ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
- מדורים
- רביבים
תלמידי הרב קוק ממשיכים את החת"ם סופר
תשובה:שוב אנחנו עדים לסילוף נורא, שמבוסס על דיבת שקר על תלמידי מרן הרב קוק זצ"ל.
לטובת חלק מהקוראים שאולי עוד לא שמעו על גדולתו של רבי משה סופר זצ"ל, המכונה חת"ם סופר על שם ספר תשובותיו הגדול, נקדים תחילה שהחת"ם סופר, שחי לפני כמאתיים שנה (תקכ"ב-תקצ"ט), היה אחד מגדולי הדורות האחרונים. לתשובותיו יש משקל רב בפסיקת ההלכה עד ימינו. עד היום יוצאי הונגריה, סלובקיה וטרנסילבניה מחשיבים אותו לרבם המובהק. הוא כיהן במשך יותר משלושים שנה כרבה של פרשבורג וראש הישיבה הגדולה שהקים בה.
ניתן לקבוע שברוב הסוגיות המרכזיות, תלמידי הרב קוק ממשיכים את דרכו (כמו גם את דרכם של שאר גדולי ישראל) הרבה יותר מאשר הציבור החרדי. ונתחיל לפרט:
יחס לעבודה ולימודי חול
החת"ם סופר עודד את מרבית תלמידיו לעבוד ולקבוע עיתים לתורה, וזאת משום שדאג לפרנסתם של תלמידיו, ובניגוד למקובל היום בציבור החרדי שמעודדים את הרוב ללמוד בכולל. אמנם הוא סבר שבחוץ לארץ, מי שיכול להתקיים בלא לעבוד ובלא להזדקק לקופת הציבור, עדיף שיעסוק בתורה כדברי רשב"י (ברכות לה, ב).
הוא לא התנגד ללימודי מדעים מצד עצמם וקל וחומר לצורך פרנסה, אלא שהוא חשש שמא יחברום לרעיונות של כפירה. ולכן דאג לשכור לבניו מורים שילמדום לימודי חול תחת השגחתו. גם תלמידיו הגדולים, רבי יהודה אסאד ומהר"ם שיק, שלחו את בניהם ללמוד בישיבתו של הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר באייזנשטאט, ששילבו בה לימודי חול. ואף בנו ממשיכו של החת"ם סופר, בעל הכתב סופר, חשב מתחילה למנות את הרב הילדסהיימר כיד ימינו (לימים הרב ד"ר הילדסהיימר היה לאחד מגדולי התורה, ומנהיגם של רבני ויראי גרמניה).
אילו יוזמות חדשות שלל
החת"ם סופר חשש בצדק מההשפעה של תרבות הגויים על קהילות ישראל, שהיו מיעוט קטן בקרב הגויים, והצליחו לשמור על עצמן רק על ידי המסורת שבמרכזה לימוד התורה וקיום המצוות. לכן הוא שלל בחריפות כל יוזמה שבאה על ידי הרפורמים, שעיקר מגמתם הייתה ליצור תנאים שעל ידם יוכלו היהודים להשתלב בגויים ובגלות. אבל הוא לא שלל יוזמות חדשות שבאו ממקור ישראל, כדי לקדם את הציבור מבחינה רוחנית או חומרית.
מתוך כך הוא כמובן שלל את דרכו של משה מנדלסון, שהושפע מתרבות הגויים, אבל שלא כמו רבים מהחרדים הוא התייחס אליו בכבוד. בתשובה (יו"ד שלח) שבה הוא שולל את דעתו בזכות הלנת המת שלושה ימים, שנגררה אחר העמדה המקובלת אצל הגויים, הוא מכנה אותו "החכם רמ"ד" (רבי משה דעסאוי). הוא גם הגן על שי"ר שהיה רבה של פראג (עם נטייה חזקה להשכלה).
יחסו לארץ ישראל
ולגבי ארץ ישראל אין מה לדבר. חת"ם סופר היה אחד מגדולי מחבבי הארץ. ספר שלם אפשר לקבץ מדבריו על ערכה של ארץ ישראל. בעקבות חז"ל והרמב"ן הוא כתב שעיקר קיום התורה והמצוות הוא בארץ ישראל (דרשות חת"ס יח, א), ודימה את חוץ לארץ לקבר (שם עו, א). עוד כתב שה"קרקע של ארץ ישראל יותר קדושה מהשמיים של חוץ לארץ" (שם שכד, ב).
