ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
- מדורים
- רביבים
תלמידי הרב קוק ממשיכים את החת"ם סופר
תשובה:שוב אנחנו עדים לסילוף נורא, שמבוסס על דיבת שקר על תלמידי מרן הרב קוק זצ"ל.
לטובת חלק מהקוראים שאולי עוד לא שמעו על גדולתו של רבי משה סופר זצ"ל, המכונה חת"ם סופר על שם ספר תשובותיו הגדול, נקדים תחילה שהחת"ם סופר, שחי לפני כמאתיים שנה (תקכ"ב-תקצ"ט), היה אחד מגדולי הדורות האחרונים. לתשובותיו יש משקל רב בפסיקת ההלכה עד ימינו. עד היום יוצאי הונגריה, סלובקיה וטרנסילבניה מחשיבים אותו לרבם המובהק. הוא כיהן במשך יותר משלושים שנה כרבה של פרשבורג וראש הישיבה הגדולה שהקים בה.
ניתן לקבוע שברוב הסוגיות המרכזיות, תלמידי הרב קוק ממשיכים את דרכו (כמו גם את דרכם של שאר גדולי ישראל) הרבה יותר מאשר הציבור החרדי. ונתחיל לפרט:
יחס לעבודה ולימודי חול
החת"ם סופר עודד את מרבית תלמידיו לעבוד ולקבוע עיתים לתורה, וזאת משום שדאג לפרנסתם של תלמידיו, ובניגוד למקובל היום בציבור החרדי שמעודדים את הרוב ללמוד בכולל. אמנם הוא סבר שבחוץ לארץ, מי שיכול להתקיים בלא לעבוד ובלא להזדקק לקופת הציבור, עדיף שיעסוק בתורה כדברי רשב"י (ברכות לה, ב).
הוא לא התנגד ללימודי מדעים מצד עצמם וקל וחומר לצורך פרנסה, אלא שהוא חשש שמא יחברום לרעיונות של כפירה. ולכן דאג לשכור לבניו מורים שילמדום לימודי חול תחת השגחתו. גם תלמידיו הגדולים, רבי יהודה אסאד ומהר"ם שיק, שלחו את בניהם ללמוד בישיבתו של הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר באייזנשטאט, ששילבו בה לימודי חול. ואף בנו ממשיכו של החת"ם סופר, בעל הכתב סופר, חשב מתחילה למנות את הרב הילדסהיימר כיד ימינו (לימים הרב ד"ר הילדסהיימר היה לאחד מגדולי התורה, ומנהיגם של רבני ויראי גרמניה).
אילו יוזמות חדשות שלל
החת"ם סופר חשש בצדק מההשפעה של תרבות הגויים על קהילות ישראל, שהיו מיעוט קטן בקרב הגויים, והצליחו לשמור על עצמן רק על ידי המסורת שבמרכזה לימוד התורה וקיום המצוות. לכן הוא שלל בחריפות כל יוזמה שבאה על ידי הרפורמים, שעיקר מגמתם הייתה ליצור תנאים שעל ידם יוכלו היהודים להשתלב בגויים ובגלות. אבל הוא לא שלל יוזמות חדשות שבאו ממקור ישראל, כדי לקדם את הציבור מבחינה רוחנית או חומרית.
מתוך כך הוא כמובן שלל את דרכו של משה מנדלסון, שהושפע מתרבות הגויים, אבל שלא כמו רבים מהחרדים הוא התייחס אליו בכבוד. בתשובה (יו"ד שלח) שבה הוא שולל את דעתו בזכות הלנת המת שלושה ימים, שנגררה אחר העמדה המקובלת אצל הגויים, הוא מכנה אותו "החכם רמ"ד" (רבי משה דעסאוי). הוא גם הגן על שי"ר שהיה רבה של פראג (עם נטייה חזקה להשכלה).
