ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עניינו של חג
כשהם מכותרים באויב שגמר אומר להשמיד את המדינה היהודית ואת הדת היהודית ומותקפים על ידי אויב מבית שמוכן להתייוון, נלחמו החשמונאים בשני האויבים בכל הכוח ובהצלחה. אך להם היה המזל שבמאה השנייה לפני הספירה לא היו ארגונים לא-ממשלתיים, איחוד אירופי, אמצעי תקשורת מוטים ושפע של צדקנים.
היום ודאי היו מאשימים את החשמונאים בפשעי מלחמה, בתוקפנות ובכיבוש של ארץ שהיתה בעצם שלהם. לכן התזמון שלהם היה מושלם. לפי אמות המידה המקובלות היום, חג חנוכה לא יכול היה להתקיים. אין להסיק מכאן שלא היו צביעות ומוסר כפול בימי החשמונאים. טבע האדם לא השתנה עד כדי כך מאז שאדם וחווה גורשו מגן עדן.
אך עם התפתחות הציוויליזציה, הטכנולוגיה והפצת המידע - אמיתי וגם כוזב - אי אפשר שלא להסכים שהצביעות והשיפוט הלא הוגן הגיעו לשיאים חדשים בתקופתנו. לדאבון הלב, המדינה הקטנה שלנו עם העם הגדול היושב בה הם הקורבנות הראשיים של הנכלוליות הנעלה והחדשה הזאת.
אולי החכמים שקבעו את ימי החנוכה הבינו שיקום בעתיד דור, יהודי ולא יהודי, שלא יהיה גאה באומץ הלב ובעוז הרוח של החשמונאים, דור שהיה מעדיף שהחשמונאים יישאו ויתנו עם היוונים במקום להביס אותם בקרב. אולי משום כך בחרו חז"ל את נס פך השמן והדלקת הנרות במנורה לנושא העיקרי של מצוות החנוכה.
קשה למצוא פגמים בלהבה הקטנה שמישהו הדליק ובאורח נס דלקה שמונה ימים כשהיה שם מספיק שמן רק ליום אחד. בנס של האור הקטן הזה היה צידוק לאפוס הגדול של מאבק החשמונאים ביוונים ובמתייוונים. אם החשמונאים טעו כשנלחמו ביוונים בכל הכוח, הקב"ה לא היה מחולל את נס השמן.
חנוכת המקדש מחדש וטיהורו מטומאת עבודת האלילים היו עוד סימן לכך שהקב"ה ראה בעין יפה את המלחמה של החשמונאים ואת התנהגותם. הגנה על העם היהודי ושמירה על ערכי התורה הן המטרה האסטרטגית הנעלה של העם שלנו מאז ימי אברהם אבינו. המטרה הזאת לא השתנתה גם בימינו, ולמעשה, האירועים היום רק עוזרים להבהיר לנו שזאת המטרה, הסוגיה המרכזית שלידה מתגמדות כל הסוגיות האחרות בחברה היהודית ובעולם.
חז"ל ניסחו את אחת הברכות על נרות חנוכה באופן שמכיר בכך שאירועי ימי החנוכה התרחשו "בימים ההם בזמן הזה". אנחנו תמיד צריכים לשים לב ולהבין איך אירועי העבר מתבטאים בזירה של ההווה. מחובתנו לוודא שמדיניות שגויה וטעויות לאומיות שנעשו בימים ההם לא יחזרו על עצמן בזמן הזה.
עלינו להיות מודעים גם לכך שהחוכמה, המסורת והשכל הישר של העבר אינם דברים שאפשר להשליך הצדה כך סתם לטובת אופנות ומוסכמות חולפות רק כדי להתאים את עצמנו לתקופה המודרנית, לכאורה, ולתקינות הפוליטית של ימינו. בדור שלנו האיזון בין העבר להווה, בין מה שהיה למה שישנו הוא עדיין אתגר.
למדנו שהתעלמות מהעבר שלנו היא טעות קטלנית מבחינה רוחנית וגשמית למיליוני היהודים שבחרו בה במאות השנים האחרונות. לעומת זאת, התעלמות מהמציאות של ההווה מגבילה אותנו בהתמודדות עם הבעיות והקשיים שעדיין פוקדים אותנו. נרות חנוכה מזכירים לנו שאנחנו חיים בד בבד בימים ההם ובזמן הזה. נרות חנוכה דולקים כבר כמעט 2,300 שנה וממשיכים לשמש מקור השראה לאמונתנו שעלינו להשיג ריבונות יהודית בארץ הקודש ולהרחיב את הערכים הרוחניים שלנו ואת לימוד התורה וקיום מצוותיה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