וזה מתקשר עם הדברים המופלאים שהזכרתי בשמו בשבוע שעבר, על ערך העבודה בארץ ישראל. "שהעבודה בקרקע גופה מצווה, משום יישוב ארץ ישראל, ולהוציא פירותיה הקדושים..." ולא זו בלבד אלא שהוסיף וכתב: "ואפשר אפילו שארי אומנויות שיש בהם יישוב העולם - הכול בכלל מצווה". וכפוסק הלכה יש לדייק בדבריו, שלא הסתפק בכך שהאומנויות השונות הן מכשירי מצווה, אלא כתב שאפשר שהן מצווה ממש. כלומר, אם הן מכשירי מצווה, אזי מעלתם נמדדת רק לפי מידת התועלת שבהם ליישוב הארץ, אבל אם אפשר להשיג את אותה המטרה על ידי עבודתם של אחרים, אין צורך בכל האומנויות הללו. אבל אם הן עצמן מצווה של יישוב הארץ, ממילא יש בהן קדושה עצמית. בכל אופן עולה מדבריו, שכל התורם לשגשוגה של מדינת ישראל מקיים מצווה גמורה של יישוב הארץ (חידושיו לסוכה לו, ב).
ובספרו 'תורת משה' לפרשת שופטים הוסיף שאף לימודי המקצוע הם מצווה: "ולא לבד עבודת קרקע, אלא לימוד כל האומנויות משום יישוב וכבוד ארץ ישראל, שלא יאמרו לא נמצא בכל ארץ ישראל סנדלר ובנאי וכדומה ויביאום מארצות רחוקות, על כן היה לימוד כל אומנות מצווה...".
יש לציין שעמדתו השפיעה על תלמידיו ותלמידי תלמידיו, שאחוז העולים מקרבם לארץ היה גבוה יחסית.
עוד צריך להוסיף שגם שיטת הלימוד הליטאית, הרווחת כיום בציבור החרדי, שונה בתכלית משיטתו של החת"ם סופר, שהדגיש את הלימוד אליבא דהלכתא.
יחסו לאמנציפציה כמסיחה את הדעת מארץ ישראל
בהתייחסותו לאמנציפציה (מתן זכויות שוות ליהודים), אמר (שם צג, א): "משל לבני מלך שגלו מעל שולחן אביהם והלכו מגולה אל גולה וסבלו צרות הרבה וקיבלו הכול באהבה ביודעם כי סופם לחזור לגדולתם... ויהי כאשר עברו עליהם ימים רבים של צער, והאב נכמרו רחמיו עליהם, שלח להם בעלי מלאכה שיבנו להם בית מלכות בגולה שלהם, ושלח להם ממון רב שיחיו ברווח ולא בצער... הבנים המשכילים האלה קיבלו את הממון ואת בעלי המלאכות... וגם כתבו לאב כתב תודה ושבח על כל הטובה. אך במסתרים בכתה נפשם בכי רב. ושאלו להם: על מה נהפכה שמחתכם לרועץ? והשיבו: אתם (השואלים) שוטים, הלוא כל הצרות שעברו עלינו עד עתה אינן שקולות כצרה הגדולה הזאת. הנה אנחנו גולים וסורים זה זמן רב וסבלנו הכול בטוב, כי חשבנו, קרבה שנת פדותנו וגאולתנו. והנה אחרי כל הצרות האלה שולח לנו אבינו לבנות טירת מלכים בגולה. ועד מתי נהיה עוד פזורים? וכי מפני זמן מועט שולח לנו ממון הרבה ובונה פלטרין? אין זה כי אם ח"ו דעתו להזניחנו בגולה! על כן עלינו לבכות ולהתאונן (על אריכות הגלות), ומכל מקום חלילה לנו לבעוט ושלא לקבל טובת וחסדי אבינו, על כן כתבנו כתב תודה, אבל במסתרים תבכה נפשנו על גודל השבר הזה.