יחסו לארץ ישראל
ולגבי ארץ ישראל אין מה לדבר. חת"ם סופר היה אחד מגדולי מחבבי הארץ. ספר שלם אפשר לקבץ מדבריו על ערכה של ארץ ישראל. בעקבות חז"ל והרמב"ן הוא כתב שעיקר קיום התורה והמצוות הוא בארץ ישראל (דרשות חת"ס יח, א), ודימה את חוץ לארץ לקבר (שם עו, א). עוד כתב שה"קרקע של ארץ ישראל יותר קדושה מהשמיים של חוץ לארץ" (שם שכד, ב).
וזה מתקשר עם הדברים המופלאים שהזכרתי בשמו בשבוע שעבר, על ערך העבודה בארץ ישראל. "שהעבודה בקרקע גופה מצווה, משום יישוב ארץ ישראל, ולהוציא פירותיה הקדושים..." ולא זו בלבד אלא שהוסיף וכתב: "ואפשר אפילו שארי אומנויות שיש בהם יישוב העולם - הכול בכלל מצווה". וכפוסק הלכה יש לדייק בדבריו, שלא הסתפק בכך שהאומנויות השונות הן מכשירי מצווה, אלא כתב שאפשר שהן מצווה ממש. כלומר, אם הן מכשירי מצווה, אזי מעלתם נמדדת רק לפי מידת התועלת שבהם ליישוב הארץ, אבל אם אפשר להשיג את אותה המטרה על ידי עבודתם של אחרים, אין צורך בכל האומנויות הללו. אבל אם הן עצמן מצווה של יישוב הארץ, ממילא יש בהן קדושה עצמית. בכל אופן עולה מדבריו, שכל התורם לשגשוגה של מדינת ישראל מקיים מצווה גמורה של יישוב הארץ (חידושיו לסוכה לו, ב).
ובספרו 'תורת משה' לפרשת שופטים הוסיף שאף לימודי המקצוע הם מצווה: "ולא לבד עבודת קרקע, אלא לימוד כל האומנויות משום יישוב וכבוד ארץ ישראל, שלא יאמרו לא נמצא בכל ארץ ישראל סנדלר ובנאי וכדומה ויביאום מארצות רחוקות, על כן היה לימוד כל אומנות מצווה...".
יש לציין שעמדתו השפיעה על תלמידיו ותלמידי תלמידיו, שאחוז העולים מקרבם לארץ היה גבוה יחסית.
עוד צריך להוסיף שגם שיטת הלימוד הליטאית, הרווחת כיום בציבור החרדי, שונה בתכלית משיטתו של החת"ם סופר, שהדגיש את הלימוד אליבא דהלכתא.
יחסו לאמנציפציה כמסיחה את הדעת מארץ ישראל
בהתייחסותו לאמנציפציה (מתן זכויות שוות ליהודים), אמר (שם צג, א): "משל לבני מלך שגלו מעל שולחן אביהם והלכו מגולה אל גולה וסבלו צרות הרבה וקיבלו הכול באהבה ביודעם כי סופם לחזור לגדולתם... ויהי כאשר עברו עליהם ימים רבים של צער, והאב נכמרו רחמיו עליהם, שלח להם בעלי מלאכה שיבנו להם בית מלכות בגולה שלהם, ושלח להם ממון רב שיחיו ברווח ולא בצער... הבנים המשכילים האלה קיבלו את הממון ואת בעלי המלאכות... וגם כתבו לאב כתב תודה ושבח על כל הטובה. אך במסתרים בכתה נפשם בכי רב. ושאלו להם: על מה נהפכה שמחתכם לרועץ? והשיבו: אתם (השואלים) שוטים, הלוא כל הצרות שעברו עלינו עד עתה אינן שקולות כצרה הגדולה הזאת. הנה אנחנו גולים וסורים זה זמן רב וסבלנו הכול בטוב, כי חשבנו, קרבה שנת פדותנו וגאולתנו. והנה אחרי כל הצרות האלה שולח לנו אבינו לבנות טירת מלכים בגולה. ועד מתי נהיה עוד פזורים? וכי מפני זמן מועט שולח לנו ממון הרבה ובונה פלטרין? אין זה כי אם ח"ו דעתו להזניחנו בגולה! על כן עלינו לבכות ולהתאונן (על אריכות הגלות), ומכל מקום חלילה לנו לבעוט ושלא לקבל טובת וחסדי אבינו, על כן כתבנו כתב תודה, אבל במסתרים תבכה נפשנו על גודל השבר הזה.
