ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
רמב"ן (ד"ה ה"ג ר"ח) מביא את קושיית הרי"ף (בתשובה רצ) על גירסת רש"י איך בגמרא אומרים לפי גירסתו שאין מטמינים בדבר שאינו מוסיף הבל בשבת שמא ירתיח את התבשיל, הרי אדם שמניח אוכל חם בתוך דבר שאינו מוסיף הבל, יודע שהמאכל הולך ומתקרר, ולא שם אותו אם הוא רוצה להרתיח אותו?
לכן הרי"ף גורס בגמרא שהגמרא מבארת את האיסור להטמין בדבר המוסיף הבל ביום שישי, שהוא משום שמא ירתיח בשבת, כי אולי בשבת המאכל יתקרר ויבוא להרתיחו. כאן וודאי מניח התבשיל רוצה ברתיחתו, והראייה ששם את הקדירה בתוך דבר המוסיף הבל. לדעת רי"ף לפי הסבר הראב"ד מותר להטמין בבין השמשות בדבר שאינו מוסיף הבל למרות שהיה מקום לחשוש שמא ירתיח בדומה למטמין בדבר שמוסיף הבל, כי חיכה עד עכשיו כדי להטמין (ולכאורה היה חשש שירתיח), כיון שסתם קדירות רותחות בין השמשות, אין לחשוש לזה.
רמב"ם (שבת ד, ב) לעומתם גורס כגירסת הרי"ף אבל מחדש חידוש גדול, לדעתו, אסור להטמין בדבר שמוסיף הבל ביום שישי, וזאת משום שחוששים שמא בשבת המאכל ירתח יותר מדי, ויוריד את הכיסוי, ויחזיר אותו בשבת, ונמצא שעבר על איסור בישול בשבת. אמנם בבין השמשות מותר להטמין אפילו בדבר המוסיף הבל, כי סתם קדירות רותחות הם, כשהכוונה כבר נחו מרתיחתם, ולא חוששים שמא ירתיח שוב.
הראב"ד וראשונים רבים מקשים על הרמב"ם, שלא נשמע דבר כזה ?!, שביום שישי יהיה אסור משהו שבבין השמשות הוא מותר? אמנם מרכבת המשנה מביא שיתכן ומקור פסק הרמב"ם הוא בירושלמי
המחבר בשו"ע (רנז, סעיף א) פסק כרש"י והראב"ד וכנגד הרמב"ם.
הלכות אלה הלכה למעשה בימינו?
אגרות משה (אורח חיים ד, עד) כותב שדינים אלו אינם הלכה למעשה, כיון שבימינו כולם מקבלים שבת בהדלקת נרות או בתפילת קבלת שבת, עוד קודם שתגיע השקיעה, ורק אז מתחיל בין השמשות. אמנם הט"ז (סימן תר ס"ק ב) דן באופן שהגיע שופר לעיירה ביום שני של ראש השנה שחל ביום שישי, אחרי קבלת שבת והסתפק אם חל איסור שבות באותו זמן. הוא פוסק שמי שקיבל על עצמו תוספת שבת אין דינו חמור יותר ממי שטרם קיבל על עצמו שבת, וכבר הגיע ספק חשיכה, וגם לו מותר להטמין (כשהתבשיל מבושל), כי על דעת זה לא קיבל תוספת שבת, וה"ה לתקוע. חכם צבי (יא) מסכים עם דבריו וכותב שאין הגיון לומר שתוספת שבת שהיא רק מצוות עשה, תהיה חמורה יותר מספק איסור סקילה (וחולק עליו בהבנת התוספתא שהביא, ע"ש), וכ"כ חתם סופר (אורח חיים סה).
איך מותר להכין קפה בשבת?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
אנחנו קודש למענך
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
למה ללמוד גמרא?
בריאת העולם של פסח
איך ללמוד אמונה?
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