"כן אנחנו בעוונותינו הרבים, סבלנו גלויות ושמדות וצרות רבות ורעות זה קרוב לאלפיים שנה, והכול סבלנו, כי אמרנו: קרוב קץ פדות נפשנו. והנה עכשיו הִטה ה' עלינו חסד בעיני שרים ומלכים בכל העולם, ולחדש עלינו גזירות טובות. נודה לה' על כל הטוב, ונודה למלכי העמים אשר אנו יושבים בצלם, אשר שמו עיניהם לטוב עלינו. אבל במסתרים תבכה נפשנו, כי כבר זקנה אומתנו... ועד מתי עוד נהיה פזורים ולא נקווה לשוב לציון?... ואין להאריך והדבר מובן".
סיפרו תלמידיו שדרשה זו נאמרה בשנת תקצ"ג, בעקבות אספת ראשי המדינה שהחליטו על הענקת זכויות ליהודים, ואז פנו מנהיגי הציבור למאור הגולה, החת"ם סופר, בבקשה שיאמר דברי תודה לשרים. וכך עשה, ובסוף הדרשה סיפר משל זה בקול בכי, ובעל פה עוד הוסיף דברים על מה שכתב בספר דרשותיו, ובסיומם אמר: "אחי ועמי, נישא לבבנו וכפינו יהיו שטוחות אל אבינו שבשמיים, נא תרחם עלינו להחזיר אותנו לארצנו, שמה נהיה סמוכים על שולחן אבינו. כי לא יזנח לעולם ה' ונצח ישראל לא ישקר ובא לציון גואל במהרה בימינו אמן" ('חוט המשולש' לרבי שלמה סופר).
כל זה להיפך מעמדת חלק מהחרדים שמחשיבים עצמם כתלמידיו ואינם שוללים את הגלות, וחלקם אף הלכו מלכתחילה לארה"ב לבנות שם היכלות ולמאוס בארץ חמדה ולנאץ את מדינת ישראל. על מה שהוא בכה הם שמחים.
הרב מפרשבורג ויחסו לישיבת מרכז הרב
ממילא יובן שלא לחינם בחר רבי עקיבא סופר זצ"ל, בעל 'דעת סופר', נינו של החת"ם סופר וממשיכו העיקרי כרבה של פרשבורג, להתקשר בעת עלותו לארץ לישיבת מרכז הרב, בה התפלל בקביעות שחרית במשך קרוב לעשרים שנה. ושיבח את התפילה ויראת השמיים של הבחורים.
סיפר הרצי"ה קוק, שבימי מחלתה האחרונה של אמו נכנס הרב מפרשבורג כמה פעמים לבקרה. וכשנשאל: מה לתלמיד חכם לבקר אישה חולה? השיב: "אשת חבר כחבר".
מי ממשיך כיום את דרכו של החת"ם סופר
אמנם צריך להודות, הציבור הדתי-לאומי ברובו אינו מקפיד בכל פרטי ההלכה כדרכו של החת"ם סופר, וגם לא מתייחס מספיק בקדושה למלאכת יישוב הארץ, אלא מושפע במידה רבה מהלכי הרוח הרווחים בחברה הלא דתית.
אבל הציבור התורני (חרד"לי) הוא הממשיך הנאמן של החת"ם סופר. הדבר בא לידי ביטוי ביחס החשוב כלפי לימוד התורה ויישוב הארץ ובנקיטת הזהירות הנדרשת כלפי הסביבה החילונית; במתן תמיכה תורנית לחיילים במסגרת ישיבות ההסדר, ובליווי החיילים שהולכים למסגרות כלליות על ידי רבני המכינות; בייסוד מסגרות לימודיות המשלבות תורה ומדע כמו 'מכון לב' וסביבה תורנית תומכת באוניברסיטאות ובמכללות.
והתוצאות החינוכיות בהתאם: אחוזי עזיבת הדת בקרב הציבור התורני (חרד"לי) נמוכים מאשר בחברה הדתית-לאומית מחד ובחברה החרדית מאידך.
מתוך העיתון בשבע
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות שטיפת כלים בשבת
רמב"ם וכוזרי
מהי אמונה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
משמעות המילים והדיבור שלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
