׁאוּל שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מִיִּשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ עִם שָׁאוּל אַלְפַּיִם בְּמִכְמָשׂ וּבְהַר בֵּית אֵל וְאֶלֶף הָיוּ עִם יוֹנָתָן בְּגִבְעַת בִּנְיָמִין וְיֶתֶר הָעָם שִׁלַּח אִישׁ לְאֹהָלָיו" (שמואל א י"ג ב). בשעת חירום סמך על התמיכה העממית שתאפשר לו לגייס מאת צבא העם – צבא המילואים.
כשנתיים לאחר מכן, מכה יונתן את נציב הפלשתים בגבע ובכך מכריז עצמאות. תגובת הפלשתים לא מאחרת לבא והם מגייסים צבא גדול למלחמה בשאול. שאול מנסה לגייס את כל צבא המילואים שלו שמבוסס על התגייסות כל הציבור, לשטח כינוס בגלגל. חלק מהעם אכן מגיע לשם. חלק אחר (כנראה גדול) של העם לא התגייס והסתתר:
"וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל רָאוּ כִּי צַר לוֹ כִּי נִגַּשׂ הָעָם וַיִּתְחַבְּאוּ הָעָם בַּמְּעָרוֹת וּבַחֲוָחִים וּבַסְּלָעִים וּבַצְּרִחִים וּבַבֹּרוֹת" (שם, שם ו).
חלק נוסף ברח לעבר הירדן המזרחי:
"וְעִבְרִים עָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶרֶץ גָּד וְגִלְעָד" (שם, שם ז).
שמואל הנביא, מי שאמור לתמוך בו, גם לא בא למועד. שאול לא מחכה לשמואל ומפסיד בכך גם את תמיכתו.
לאחר שנתיים בעצם התברר כי לשאול אין תמיכה ציבורית והא עלול להפסיד את מעמדו כמלך. זו אולי פשר ההכרזה של הכתוב: "וּשְׁתֵּי שָׁנִים מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל".
גם מכאן ראיה כי הבחירות, בהן העם נותן את אמונו במנהיגות נבחרת, אינן רק תהליך דמוקרטי אלא גם חלק בלתי נפרד מהיות מדינת ישראל מדינה יהודית.
האם מותר לפנות למקובלים?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך ללמוד אמונה?
מה מברכים על פיצה?
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
חכמת התורה ומדעים
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך עושים קידוש?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
