ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
כג אָמַר הֶחָבֵר: הַשְּׁכִינָה הַגְּלוּיָה לָעַיִן הִיא אֲשֶׁר נֶעְדְּרָה, כִּי לֹא תִּתְגַּלֶּה אֶלָּא לְנָבִיא אוֹ לְקָהָל נִרְצֶה בַּמָּקוֹם הַמְיֻחָד, וְהוּא אֲשֶׁר מְצַפִּים לוֹ מֵאָמְרוֹ: "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן", וְאָמְרֵנוּ בִּתְפִלָּתֵנוּ: "וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְנָוְךָ לְצִיּוֹן". אֲבָל הַשְּׁכִינָה הַנִּסְתֶּרֶת הָרוּחָנִית הֲרֵי הִיא עִם אִישׁ יִשְׂרָאֵל נֶאֱמָן, תְּמִים הַמַּעֲשִׂים, טְהוֹר הַלֵּב, זַך הַכַּוָּנָה לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְיֻחֶדֶת לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְהַמַּעֲשִׂים לֹא יִשְׁלְמוּ אֶלָּא בָּהּ, וְהַרְבֵּה מִמִּצְווֹת יִשְׂרָאֵל נֶחְסָרוֹת מִמִּי שֶׁאֵינוֹ דָּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְהַכַּוָּנָה לֹא תִּזַּך וְהַלֵּב לֹא יִטְהַר כִּי אִם בַּמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר מַאֲמִינִים שֶׁהֵם מְיֻחָדִים לה', אֲפִלּוּ הָיָה זֶה בְּדִמְיוֹן וּבְמָשָׁל, קַל וָחֹמֶר כְּשֶׁזֹּאת אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁקָּדַם בֵּאוּרוֹ. וְתִתְעוֹרֵר הַתְּשׁוּקָה אֲלֵיהֶם, וְתִזַּך הַכַּוָּנָה בָּהֶם, כֹּל שֶׁכֵּן לְמִי שֶׁשָּׂם פְּעָמָיו אֲלֵיהֶם מִמֶּרְחָק, וְכֹל שֶׁכֵּן לְמִי שֶׁקָּדְמוּ לוֹ חֲטָאִים וְהוּא מְבַקֵּשׁ כַּפָּרָה, וְאֵין אֶפְשָׁרוּת לְהָבִיא הַקָּרְבָּנוֹת אֲשֶׁר הָיוּ מְצֻוִּים מֵאֵת ה' לְכֹל חֵטְא וָחֵטְא מִזָּדוֹן וּשְׁגָגָה, וּלְפִיכָך יִשְׂמַח בְּמַאֲמַר הַחֲכָמִים "גָּלוּת מְכַפֶּרֶת עָווֹן", כֹּל שֶׁכֵּן אִם תִּהְיֶה הַגָּלוּת לִמְקוֹם רָצוֹן. וּבַאֲשֶׁר לַסַּכָּנָה בַּמִּדְבָּר וּבַיָּם — אֵין הִיא סַכָּנָה הַנִּכְנֶסֶת בְּגֶדֶר "לֹא תְנַסּוּ אֶת ה'", אֶלָּא הִיא סַכָּנָה שֶׁהָיָה מִסְתַּכֵּן בִּכְמוֹתָהּ אִלּוּ הָיְתָה לוֹ סְחוֹרָה שֶׁמְּקַוֶּה לְהַרְוִיחַ בָּהּ. וַאֲפִלּוּ הָיָה מִסְתַּכֵּן יוֹתֵר מִזֶּה מִצַּד תְּשׁוּקָתוֹ וְקַוּוֹתוֹ הַכַּפָּרָה, הָיְתָה לוֹ הִתְנַצְּלוּת עַל הִכָּנְסוֹ לְסַכָּנוֹת, אַחֲרֵי שֶׁעָשָׂה חֶשְׁבּוֹן נַפְשׁוֹ, וְהוֹדָה עַל מַה שֶּׁעָבַר מִימֵי חַיָּיו, וְהִסְתַּפֵּק בּוֹ, וְהִקְדִּישׁ אֵת שְׁאֵרִית יָמָיו לִרְצוֹן אֱלֹהָיו, וְנִכְנַס לְסַכָּנָה, וְאִם יַצִּילֵהוּ אֱלֹהָיו יְשַׁבַּח וְיוֹדֶה, וְאִם יְמִיתֵהוּ בַּעֲווֹנוֹתָיו יִתְרַצֶּה וִיקַבֵּל, וְיַאֲמִין כִּי הִתְכַּפְּרוּ לוֹ בְּמִיתָתוֹ רֹב עֲווֹנוֹתָיו. וַעֲצָתִי עֲדִיפָה מֵאֵלֶּה הַמְסַכְּנִים נַפְשָׁם בְּמִלְחָמוֹת בַּעֲבוּר שֶׁיִּזָּכְרוּ בִּגְבוּרָה וְנִצָּחוֹן, אוֹ שֶׁיְּקַבְּלוּ שָׂכָר רַב, וְיֵשׁ בָּהּ פָּחוֹת סַכָּנָה מֵאֵלֶּה הַיּוֹצְאִים לְמִלְחָמָה לְקַבֵּל גְּמוּל עַל מִלְחֶמֶת מִצְוָה.