"כן אנחנו בעוונותינו הרבים, סבלנו גלויות ושמדות וצרות רבות ורעות זה קרוב לאלפיים שנה, והכול סבלנו, כי אמרנו: קרוב קץ פדות נפשנו. והנה עכשיו הִטה ה' עלינו חסד בעיני שרים ומלכים בכל העולם, ולחדש עלינו גזירות טובות. נודה לה' על כל הטוב, ונודה למלכי העמים אשר אנו יושבים בצלם, אשר שמו עיניהם לטוב עלינו. אבל במסתרים תבכה נפשנו, כי כבר זקנה אומתנו... ועד מתי עוד נהיה פזורים ולא נקווה לשוב לציון?... ואין להאריך והדבר מובן".
סיפרו תלמידיו שדרשה זו נאמרה בשנת תקצ"ג, בעקבות אספת ראשי המדינה שהחליטו על הענקת זכויות ליהודים, ואז פנו מנהיגי הציבור למאור הגולה, החת"ם סופר, בבקשה שיאמר דברי תודה לשרים. וכך עשה, ובסוף הדרשה סיפר משל זה בקול בכי, ובעל פה עוד הוסיף דברים על מה שכתב בספר דרשותיו, ובסיומם אמר: "אחי ועמי, נישא לבבנו וכפינו יהיו שטוחות אל אבינו שבשמיים, נא תרחם עלינו להחזיר אותנו לארצנו, שמה נהיה סמוכים על שולחן אבינו. כי לא יזנח לעולם ה' ונצח ישראל לא ישקר ובא לציון גואל במהרה בימינו אמן" ('חוט המשולש' לרבי שלמה סופר).
כל זה להיפך מעמדת חלק מהחרדים שמחשיבים עצמם כתלמידיו ואינם שוללים את הגלות, וחלקם אף הלכו מלכתחילה לארה"ב לבנות שם היכלות ולמאוס בארץ חמדה ולנאץ את מדינת ישראל. על מה שהוא בכה הם שמחים.
הרב מפרשבורג ויחסו לישיבת מרכז הרב
ממילא יובן שלא לחינם בחר רבי עקיבא סופר זצ"ל, בעל 'דעת סופר', נינו של החת"ם סופר וממשיכו העיקרי כרבה של פרשבורג, להתקשר בעת עלותו לארץ לישיבת מרכז הרב, בה התפלל בקביעות שחרית במשך קרוב לעשרים שנה. ושיבח את התפילה ויראת השמיים של הבחורים.
סיפר הרצי"ה קוק, שבימי מחלתה האחרונה של אמו נכנס הרב מפרשבורג כמה פעמים לבקרה. וכשנשאל: מה לתלמיד חכם לבקר אישה חולה? השיב: "אשת חבר כחבר".
מי ממשיך כיום את דרכו של החת"ם סופר
אמנם צריך להודות, הציבור הדתי-לאומי ברובו אינו מקפיד בכל פרטי ההלכה כדרכו של החת"ם סופר, וגם לא מתייחס מספיק בקדושה למלאכת יישוב הארץ, אלא מושפע במידה רבה מהלכי הרוח הרווחים בחברה הלא דתית.
אבל הציבור התורני (חרד"לי) הוא הממשיך הנאמן של החת"ם סופר. הדבר בא לידי ביטוי ביחס החשוב כלפי לימוד התורה ויישוב הארץ ובנקיטת הזהירות הנדרשת כלפי הסביבה החילונית; במתן תמיכה תורנית לחיילים במסגרת ישיבות ההסדר, ובליווי החיילים שהולכים למסגרות כלליות על ידי רבני המכינות; בייסוד מסגרות לימודיות המשלבות תורה ומדע כמו 'מכון לב' וסביבה תורנית תומכת באוניברסיטאות ובמכללות.
והתוצאות החינוכיות בהתאם: אחוזי עזיבת הדת בקרב הציבור התורני (חרד"לי) נמוכים מאשר בחברה הדתית-לאומית מחד ובחברה החרדית מאידך.
