ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יש, כמובן, שיקולים אישיים רבים שתובעים אחידות. התלמוד מספר שירבעם בן נבט הרשע דחה את ההצעה של הקב"ה לחזור בתשובה מפני שאפילו אז הכבוד היה חשוב לו יותר והוא לא היה מוכן להתהלך בגן עדן כשדוד המלך מוביל. "מי ילך בראש?" היא סוגיה חזקה בכל ענייני בני האדם. לעתים קרובות זה מה שמניע אנשים לעזוב את מחנה האחדות ולהתעקש על אחידות. זה נכון במיוחד כאשר מדובר בעמדות של סמכות או של הנהגה פוליטית או דתית.
התלמוד מספר על אחד החכמים הגדולים של התקופה שכאשר הציעו לו משרת הנהגה הוא נרתע מאוד מלקבל אותה, אך לאחר שקיבל את התפקיד ואת המעמד, אי אפשר היה להזיז אותו ממנו בשום פנים ואופן. אין ספק שהכוח משחית, ושימוש בכוח בלתי מוגבל בכל משפחה, קהילה או אומה, מוביל בסופו של דבר לאחידות ונוקשות, שמטבעם הורסים את המשפחה, הקהילה או האומה.
כמעט מתבקש שלנוכח כל הבעיות וההתקפות שניחתות על החברה היהודית הדתית בישראל, תשרור מעט אחדות בין הפלגים השונים בתוך החברה הזאת. אך האמת המרה היא שכל אחת מהסיעות שמרכיבות את היהדות הדתית מעוניינת באחידות הרבה יותר מאשר באחדות. אני מאמין שזה נובע בעיקר מסיבות אישיות, שתמיד מוצגות כסיבות אידיאולוגיות או כהבדלים בניואנסים ובפרטים. יעד זה של האחדות לא הושג מעולם כאן, בישראל. לנוכח המחלוקות הפנימיות הקיימות במחנה הדתי על מנהיגות, כוח השפעה וקידום אישי, מתגמדים כל ההבדלים האידיאולוגיים שאולי קיימים באמת. והאינטרס האישי הזה מוביל לתביעות בלתי אפשריות לאחידות, למחיקת זהותה של קבוצה אחת לטובת האחרת, דרישה שמונעת כל אפשרות אמיתית להגיע לאחדות.
ברור שאחדות דורשת מאנשים גמישות, סובלנות ונכונות להניח בצד, למען טובת הכלל, שיקולים אישיים צרופים של כבוד וכיבודים. וזה, מסתבר, הרבה יתר קשה לאנשים שפילסו את דרכם לעמדות בכירות בארגון או במפלגה. השאלה "מי הולך בראש" היא מכשול גדול בפני האחדות.
יש פתגם מפורסם של פוליטיקאי אמריקני חשוב שאמר שכל פוליטיקה היא מקומית. במידה רבה, כל הפוליטיקה היא אישית. ההיסטוריה של החיים הפוליטיים בישראל היא פוליטיקה של סכסוכים אישיים מרים. ואלה תמיד היו מכשול בפני תחושת האחדות בארץ הזאת. אני בהחלט מסכים שזה לא פשוט להתגבר על טבע האדם והנטייה להפוך חילוקי דעות טקטיים או הבדלים אידיאולוגיים לסכסוכים אישיים, ובכל זאת, עלינו לצפות ואף לדרוש מהמנהיגים הפוליטיים והדתיים שלנו קצת גדלות נפש שתאזן את החולשה האנושית כל כך הזאת.
בתולדות העם היהודי אנחנו מוצאים את הדוגמה של בני בתירה שויתרו על ההנהגה לטובת הלל כדי לקדם את האחדות בעם. בזכות הדוגמה שלהם, אנחנו מוצאים שחילוקי הדעות שבאו אחר-כך בין בית הלל לבית שמאי מעולם לא הפכו למחלוקת אישית. האנשים הדגולים האלה השיגו מידה של אחדות בעם ישראל בכך שעמדו בפיתוי ולא ניסו לכפות אחידות. וכאשר מתעלמים מן ההבדלים באישיות או ממתנים אותם, מתקשה האחידות למצוא לה קרקע פורייה לשגשג בה.
הבסיס של תנועת המוסר בליטא של המאה ה-19 היה השאיפה לצמצום האגו והמחלוקות האישיות, שזה הבסיס להשגת אחדות, ולא אחידות, בעולם היהודי. מצד שני, כפי שהדגימו כל הרודנים, קל יותר לכפות אחידות מלהשיג אחדות. אך, למרות זאת, עלינו להמשיך ולשאוף לאחדות בכל פן של חיינו האישיים, משפחתיים, הקהילתיים והלאומיים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