___________________________
בדמיון – עצם העובדה שאנו מדמים שזהו מקום מיוחד לה' גורם לכוונה יותר טהורה. התנצלות – הסבר, תשובה. יתרצה ויקבל – הכוונה: אם יראה שהמוות מתקרב ישלים עִמו [הערת הרב שילת]. מלחמת מצוה – נראה שכוונתו למלחמות המוסלמים, ולא למלחמת מצווה של ישראל.
ביאורים
במאמר ב' המלך תבע מהחבר שיעלה לארץ ישראל, אבל כשהעניין מגיע לפסים מעשיים, וקשה על המלך פרידתו של החבר, הוא מנסה לשכנע את החבר שלא יעלה לארץ ישראל בניגוד למה שאמר לפני כן. הוא טוען שניתן לעבוד את ה' בכל מקום, כי העיקר הוא כוונת הלב, ואין משמעות לפיסת קרקע כזו או אחרת, ובפרט כשהשכינה לא שורה בארץ ישראל כי כלל עם ישראל לא נמצא בה.
החבר מחדש כאן, שישנם שני סוגים של שכינה: יש שכינה גלויה שנראית בחזון נבואי או בנסים מיוחדים להמון, והיא תלויה בכך שהעם יהיה בארצו. אבל יש שכינה פנימית נסתרת שמרוממת את אישיות האדם, ומקרבת אותו לה', והיא קיימת תמיד בארץ ישראל.
החבר מדגיש שהערך של ארץ ישראל מצד קיום המצוות לא מתבטא רק במצוות התלויות בארץ שאי אפשר לקיים בחו"ל, אלא בכל המצוות שאמנם מקיימים גם בחו"ל, אבל הם פועלות ומשפיעות בעיקר בארץ ישראל. כפי שעבודת הכרם מועילה רק כשהכרם נטוע בהר, כך עבודת ה' של יהודי מועילה רק כשהיהודי נטוע בארצו.
החבר קובע כאן הלכה, לפיה, יש לקחת סיכון בעלייה לארץ ישראל, כמו הסיכון שמקובל לקחת עבור פרנסה. ומוסיף, שאין איסור גם אם מישהו מוכן לסכן את עצמו עוד יותר, כי אדם כזה מבין שמשמעות החיים היהודיים היא רק בארץ ישראל, ואין טעם אמיתי לחיים בחו"ל שנחשבים כעבודה זרה. אנשים רגילים להתייחס בשוויון נפש לנטילת סכנות עבור הישגים חומריים, ולהתפלא על מי שמוכן להסתכן בשביל לקנות מעלה רוחנית. העניין שלמענו האדם מוכן להסתכן, מלמד על המשמעות של החיים עבורו.
הרחבות
* ההשגחה האלוהית בארץ ישראל
וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְיֻחֶדֶת לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. הרמב"ן ביאר [ויקרא יח, כה] שבארץ ישראל ישנה השגחה ישירה של הקב"ה, מה שאין כן בשאר הארצות שבהן אין ה' משגיח באופן ישיר אלא יש "שר עליון" הממונה על כל מדינה. וכן פירש רבנו בחיי על הפסוק "אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ" [דברים יא, יב].
* קיום המצוות בארץ ישראל חשוב יותר
וְהַמַּעֲשִׂים לֹא יִשְׁלְמוּ אֶלָּא בָּהּ. ידועים דבר הספרי "אף על פי שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוצה לארץ, היו מצוינים במצוות שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים... הוא שירמיהו אומר [ירמיה לא, כ] הציבי לך ציונים וגו' אלו המצוות שישראל מצוינים בהם" [ספרי דברים, עקב, מג].
יש מספר פירושים בדברי הספרי: רש"י ביאר [דברים יא, יח] שדברי הספרי אמורים אף על מצוות שהן חובת הגוף כתפילין ומזוזה. וביאר זאת רבנו בחיי "הכוונה בזה לומר כי אף על פי שאנו עושין המצוות בחוצה לארץ והם חובת הגוף לעשותם בכל מקום, לימדונו החכמים ז"ל שאין עיקר עשייתן אלא בארץ הקדושה" [שם].
אמנם בעל תורה תמימה ביאר שדברי הספרי אמורים בעניין מצוות התלויות בארץ: "הכוונה של הנביאים הייתה למען שיהא זיכרון ארץ ישראל וירושלים חקוק בלבותם, וציוו להם להפריש תרומות ומעשרות שהם מצוות התלויות בארץ" [הערות לאיכה א, קפו]. מדבריו נראה שחובת קיומן של מצוות שאינן תלויות בארץ, שווה בחוץ לארץ ובארץ ישראל.
שאלות לדיון
החבר מחליט לעלות לירושלים. נדמה שהשיחה שלו עם המלך לא הועילה רק למלך, אלא גם לו עצמו. מה אפשר ללמוד מכאן על אופי לימוד האמונה וחשיבותו?
מה הקשר בין המקום לבין הכוונה? עד כמה אנו מודעים לחשיבות המקום שבו אנו מתפללים?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה המשמעות הנחת תפילין?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך ללמוד אמונה?
מהי אמונה?
מה מיוחד בעבודת יום כיפור?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