מתוך העיתון בשבע
הרב עובדיה יוסף מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל - ליבם של ישראל
מתוך עצרת זיכרון לרב עובדיה יוסף זצ"ל בבית אל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
שיעורים בספר יהושע חזק ואמץ: שליחות המרגלים ביריחו
יהושע פרקים א' - ב'
הביטוי "חזק ואמץ" נאמר ליהושוע שלוש פעמים בפרק א' ופעמיים בספר דברים, בעוד שבשאר התנ"ך הביטוי הזה כמעט ולא מצוי! למה נאמר ביטוי זה ליהושוע כל כך הרבה פעמים? למה יהושוע שולח מרגלים? הוא לא יודע שבימיו זה לא הלך? ואם המרגלים ששלח יהושוע היו צדיקים, למה הם הולכים לבית אשה זונה? ובמה הם מסרו את נפשם בשליחותם?
מצוות ישוב הארץ האם מברכים "מציב גבול אלמנה" בימינו?
הלכה למעשה
שיעור הלכתי מרתק ומרחיב דעת מפי הרב משה בר ציון שליט"א, העוסק בסוגיית ברכת הראייה "ברוך מציב גבול אלמנה" על בתי ישראל ביישובם. האם הברכה מיועדת לבתי כנסת, האם היא תלויה בזמן בית המקדש, ומהו להלכה למעשה ביישובים החדשים בארץ ישראל? צפו בשיעור המלא והעמיקו בשיטות הראשונים והאחרונים (הרי"ף, רש"י, הבית יוסף, השולחן ערוך, המשנה ברורה ופסיקות גדולי הדורות).
בראשית התורה כשורש המציאות והאדם
שיחת מוצ"ש פרשת בראשית
השיעור עוסק במעמדה של התורה כמקור וכסדר הבריאה כולה, וביכולתה הייחודית של חוכמת הקודש לרומם ולשנות את האדם העוסק בה. מתוך כך, מודגשת חשיבות הנאמנות לעצמיות הפנימית והטהורה של האדם, מבלי להיגרר אחר השפעות זרות ומחטיאות.
כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש חשוון תשפ"ז
שיח פוליטי ענייני וכף זכות | פעילות בחירות מול ביטול תורה | שלילת פילוגים ושאיפה לאחדות המחנה | שילוב קומת המעשה וקומת הרוח | יחס למחלוקת עם הציבור החרדי | אי-הבעת תמיכה במפלגה מסוימת | תכונות מנהיג ציבור ואידיאליזם | ביטחון עצמי בעבודת השם | משמעות הצבעת האצבע בשיר | מצוות תוכחה ואהבת ביקורת | חשיבות לימוד תורה ברציפות.
רביבים חובת לימוד התורה לגברים
שני חלקים במצוות תלמוד תורה | האחד לדעת את הוראת התורה להדרכת החיים | בחלק זה גברים ונשים חייבים כאחד | החלק השני הוא להקיף את התורה כולה, בין מצוות שקשורות לחייו של הלומד ובין שאינן קשורות, ולהמשיך לעיין ולדקדק בתורה | בחלק זה גברים חייבים בלבד | ליסודות התורה יש גבול, ואותם נצטוו ההורים ללמד את הבנים, ואותם חייבים כל הגברים לדעת | הספרות התורנית העומדת לפנינו מרובה פי אלף ויותר מהספרות שהייתה בתקופת הראשונים | האתגר להקיף את כל יסודות התורה נעשה קשה יותר ויותר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת בראשית - שבת מברכין וערב ר"ח תשפז
איך ידעה חוה לדבר בלשון הנחש. איך ידע הנחש לדבר בלשון חוה. וַיָּשֶׂם יְ-הֹוָה לְקַיִן אוֹת מהו האות שחקק לו ה' במצחו כדי להצילו. מה הטעם שחז"ל קראו לתורה 'תַּבְלִין'. וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד - ארז"ל וְהִנֵּה טוֹב זה יצר טוב מְאֹד זה יצר הרע. מה הטעם שהיצר הרע נקרא טוב מאוד.
