בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • בהעלותך
לחץ להקדשת שיעור זה

בהעלותך תשע"ג

undefined

הרב דב בערל וויין

תשע"ג
2 דק' קריאה
התורה מצווה את אהרון, ובאמצעותו את כל הכהנים הגדולים של עם ישראל שיבואו אחריו, להקפיד ששישה הקנים החיצוניים יפנו אל הנר המרכזי, כאשר הם מדליקים את המנורה.
יש בקרב הפרשנים דעות שונות בשאלה איך בדיוק משיגים את המטרה הזאת. האם הפתילות התכופפו פנימה, או שהנרות עצמם נטו לכיוון הנר האמצעי, ואולי זה יכול היה להתרחש רק כאחד הנסים הקבועים שאפיינו את המשכן ואחר-כך את בית המקדש בירושלים. אלה רק כמה מן רעיונות שהוצעו כדי להסביר איך המצווה הזאת התבצעה הלכה למעשה.
למרות כל זאת, השאלה הגדולה יותר היא כמובן מה התורה מבקשת ללמד אותנו כשהיא מצווה שהנרות החיצוניים יפנו פנימה, אל הנר המרכזי. אני סבור שהרעיון שהתורה רוצה שנפנים כאן הוא שהאור של המנורה הקדושה דורש נקודת מוקד. ידוע לנו שבעולם הפיזי ככל שהמוקד של האור יותר עז ומרוכז, כן גדלה יכולתו להאיר ולגלות. אור מפוזר יוצר אווירה, אבל לא באמת מראה לנו את מה שנמצא לפנינו. אור המנורה הוא סמל לתורה בחיים היהודיים. התורה, לימוד התורה ושמירת מצוותיה, דורשים מיקוד וריכוז. התורה לא יכולה למלא את ייעודה האמיתי בחיינו כשהיא קיימת בקרבנו רק בצורה כללית ומפוזרת.
חז"ל לימדו אתנו שהמוקד של החיים היהודיים הנו, וצריך להיות, התורה, עבודת האל, ומעשי חסד כלפי הזולת. כל גורמים אחרים הם רק אור מפוזר, ולבדם לא יוכלו לסלק את האפלה שמלווה את הקיום האנושי. בחיי כל אדם, כל משפחה ואפילו כל מפעל חינוכי או מסחרי, יש צורך במיקוד ובריכוז כדי להצליח ולשגשג. לכולנו יש עדיפויות בחיים, והעדיפויות האלה הופכות לתוכניות, למעשים ולרעיונות שבהם אנחנו ממקדים את תשומת הלב, הכישורים והמשאבים שלנו. היהדות תובעת מאתנו להתמקד בלימוד התורה ובקיום מצוותיה. אנחנו צריכים להתרכז בשיחות היומיומיות שלנו עם הבורא, שהן התפילות. אנחנו נדרשים לעבוד את האל ולעשות את מצוותיו. כל זה דורש מאמץ, הקרבה ומסירות. זה אולי התחום המאתגר ביותר בחיים הדתיים שלנו והוא תובע ריכוז מוחלט.
גם חסד כלפי הזולת בהחלט דורש התמקדות. בתיאוריה, בעולם של אור מפוזר, כולנו דוגלים ברעיונות של התנהגות טובה, אחריות חברתית ואידיאלים של צדקה וחסד. אך כאשר אנחנו ניצבים מול מבחן אישי ונדרשים למעשה מסוים כלפי אדם מסוים, לא פעם אנחנו מתנערים מאחריות. אנחנו לא ממוקדים מספיק ולכן אנחנו נמנעים, לא מתוך רשעות, אלא סתם מתוך היעדר ריכוז ומסירות, מלעשות את מעשה החסד הנדרש שנקרה לפנינו. מן המנורה אנחנו למדים, אם כן, שיש צורך להתרכז ולהגיע למיקוד שיאפשר לאור הנשמה ויראת השמים להאיר לנו את הדרך בחיים.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il