ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
יש בקרב הפרשנים דעות שונות בשאלה איך בדיוק משיגים את המטרה הזאת. האם הפתילות התכופפו פנימה, או שהנרות עצמם נטו לכיוון הנר האמצעי, ואולי זה יכול היה להתרחש רק כאחד הנסים הקבועים שאפיינו את המשכן ואחר-כך את בית המקדש בירושלים. אלה רק כמה מן רעיונות שהוצעו כדי להסביר איך המצווה הזאת התבצעה הלכה למעשה.
למרות כל זאת, השאלה הגדולה יותר היא כמובן מה התורה מבקשת ללמד אותנו כשהיא מצווה שהנרות החיצוניים יפנו פנימה, אל הנר המרכזי. אני סבור שהרעיון שהתורה רוצה שנפנים כאן הוא שהאור של המנורה הקדושה דורש נקודת מוקד. ידוע לנו שבעולם הפיזי ככל שהמוקד של האור יותר עז ומרוכז, כן גדלה יכולתו להאיר ולגלות. אור מפוזר יוצר אווירה, אבל לא באמת מראה לנו את מה שנמצא לפנינו. אור המנורה הוא סמל לתורה בחיים היהודיים. התורה, לימוד התורה ושמירת מצוותיה, דורשים מיקוד וריכוז. התורה לא יכולה למלא את ייעודה האמיתי בחיינו כשהיא קיימת בקרבנו רק בצורה כללית ומפוזרת.
חז"ל לימדו אתנו שהמוקד של החיים היהודיים הנו, וצריך להיות, התורה, עבודת האל, ומעשי חסד כלפי הזולת. כל גורמים אחרים הם רק אור מפוזר, ולבדם לא יוכלו לסלק את האפלה שמלווה את הקיום האנושי. בחיי כל אדם, כל משפחה ואפילו כל מפעל חינוכי או מסחרי, יש צורך במיקוד ובריכוז כדי להצליח ולשגשג. לכולנו יש עדיפויות בחיים, והעדיפויות האלה הופכות לתוכניות, למעשים ולרעיונות שבהם אנחנו ממקדים את תשומת הלב, הכישורים והמשאבים שלנו. היהדות תובעת מאתנו להתמקד בלימוד התורה ובקיום מצוותיה. אנחנו צריכים להתרכז בשיחות היומיומיות שלנו עם הבורא, שהן התפילות. אנחנו נדרשים לעבוד את האל ולעשות את מצוותיו. כל זה דורש מאמץ, הקרבה ומסירות. זה אולי התחום המאתגר ביותר בחיים הדתיים שלנו והוא תובע ריכוז מוחלט.
גם חסד כלפי הזולת בהחלט דורש התמקדות. בתיאוריה, בעולם של אור מפוזר, כולנו דוגלים ברעיונות של התנהגות טובה, אחריות חברתית ואידיאלים של צדקה וחסד. אך כאשר אנחנו ניצבים מול מבחן אישי ונדרשים למעשה מסוים כלפי אדם מסוים, לא פעם אנחנו מתנערים מאחריות. אנחנו לא ממוקדים מספיק ולכן אנחנו נמנעים, לא מתוך רשעות, אלא סתם מתוך היעדר ריכוז ומסירות, מלעשות את מעשה החסד הנדרש שנקרה לפנינו. מן המנורה אנחנו למדים, אם כן, שיש צורך להתרכז ולהגיע למיקוד שיאפשר לאור הנשמה ויראת השמים להאיר לנו את הדרך בחיים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים חובת לימוד התורה לגברים
שני חלקים במצוות תלמוד תורה | האחד לדעת את הוראת התורה להדרכת החיים | בחלק זה גברים ונשים חייבים כאחד | החלק השני הוא להקיף את התורה כולה, בין מצוות שקשורות לחייו של הלומד ובין שאינן קשורות, ולהמשיך לעיין ולדקדק בתורה | בחלק זה גברים חייבים בלבד | ליסודות התורה יש גבול, ואותם נצטוו ההורים ללמד את הבנים, ואותם חייבים כל הגברים לדעת | הספרות התורנית העומדת לפנינו מרובה פי אלף ויותר מהספרות שהייתה בתקופת הראשונים | האתגר להקיף את כל יסודות התורה נעשה קשה יותר ויותר

בראשית פרשת בראשית – ארבעה נהרות
מדוע בתיאור תשתית העולם מתארת התורה את ארבע הנהרות ורומזת גם לגלויות? מהו אותו עדן ומי הוא הנהר ועל איזה גן מדובר?

