ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
ההלכה מתירה לנו להגזים כשמדובר בהספד. אך כאשר אנשים מגזימים בלי הגבלה ובלי קשר לאמת כשמדובר בהיסטוריה היהודית, זאת כבר סכנה של ממש על החיים היהודיים הנורמטיביים. אחד הגורמים לבעיות הקשות שאיתן מתמודד העולם היהודי הדתי בימינו הוא אותו עולם דמיוני - אותה תמונה מאוד לא מדויקת של החיים היהודיים באירופה לפני מלחמת העולם השנייה, אותו עולם שאנשים אוהבים כל כך לקדם ולקדש. אותה תמונה מעוותת של העבר אחראית לאחיזה שקנתה לה ההשקפה מעוותת על החברה היהודית שקיימת היום בעולם הדתי, ואותה השקפה מעוותת מולידה חלק ניכר מחוסר התפקוד שבו לוקות היום חברות יהודיות דתיות בכל העולם.
נעשו ניסיונות לתקן את הדרך שבה אנחנו רואים את העבר, אך רובם נכשלו בגלל ההתנגדות העזה של הקנאים שרוצים להנציח את אי-הדיוקים האלה ואף יוצרים בלי הרף סיפורי פנטזיה חדשים כדי לחזק את השקפתם, השקפה שמונעת ממניעים אידיאולוגיים, על העבר של העם היהודי. אינני תומך בחשיפת כל המגרעות של יהדות אירופה ואני מוכן אפילו לסבול את ההפרזות הרבות על ההיבטים החיוביים באמת שהיו בחברה היהודית לפני מלחמת העולם השנייה. אך בלי תיאור מאוזן ומדויק-משהו של החברה הזאת כפי שהיתהבאמת, יהיה קשה לחברה שלנו להתקדם בצורה בונה וחיובית.
היתה תקופה שבה אנשים האמינו שתמונות אינן משקרות ושתמונה אחת שווה אלף מילים. זה כבר לא נכון, לדאבון הלב. מחשבים, פוטו-שופ ושאר אמצעים מודרניים לשינוי תמונות הפכו גם תצלומים מהעבר לחשודים. יש תמונה מפורסמת של הרב הקדוש החפץ חיים יושב ליד ביתו ומדבר עם בנו הבכור, הרב אהרון ליב פופקו. בתצלום המקורי רעייתו ובתו של החפץ חיים עומדות ממש מאחוריו. גם בביוגרפיה החדשה והמקיפה של החפץ חיים מופיע התצלום הזה, אלא שהנשים שהיו בתצלום המקורי נעלמו לגמרי מן התמונה. אי-הדיוק המכוון הזה נבע מן הרצון להתאים את העבר לעולם הדמיוני שבראו שומרי התקינות הפוליטית הנוכחית בעולם הדתי של ימינו.
פעם, לפני שנים רבות, נשות הקהילה בעיר החרדית מונסי שבמדינת יו-יורק בארה"ב ארגנו מכירה והפצה של ספר בישול צמחוני שהכיל מתכונים אקזוטיים. בספר הבישול הזה היה איור של נער צעיר ללא כיסוי ראש. הנשים הקדישו ערב שלם לכיסוי ראשו בכיפה מצוירת בטוש. זה הזכיר לי תמונות של רבנים גדולים ממזרח אירופה שנאלצו להצטלם לדרכון או למטרות רשמיות אחריות בלי כיסוי ראש. אחר-כך התמונות האלה רוטשו (ולא ביד אמן) כדי שיתאימו לאווירת הצדיקות המקובלת היום. זה אולי נופל אי-שם בין הגזמה מקובלת לאי-דיוק שאי אפשר לשאת, אך הדוגמה הזאת מעידה על האווירה בימינו.
אי-דיוק ותיאור בדיוני של העבר היהודי אינם אלא ביטוי אחד מיני רבים למה שנראה לי כתחושה בסיסית של חוסר שקט שחש חלק ניכר מהחברה היהודית הדתית. התחושה הזאת נובעת מבעיה עמוקה שהיא חוסר הביטחון שמאפיין את החברה היהודית הדתית לנוכח העולם היהודי החדש של היום. זה עולם של מודרנה משתוללת, של תקשורת מיידית וחובקת עולם, של מדינה יהודית מלאה אתגרים חברתיים, פוליטיים, תיאולוגיים ודתיים ושל תנאים כלכליים וסביבת עבודה שונים בתכלית מאלה ששררו בעולם לפני מאה שנים. העולם היהודי המסורתי מבוהל מכל האתגרים העצומים האלה. אין הוא רגיל להיות מיעוט בתוך העולם היהודי עצמו ולהתגונן מהתקפות החילוניים, ולכן הוא נרתע מעיסוק בבעיות האלה. הוא מעדיף לחזור לעבר ולייפות אותו במקום להתמודד עם ההווה. העולם היהודי הדתי מבוהל ונסוג לאחור במקום להיות בטוח בעצמו ולחוש אופטימיות.
זה בעצם אירוני, מפני שהחברה היהודית היום והנתונים הדמוגרפיים שוב מוכיחים, כנגד כל הסיכויים, לכאורה, את כושר ההתאוששות שיש לתורה ולמסורת בכל מגזר ובכל מקום בחברה היהודית. לפיכך, החינוך שלנו צריך להיות לכוון לגאווה, לאופטימיות ולדרכים שיאפשרו לנו להתמודד בעולם שלנו היום, ולא להתרכז בהשמצות ובפחדים מפני רעיונות חדשים וקידמה טכנולוגית.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?















