ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב שאול ישראלי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שאול ישראלי זצ"ל
הרב שאול ישראלי עלה ארצה בשנת תרצ"ד, באותם שנים טען הרבי ממונקאטש שיש לדרוש את הפסוק מפרשתנו:
"וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְקֹוָק וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם" (במדבר ט"ו לט)
בדרך הבאה: לב ביידיש = הרצ, ראיה בעין ביידיש=קוק.
במלחמתו כנגד הציונות הזהיר הרבי מפני הליכה אחרי הרצל ואחרי מרן הראי"ה קוק מורו ורבו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל. עוד טענו מתנגדי הציונות כי המעפילים של דורם (הרב ישראלי התחיל את מסעו לארץ ישראל כמעפיל) הם ההולכים בדרכם של המעפילים של פרשתנו עליהם אמר הכתוב:
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לָמָּה זֶּה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת פִּי יְקֹוָק וְהִוא לֹא תִצְלָח: אַל תַּעֲלוּ כִּי אֵין יְקֹוָק בְּקִרְבְּכֶם וְלֹא תִּנָּגְפוּ לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם"
(שם, י"ד מא-מב).
בחסדי ד' יתברך הבין מו"ר כי הדרך הנכונה, איננה דרכם של המרגלים שהלכו לתור. (עיינו בדבריינו לפרשת שלח תשע"א).
הדרך הנכונה היא דרכו של הגאון מוילנא, הדרך שהותוותה ב"קול התור". הדרך שקראה ליהדות העולם לעלות ארצה לפני סיום המאה שהתחילה בשנת "ת"ר" (1840). באלול תרצ"ט נחסמה הדרך בפני יהדות אירופה באופן כמעט מוחלט.
מו"ר שהחל את דרכו בארץ ישראל כתלמידו של הרב זצ"ל, יצא להפריח את שממותיה גם מבחינה חקלאית וגם מבחינה רוחנית כאשר התמנה בשנת תרצ"ח (1938) לרבו של כפר הרא"ה. משם פרש את מצודתו ההלכתית והדריך את כל החקלאים כיצד ניתן גם בימנו, להתמודד עם השאלות של מצוות התלויות בארץ ועם שמירת מצוות, בעיקר שבת וחג תוך ניהול משק חקלאי מודרני. הפתרונות שנתן מו"ר לא היו פתרונות לחקלאי הבודד או למגזר מסוים. המאפיין של פסקיו ופתרונותיו היה הבנה מעמיקה של המציאות בשטח וראיה כוללת של הבעיה וממילא גם של הפתרון. כך זכה מו"ר והנהיג את תהליך התקיימות הנבואה מול עינינו:
"וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא" (יחזקאל ל"ו ח).
עם הקמת מדינת ישראל - מדינת היהודים, התגייס מו"ר למשימת ייסודה של מדינה זו כמדינה יהודית ופרסם את מחקריו ופסקיו בכל התחומים הקשורים לחיים הציבוריים בה, מהלכות קואליציה ועד לשאלות של מוסר ומלחמה.
בשנת תשכ"ה הוזמן לכהן כחבר בבית הדין הגדול בירושלים ומאז בערה בקרבו השאיפה לקימום המשפט העברי במדינה. כאשר שותפי, ידידי ורעי, הרב משה ארנרייך ואנכי פנינו אליו יחד עם אנשי מעשה וביקשנו ממנו להנהיג את "ארץ חמדה", הוא הסכים מיד וטען שמדובר בצורך השעה, הקמת דור חדש של דיינים ברמה התורנית הגבוהה ביותר, שיוכלו להרים את המשימה ולשאת אותה על כתפיהם. הרב ישראלי חיכה לרגע שבו נוכל להקים רשת של בתי דין שתתן פתרון לכל סכסוך ממוני על פי דין תורה במדינה עם כלכלה מודרנית ומפותחת.
השנה הקדשנו לנושא זה את יום העיון השנתי לזכרו. הכינוס בשיתוף ישיבת מרכז הרב בה כיהן כראש הישיבה במשך שנים רבות וכן עם מכון מרחבים שנמנה על מייסדיו,
כל השיעורים יפורסמו גם באתר 'ארץ חמדה'.
נסיים בתפילה כי יתקיים בנו ולו במעט מדברי הנביא ישעיהו (א' כו-כז):
"וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה:
צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