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״אנא ה׳ הושיעה נא״: גאולה וישועה בחג הסוכות
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב שלמה יוסף וייצן, ר״מ בישיבת בית אל ורב היישוב פסגות, פותח ב״חזקה״ של שלוש שנים שבהן הקדוש ברוך הוא מחבק את עם ישראל דווקא בימי סוכות: לפני שנתיים סינוואר, בשנה שעברה חזרת השבויים בליל הושענא רבה, והשנה — הצלת המטוס יום קודם. בכולן התקיים גם ״אנא ה׳ הושיעה נא״ וגם ״אנא ה׳ הצליחה נא״, ובכולן ברור שלא תכנון אנושי הוביל לישועה. משם לשיעור ארוך ועשיר על ההבדל בין גאולה לישועה: למה הסוכה היא דירת עראי ומה מלמד הנצי״ב על ״ויהי בשלם סוכו״, ניסן מול תשרי, ראש השנה של יראה ויום כיפור של חיבוק, דברי הרב קוק בעולת ראי״ה והמהר״ל על שלושת הרגלים — והחלוקה של ההלל לשני חלקיו. ובסוף, תפילה לשנה שבה הקדוש ברוך הוא גם ישלים את תהליכי הגאולה וגם יפתיע אותנו בישועות.

ליל הושענא רבא תשפ"ז קדושת הסוכה, מצוות השמחה ומיתוק הדינים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. ראש ישיבת בית אל, הרב זלמן ברוך מלמד, בשיעור לליל הושענא רבה (השידור נכנס כשהרב כבר באמצע דבריו). הוא עוסק בקדושת עצי הסוכה — מה הדין כשהסוכה גדולה מהשיעור, האם מותר להריח הדס שבסכך או להישען על הדופן, ולמה לפי הרשב״א אי אפשר להתנות על הקדושה הזאת — ובשאלה מה קורה כשיושבים בסוכה בלי לכוון ״זכר לענני הכבוד״. משם למצוות השמחה בחג: קורבן השמחה, ״ושמחת בחגך״ לפי הרמב״ם, ושמחת בית השואבה. ובסוף, מה שהסוכות והערבות עושים בהושענא רבה — ממתיקים את הדין: משל לאבן גדולה שנגזרה, ובמקום לזרוק אותה בבת אחת מפוררים אותה לחצץ. ובתשובה מאהבה, אפילו חותכים ממנה אבנים יפות לבנייה.

ליל הושענא רבא תשפ"ז לולב ״חד הוצא״ ואחדות עם ישראל: כבוד, חיבה, דעת וחיים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב עידו יעקבי, ר״מ בישיבת בית אל, פותח בסוגיה של פסולי הלולב: התיומת שנחלקה או נסדקה, ולולב ״חד הוצא״ — שגדל יפה משני הצדדים, ובכל זאת הגמרא קוראת לו ״בעל מום״ ופוסלת אותו כל שבעת הימים. מה החיסרון בלולב שנראה כל כך מושלם? בעקבות הרב קוק באורות התשובה: התיומת היא נקודת החיבור, ובלי ״האגד הרוחני״ של כל הדעות ודרכי החיים — אין קיום לאומה. ובהמשך, איך מתאחדים גם עם מי שחושב מחשבות מרגיזות ושגויות, בלי לוותר על האמת: ארבע המדרגות שמונה הרב קוק — כבוד, חיבה, דעת וחיים. ומשל: ילד שמשתולל, עד שמגלים של מי הוא הבן. ״הם בנים של ריבונו של עולם.״

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״שמע ישראל״ ו״ברוך שם״: כל הכוחות אל מטרה אחת
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. השר בצלאל סמוטריץ׳, בוגר ישיבת בית אל, חוזר לישיבה שבה גדל — ״האדם הוא תבנית נוף מולדתו, וזה נוף מולדתי״. הוא פותח בהודיה על הנס של המטוס שהיה עשרות שניות מהתרסקות יום קודם, ובאזהרה מלהתרגל לניסים: זה עניינו של חג הסוכות, שהמהר״ל קרא לו ״הוד״ — מלשון הודיה. ובעיקר, דבר תורה על יעקב אבינו שביקש לגלות לבניו את הקץ ונסתלקה ממנו השכינה. הבנים עונים ״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״ — כל הכוחות, הכישרונות והתפקידים של השבטים, גם כשיש ביניהם מתחים, מכוונים למטרה אחת; ויעקב עונה ״ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״ — השפע שיורד מלמעלה למטה. כמו תזמורת שבהתחלה כל כלי מתאמן לבד, עד שיוצאת מוזיקה אחת.

מאמרים נוספים בארץ אגדה יעדי הגיוס של שלמה
לשיטת התנא שלמה המלך רמז בשיר השירים שחמש שישיות מהצבור צריכים להתגייס ולשלב ספרא וסייפא, ואילו ששית מהצבור צריכה להישאר בבית המדרש. האמורא שמואל חלק על כך, אך הרמב"ם פסק כשיטת התנא


















